בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עליצות קבורות

תגובות

"עליצות קבורות" היא תיאורו של קלאודיוס בראשית מחזהו של שקספיר לאווירה בחצר אלסינור, בה מת מלך, ונערכים נישואי אלמנתו לאחיו, שרצח אותו, בעוד בנו המלט, שאיבד אב, אם וכתר מתחבט אם "להיות או לא להיות", וסיכום מתאים להצגה זו.

גם במחזה הזה, כמו ב"חלום ליל קיץ", יש להקת שחקנים מגוחכת שדרך הראי של מגבלותיה מצליחה לזרות אור על שירה נעלה, וטרגדיה נשגבת. לכן יאה שלהקת ליצנים תעלה את המלט. יש כאן המון מיומנות, קשר מעולה עם הקהל, אנגלית קלה וג'יבריש ובידור, והיחסים בין הליצנים-שחקנים מתערבבים בעלילה שוב ושוב.

מה שמעורר התפעלות היא היכולת של השחקנים דווקא מתוך ההילולה חסרת המעצורים - מעט מתמשכת, אם כי בכיף - לעבור ביעף, כבקסם, לרגעי רגש ויופי, חלקם הגדול בהשראת שקספיר, ולא מעטים מה בהשראת הבמאי היודע למצוא את בכי הליצן, או הצחוק המר שמעבר לטרגדיה הקיומית של האדם. לא מצוין בדף התכניה מי שיחק מה, וכולם מעולים בדרכם, אך בכל זאת רגעי מותה של אופליה, ורגעים רבים של המלט, הוא סוסו הליצן, הם קסם אמיתי של תיאטרון.

התיאטרון הקאמרי מארח את תיאטרון סינמטוגרף ממומבאי, הודו, ב"המלט הנסיך הליצן" על פי "המלט" מאת שקספיר. בימוי: רג'אט קאפור. תאורה: גולשאן דוויה. סאונד: אסמיט פאת'ארה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו