בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לבנות את הבית כמו שרק הטבע יודע

אצטרובלים ועלים יכולים ללמד אותנו כיצד לבנות בניינים טובים יותר - כך סבורה האדריכלית, המעצבת והחוקרת הישראלית נרי אוקסמן, מהשמות המובילים כיום בתחום האדריכלות הדיגיטלית. נכון לעכשיו היא עובדת בקטן, אבל במוזיאון מומה בניו יורק כבר מאמינים בסיכוייה לשנות את העולם

תגובות

על שולחן העבודה של נרי אוקסמן במעבדת המדיה של MIT, אחד המקומות שבהם נכתב עתידו של עולם העיצוב, הטכנולוגיה והמולטימדיה - מונחים זה לצד זה פריטים שונים ומשונים מעולם הטבע. כנפיים עדינות של פרפרים לצד קני צרעות, אוסף אצטרובלים גדול ודגימות שונות של עצמות אדם.

מה הקשר בין אדריכלות ופתולוגיה? המחקר האחרון של אוקסמן עוסק ביכולת של עצמות להשתנות בהתאם לתנאי הסביבה ולעומסים המופעלים עליהן. כך לדוגמה, אסטרונאוטים בחלל מאבדים מסת עצם בשל העדר כוח כבידה בעוד שנשים בהריון מפתחות עצמות חזקות יותר כדי לעמוד במשקל העודף. "אנחנו מנסים לחקות את התהליך הפיסיולוגי שמאפשר שינויים בהרכב הסידן (אבן הבניין של העצם) ולהשליך אותו לתהליך של בניית שלד מבטון", היא מסבירה. "כשאתה בונה היום בניין, היציקה של הבטון זהה בכל מקום - בחלון, בקיר, בתקרה ובקורה, ללא כל קשר לעומסים המופעלים עליו. המחקר שלי מציע אפשרות לצקת בטון בצורה חדשנית שחוסכת בחומר. יש לזה גם משמעות עיצובית כמובן, אנחנו יוצרים שפה חדשה שמושפעת באופן ישיר מהתנהגות הטבע".

אוקסמן, שנולדה בחיפה לפני 35 שנה, היא אחת החוקרות המובילות בעולם בתחום האדריכלות הדיגיטלית. נוסף להיותה אדריכלית היא גם מהנדסת תוכנה ומהנדסת חומרים עם עבר בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית ותואר יוקרתי מבית הספר לאדריכלות של ה-AA בלונדון. בחמש השנים האחרונות היא חוותה הצלחה מטאורית שכללה אינספור פרסים, השתתפות בתערוכות בינלאומיות ובראשן הביאנלה לאדריכלות בבייג'ין, והצגה של עבודותיה במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק.

בניגוד לרבים מעמיתיה, אוקסמן לא מסתפקת רק בפרסום במגזינים מקצועיים אלא קורצת גם לשיתופי פעולה רב תחומיים ולתרבות הפופולרית. בשנים האחרונות היא נהנתה מחשיפה בעיתונים ומגזינים כמו "אייקון", "אינטרוויו", "Wired" ורבים אחרים. בשנה שעברה בחר בה המגזין האמריקאי "פאסט קומפני" לככב בשער הגיליון על "מאה האנשים היצירתיים בעולם". עורכי עיתונים אוהבים להציג את עבודותיה לצד תמונות פורטרט גדולות, ונדמה שהיא מבוקשת בקרב קוראי "ווג" האמריקאי בדיוק כפי שהוא מבוקשת בכנסים מקצועיים.

לטענתה, בעתיד הלא רחוק נוכל להדפיס בניינים שלמים עשוייים מחומרים חדשניים שידמו את ההרכב של רקמות אורגניות. "הבניינים יוכלו לזוז ולהגיב לסביבתם", היא חוזה. בינתיים, הרעיונות שלה מקבלים ביטוי בקנה מידה קטן יותר: כיסא נוח שמותאם באופן מושלם לאדם שיושב עליו, כפפה רפואית שמקלה על תסמונת מנהרת שורש כף היד, ומשטח חדשני ושמו "מונוקוק" שמעוצב על פי העומסים הפועלים עליו.

תמיד בבוקר

כיצד אפשר להסביר את עבודתה למי שלא שמע על אדריכלות דיגיטלית, מדפסות תלת ממדיות או קודים ממוחשבים? אוקסמן מבקשת להתחקות אחרי תהליכים שמתרחשים בטבע, לפענח אותם באמצעות קודים ממוחשבים שהיא עצמה כותבת ולתעל אותם ליצירת אובייקטים חדשים ואסתטיים. לעתים היא משתמשת בביטוי היומרני "לנצח את הטבע".

"גם מוצרט היה יומרני", היא אומרת, "אבל היומרנות הזאת באה בעצם כביקורת עצמית. הטבע הוא מהנדס ובנאי מבריק. הוא יודע לייצר צדפות חזקות פי שניים מהקרמיקה החסינה ביותר שבני אדם יודעים לייצר, והוא מפיק סיבי משי חזקים פי חמישה מפלדה. הטבע יודע גם ליצור צורות רב שימושיות. עלה פשוט יודע לתמוך בעצמו מבחינה מבנית וגם לבצע פוטוסינתזה.

"מצד שני, יש הרבה דברים שהטבע לא יודע לעשות. הוא מאוד מאורגן ולכן מוגבל מבחינת קנה המידה. משום כך אנחנו לא רואים למשל עצים שצומחים לתוך השמים. בני האדם המציאו משאבות ומעליות ולכן הם יכולים לבנות גורדי שחקים. האחריות של המין האנושי היא לבחון אילו תהליכים אפשר ללמוד מהטבע".

המחקרים החדשניים שלה מבוצעים במעבדתה ב-MIT, המכון הטכנולוגי מסצ'וסטס, שנמצא בעיר קיימברידג' הסמוכה לבוסטון. מינויה למוסד לפני כשנה הפתיע רבים מעמיתיה ואף גרם לא מעט הרמות גבה נוכח גילה הצעיר וניסיונה המועט. היא מעידה כי המעבדה נהפכה לביתה הראשון. היא נוהגת להגיע לשם בשעות הבוקר המוקדמות, "כמו שפרנסיס פורד קופולה אמר - תמיד תעבוד בבוקר לפני שהאנשים מתחילים להתעסק עם הרגשות שלך".

לעזרתה של אוקסמן עומדים שלושה תלמידי מאסטר שמשמשים כעוזרי מחקר, ומגוון מכונות חיתוך ומדפסות תלת ממדיות מתקדמות. "הצורות בטבע הן תוצר לוואי של פעולת גומלין בין חומר מסוים לבין תנאי הסביבה. אבל באדריכלות התהליך הוא לגמרי הפוך. קודם כל מחליטים על הצורה ואז חושבים כיצד לבנות אותה במציאות. ההתקדמות הטכנולוגית והכניסה של המחשבים למשרדי האדריכלים מאפשרות לנו ליצור ולבנות כיום כמעט כל צורה אפשרית ובאופן אירוני להקצנת הפער שבין חומר לבין צורה.

"אני מתנגדת להגמוניה של הצורה באדריכלות העכשווית. יש לנו כלים טכנולוגיים מאוד מתקדמים, אבל בסופו של דבר אנחנו יוצרים בניינים בדיוק כמו פעם. בסופו של יום אנחנו שולחים את השרטוטים למהנדס ונותנים לו לשבור את הראש איך לבנות את זה".

ההיקסמות מעולם הטבע אינה ייחודית לאוקסמן. לכל אורך ההיסטוריה ניסו אדריכלים ומעצבים לחקות צורות אורגניות וליצור באמצעותן שפה חדשה. אדריכלים ביוון העתיקה עיטרו את עמודי המקדשים בזמורות ובעלים מסולסלים. 2,000 שנים לאחר מכן ניסה אנטוניו גאודי הספרדי להפוך את העמודים המאסיביים בקתדרלת "סגרדה פמיליה" ל"עצים" עם ענפים ש"אוספים" את העומסים מהגג. "הכל שאלה של רמת הפרשנות", אומרת אוקסמן. "רוב האדריכלים הסתכלו על הטבע כמטאפורה ותירגמו אותו בצורה מאוד מפורשת. הכלים הדיגיטליים מאפשרים לי לתרגם עקרונות ותהליכים טבעיים ולאו דווקא צורות".

אוסף האצטרובלים שמונח על השולחן משרת את טענתה. "האצטרובל, הענף והגזע ובעצם כל עולם הצומח בנוי פחות או יותר מחומר בשם תאית. אם אתה מארגן את התאית בצורה מאוד עמוסה, אתה מקבל גזע; ואם אתה מארגן אותו בצורה אחרת, קלילה יותר, אתה מקבל עלה. מה שמדהים הוא שכאשר אתה מקודד אותו חומר בסידור שונה אתה מקבל פונקציות שונות לחלוטין. זה שונה לחלוטין מהרעיון התעשייתי שאומר לנו - יש קורה מבטון שנועדה להחזיק את הבניין ויש זכוכית שנועדה ליצור מעטפת. הטבע הוא לא מודולרי ולכן הוא מייצר בכל פעם צורות שונות. הייתי רוצה להגיע לגמישות הזאת גם באדריכלות".

אוקסמן. "הטבע הוא מהנדס ובנאי מבריק". תצלום: נח קלינה

מלאת תשוקה

אוקסמן נולדה בחיפה לשני אדריכלים, שניהם דמויות מפתח בעולם האדריכלי-אקדמי בישראל. אביה, פרופ' רוברט אוקסמן, הוא חוקר בתחום ההיסטוריה והתיאוריה, ואמה, רבקה, היא פרופסור-חבר בטכניון וחוקרת בתחום האדריכילות הדיגיטלית. יש לה אחות צעירה, אמנית שגרה בניו יורק. היא עצמה חיה עם בן זוג ומעדיפה שלא לעסוק בחייה הפרטיים.

לאביה היתה ההשפעה הגדולה ביותר על הקריירה שלה, היא אומרת. עד היום היא זוכרת היטב את הביקורים בכיתות הסטודיו בטכניון עם הוריה. לאחר שירות צבאי בחיל האוויר החליטה, אולי כתגובת נגד לדומיננטיות של האדריכלות בחייה, להירשם ללימודי רפואה באוניברסיטה העברית. היא למדה במשך שנתיים אך לבסוף החליטה לפרוש לטובת לימודי אדריכלות בטכניון. היא לא מתחרטת על הזמן שהשקיעה באנטונמיה וביולוגיה, משום שהיום הידע הזה משרת אותה היטב בעבודתה.

בשנה הרביעית בטכניון החליטה לעבור ל-AA בלונדון ולסיים שם את התואר. את התואר השני עשתה ב-MIT והמשיכה ישירות לדוקטורט במלגה נשיאותית מלאה. היא מתגעגעת לישראל, אבל סבורה כי זה המקום היחיד בעולם שיכול לתת מענה לצרכי המחקר שלה. "נרי היא חלק מקבוצה מצומצמת של מעצבים בעולם שיודעים כיצד לתרגם את המהפכות המדעיות של זמננו למציאות", אומרת פאולה אנטונלי, אוצרת בכירה לעיצוב ואדריכלות במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק. בשנה שעברה הוצגו שם שלוש מעבודותיה של אוקסמן במסגרת תערוכה שעוסקת בעיצוב ומדע. מיד עם תום התערוכה, באופן יוצא דופן, החליט המוזיאון לרכוש את העבודות לאוסף הקבע שלו.

אנטונלי התוודעה לראשונה לעבודותיה של אוקסמן באמצעות האדריכל המקסיקאי הנודע אנריקה נורטן. במפגש בין השתיים נוצר חיבור מיידי ואוקסמן קיבלה הזדמנות לחשוף את המחקרים שלה לקהל עצום. "אני מעריכה את היכולת שלה להיות סופר-ממוקדת במחקר מסוים באופן שגובל באוססיביות", מוסיפה אנטונלי. "היא מנסה לפענח את סודות הטבע, זה משהו שהאדם ניסה לעשות מתחילת האנושות. היא עושה את זה בדרך צנועה אך מרהיבה ומלאת תשוקה. לא פחות חשוב מכך, התוצרים של המחקר הם אובייקטים אלגנטיים בצורה בלתי רגילה".

את חושבת שלעבודה שלה יש יכולת לשנות את העולם?

"בהחלט. זה לא יקרה באופן מיידי אבל מישהו צריך לעשות את הצעדים הראשונים. לעתים רחוקות אנחנו רואים שימוש מיידי בטכנולוגיות חדישות. אני מאמינה שהעתיד נבנה על ידי פיסות קטנות שמצטרפות זו לזו".

הביקורת היחידה של אנטונלי על העבודה החדשנית של אוקסמן נוגעת ליכולתה לתרגם את המורכבות המחקרית לשפה יום-יומית. "היא כל כך מקסימה ונהדרת אבל לפעמים קשה לה לתקשר את המחקרים שלה. אמרתי לה שהיא חייבת לשפר את היכולת הזאת".

"נרי היא יוצרת מאוד מוכשרת", מסכים ד"ר ערן נוימן, ראש בית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב ואחד הכוחות המובילים בישראל ביצירה ולימוד של אדריכלות דיגיטלית. "היא מעצבת מעולה, תכונה נדירה בעולם האדריכלות, ואני חושב שהיא מצליחה לעשות שימוש מעניין מאוד במתודות תכנון דיגיטליות".

עם זאת ד"ר נוימן סבור כי המבחן הגדול שלה יהיה במעבר מקנה מידה של אובייקטים מעוצבים לקנה מידה גדול. "הכפפות והכיסאות שהיא יוצרת מסקרנים מאוד, אבל מעניין אותי לראות איך היא תעשה אינטגרציה של הרעיונות שלה לתוך בניינים. כרגע זאת התחלה מעניינת ואני מחכה לראות את ההמשך".

קנה המידה הוא המכשול המרכזי של אוקסמן. היא מעולם לא בנתה בניין ולדבריה היא אינה מתכוונת לפתוח משרד עצמאי או להשתתף בתחרויות כל עוד המחקר שלה בעיצומו. מעבר לכך, כשהיא מדברת בהתלהבות על מחשבים ומדפסות תלת ממדיות, קל לשכוח שמדובר באמצעים שזמינים לאחוז קטן מהאדריכלים והמעצבים בעולם.

האדריכלות הדיגיטלית, שמוביליה הם אנשים כמו זאהה חדיד ופרנק גרי, מסמלת היום כוח כלכלי וראוותנות תכנונית, ובינתיים לא הצליחה לעשות הרבה לטובת נושאים אדריכליים בוערים כמו דיור בר השגה או יצירת מרקמים עירוניים מוצלחים. מבחינה זאת עבודתה של אוקסמן היא חלק מבועה אקדמית כלכלית. "אני מבינה את הביקורת", היא מודה. "הרבה אנשים מגדירים אותנו כסלון המסורבים, ובאמת העבודה שלנו היא ספקולטיבית. צריך להיות עם מידה גדולה של נאיביות כדי להשקיע במחקרים מהסוג שלי. אני לא יכולה לחיות בלי נאיביות, היא נותנת לי חופש לדמיין".

העניין התקשורתי סביבה לא מעסיק אותה יותר מדי, היא טוענת: "אני מעוניינת שהעבודה שלי תדבר בעד עצמה. אני עוסקת בעבודה סופר קשה ועובדת 20 שעות ביממה, אף אחד נותן לי הנחות. מה שמוביל אותי זה חדוות החיים או חדוות היצירה. אני יודעת לחגוג את הניצחון וההצלחה, אבל גם לקחת סיכון ולהיכשל באופן מפואר".

האם היא נהנית מתשומת לב מיוחדת בזכות היותה אשה בתחומים שנחשבים גבריים מאוד? "הברכה היא הקללה בהרבה מקרים, כי תשומת הלב מגיעה עם הרבה ביקורת ועם הרבה אחריות שצריך לגלות. זה תמיד מצריך אותי לעבוד קשה יותר ולהציג את הרעיונות שלי בצורה הכי מקצועית שרק אפשר". האם היא חושבת שמקנאים בה? "אני באמת לא יודעת. קנאה לא רלוונטית בעבורי, היא מבזבזת זמן יקר שאני צריכה בשביל המחקר".

קונכייה דיגיטלית | שלושה פרויקטים של נרי אוקסמן

1. "Beast" (חיית פרא) הוא כיסא נוח שמורכב ממשטח יחודי שמתפקד הן כשלד מבני והן כמצע לשכיבה. הכיסא משנה את עוביו, צפיפותו, נוקשותו וגמישתו ומתאים את עצמו במדויק לגופו של היושב עליו.

2. "Carpal Skin" היא כפפה שנועדה להקל על תסמונת מנהרת שורש כף היד שנפוצה בקרב אחוז מהאוכלוסייה הבוגרת. התסמונת גורמת לתחושת הירדמות, עקצוץ או כאב בשורש כף היד ונגרמת בין היתר כתוצאה מפציעת מאמץ, והיא אחת מהנפוצות שבפציעות הנגרמות מתפעול מחשב (אוקסמן לוקה בתסמונת בשתי ידיה). אוקסמן מיפתה באמצעות חיישנים ממוחשבים את אזורי הכאב של חולה מסוים ויצרה בעבורו כפפה שתיצור התנגדות לתנועות שעלולות לגרום כאב. הטקסטורה של הכפפה מדמה את הרכב החברבורת על גופו של הנמר.

3. "מונוקוק" (קונכייה) הוא אובייקט שיוצר סינתזה בין שלד מבני, שנראה כמו ורידים שחורים, לבין משטח חלק, באמצעות הדפסה תלת ממדית מיוחדת של שני חומרים שונים. הטקסטורה האורגנית של המונוקוק משקפת את העומסים המופעלים עליו בכל נקודה ונקודה.



''Beast'' של אוקסמן. כיסא שמתאים עצמו לגוף



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו