בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

טיול בבקעת תמנע בין גבעות בתוליות לבמת ענק לקראת חתונתו של אוליגרך

כאן יקום פארק מים, פה ייבנה בית מלון ושם תיפתח מסעדה. מה יקרה לנוף של בקעת תמנע?

תגובות

שעת ערב מוקדמת. אור רך מאיר את הגבעות של צפון בקעת תמנע, 20 דקות נסיעה מאילת. פטרה אמנם נמצאת בצדו השני של הגבול, צפונה ומזרחה מכאן, אבל צורת הסלעים והצבעים האדמדמים מזכירים להפליא את הרי אדום בירדן, את ואדי רם ואת הסלע האדום, שנחשב פעם לארץ החלומות של המטיילים.

תימור כץ מקיבוץ אליפז, שמסיע אותי בטנדר שלו ברחבי בקעת תמנע, מצביע על אחת הגבעות הנמוכות ומציע לעלות לראשה. יש משם נוף יפה, לדבריו. שביל צר מתפתל עד לראש הגבעה וכמה דקות אחר כך, באור אחרון, אני יושב למעלה על אבן גדולה ומביט סביב. אין הרבה רגעים מבורכים כאלה. לפני מרחבים גדולים ופתוחים שטביעת רגל אנושית כמעט לא ניכרת בהם. מן המקום שבו אני יושב רואים את דרך העפר הכבושה שדרכה הגענו, שהיא גם הנתיב של שביל ישראל. שלושה צעירים עם תרמילים גדולים הולכים בכיוון דרום, משלימים את אחד הקטעים הדרומיים ביותר של השביל, לפני ההגעה לאילת.

"יפה נכון?", שואל כץ כאשר אני יורד מן הגבעה. "בדיוק במקום שבו ישבת אמור לקום פארק מים ואומרים שיהיו גם תעלות עם גונדולות, כמו בוונציה. אנחנו עומדים בדיוק במרכז השטח של מתחם המלונות המתוכנן. אתה צריך לדמיין בריכות שחייה, שמשיות, דשא וכסאות נוח".

כץ הוא לא מסוג האנשים שמתבדחים סתם כך. הוא רציני וחדור תחושת שליחות. כבר תשע שנים הוא גר באליפז. בארבע השנים האחרונות הוא ממובילי המאבק הסביבתי שמנהלים כמה מתושבי האזור למען עתידו של עמק ססגון, האזור שבצפון בקעת תמנע, בין גבעת ססגון להר מכרות. רכסים אלה, שגובהם כ-150 מטר, נחשבים להרי אבן החול הגדולים בישראל והם חלק משמורת אילת. אזור עמק ססגון אינו כלול בשטח השמורה ומתחם המלונות, אם יקום, ישנה את אופיו לחלוטין.

כץ מסביר שיש בבקעת תמנע שלושה אזורים - שטח המכרות, שבו כורים כבר אלפי שנים נחושת; שטח פארק תמנע; ושטח ההר שמוגדר כשמורת טבע, אבל לא כולל את העמק שבו אנחנו נוסעים. רגע לאחר מכן הוא מצביע על דיונת חול קטנה בקצה העמק ומסביר שלכאן מגיעות משפחות רבות כדי לבלות את הלילה. הילדים יכולים לטפס על הדיונה, והפינה הזאת מוגנת בדרך כלל מרוח.

בשנת 2005 אושרה תוכנית להקים בעמק ססגון מתחם נופש גדול, יש האומרים הגדול ביותר בישראל. על פי התוכנית אמורים לקום בעמק ארבעה בתי מלון, שייפרשו על שטח נרחב שאורכו כקילומטר. זה הקילומטר שבו אנחנו צועדים וכץ, בחוש דרמטי מפותח עם קורטוב של ציניות, מצביע על ההרים החשופים ואומר: "כאן יקומו מסעדות, כאן ייפתח מרכז מסחרי וכאן יעמוד מרכז הכנסים. סך הכל אמורים להכיל המלונות המתוכננים כ-400 חדרים".

כץ וחבריו, כולם מקיבוצים בסביבה, מנהלים בשנים האחרונות קמפיין להעתקת מתחם המלונות לאתר חלופי, או מוטב לביטולו של הפרויקט לחלוטין. כ-50 אלף אנשים כבר חתמו על העצומה שהם מפיצים, כדי למחות על הקמת המלונות ולדרוש את העתקתם למקום אחר, פחות יפה, פחות חשוב סביבתית, פחות פגיע. יניב גולן מקיבוץ סמר, אחד מחברי הקבוצה, פירסם באחרונה אפילו ספר ששמו "קריאה אחרונה לעמק ססגון", שבו הוא מתאר בהומור רב את התקדמות המאבק.

על השאלה מה רע בכך שיקום כאן, בלב המדבר, אתר נופש שיספק פרנסה לתושבי האזור וייהפך למוקד משיכה למבקרים, משיב כץ במהירות. הוא יודע שרוב הסיכויים שמי שיעבוד במלונות לא יהיו תושבי האזור. לדבריו אין כלל צורך במתחם כה גדול, והאישורים שניתנו, הוא אומר, עסקו בשטח קטן הרבה יותר. הוא מעריך את סיכויי ההצלחה של המאבק ב"פיפטי פיפטי", אבל מדגיש שגם אם לא ינחלו הצלחה אין זה משנה דבר.

"חשוב לנו לומר את הדברים, להראות שאנחנו מעורבים ושאי אפשר להחליט החלטות מכריעות כאלה על הנוף שאנחנו חיים בו מעל ראשי התושבים. העובדה שרשות הטבע והגנים, המועצה האזורית ויזמים פרטיים חוברים יחד כדי להקים בתי מלון ענקיים בלב אזור יפה כל כך, שחשוב לשמר למען הדורות הבאים, אינה יכולה לעבור ללא תגובה. אנחנו משמיעים את קולנו וגם אם ננחל כישלון נצא מהמאבק הזה בהרגשה טובה. אני לא יכול לדמיין מצב שבו היינו מוותרים, רואים את המשאיות של הקבלנים חולפות ליד אליפז בדרך לעמק ססגון בלי להקים צעקה".

בתום יום ארוך של טיול בבקעת תמנע קל גם לאדם שלא התעמק בפרטי התוכניות לראות את יופיו של העמק והגבעות שמקיפות אותו. קשה קצת להבין מדוע לא יוזז מתחם המלונות ויוצמד לפארק תמנע, או יוכנס אפילו לתחומו של הפארק הגדול הזה. שם הרי כבר יש פגיעה בנוף, כחלק מפיתוח הפארק.

פארק תמנע

כדאי להתחיל את הביקור בתמנע דווקא מדרום לפארק. באזור זה התבצעו בעבר רוב עבודות הכרייה ומה שנותר מחיפושי הנחושת הן מחצבות ענקיות, מעין בורות אליפטיים ועמוקים שאורך כל אחד מהם כמה עשרות מטרים, ומדרגות עפר מדורגות יורדות בהם, עד לקרקעית הבור בעומק כ-30 מטר.

מחצבות הן תמיד פצע בנוף. עשרות שנים לאחר שהן ננטשות עוד תוהים בסביבתן מה לעשות אתן ואיך לתקן את הנזק. העובדה המעניינת במכרות תמנע היא שאת רוב בורות הענק האלה לא רואים ממרחק, ומבינים את גודלם רק כאשר מתקרבים, בחשש מסוים, אל שפתם. ברוב המקומות לא נכרו הבורות על צלע הר, אלא נחפרו בקרקע מישורית, בעיקר בין הר תמנע להר חכליל.

כאשר אני עומד מול אחד מבורות הענק האלה המחשבה נודדת למקום ירוק מאוד בדרום מערב אנגליה. פארק "עדן", שנחשב כיום אחד הפארקים הבוטניים היפים והמעניינים בעולם, הוקם במחצבה ישנה שננטשה. באופן גאוני השתמשו שם המתכננים בדפנות של המחצבה כבקיר אחורי והקימו בתוך המחצבה חממות ענק שנראות כתחנת חלל שהוצבה על המאדים. בתוכן גדלים בעשור האחרון צמחים מכל העולם.

"עדן" הוא אטרקציה נפלאה למבקרים, שהוקמה באופן שמשתלב היטב בסביבה, לא בולט, לא ראוותני, ומנצל היטב את המחצבה הישנה. בחלק הדרומי של תמנע פעורים עשרות בורות כאלה, לצדם ניצב עדיין ציוד כרייה ישן. החברה המקסיקאית שרכשה לאחרונה את זכויות הכרייה בתמנע עדיין לא מפיקה במקום נחושת, אבל כוונתם המוצהרת של אנשיה היא לכרות נחושת מעומק האדמה, כלומר מבלי ליצור פגיעה נוספת בנוף.

כשני קילומטרים מצפון למכרות, במרכז המבקרים בכניסה לפארק תמנע, אפשר לראות במצגת רוויית אפקטים, קולות ותמונות מה היה כאן בעבר הרחוק. המצרים הקדמונים היו הכורים הראשונים באתר זה. רוב השרידים הארכיאולוגיים באתר שייכים לתקופתם.

פארק תמנע, ששטחו גדול - 60 קילומטרים רבועים - מציע שילוב מעט מבלבל. יש בו נופים יפים במיוחד, תצורות סלע מיוחדות במינן, צמחייה מעניינת ואפילו בעלי חיים. אלא שלמרות שהגישה לכל אלה נוחה והם מרתקים בפני עצמם, אין בהם כנראה די. הפארק אינו שמורת טבע. כבר שנים רבות מנסים לעשות ממנו אטרקציה גדולה יותר, שתביא לשעריו מבקרים רבים יותר. לא בטוח שזה רעיון טוב כל כך. לצד הנוף מציעים כאן, בשילוב מוזר ובמינון לא ברור, שחזורים של כריית הנחושת הקדומה, שרידים מהמיתולגיה המצרית, ציורי סלע נחבאים וגם אגם מלאכותי עם סירות שמונעות בדוושות. סביב האגם המלאכותי ננטעו לאחרונה דקלים, שמזכירים רחובות בתל אביב או שדרה במיאמי יותר מאשר נווה מדבר ישראלי.

הארכיאולוג אסף הולצר מקיבוץ סמר מדריך אותי במהלך הסיור בפארק תמנע. אנחנו נוסעים ברחבי הפארק ומבקרים באתרים גיאולוגיים מוכרים כמו "הפטרייה", "הבורג", וכמובן בעמודי שלמה המרשימים. לא מעט הפתעות צצות במהלך הביקור הזה בפארק תמנע. הראשונה שבהן היא הפקת ענק, הכוללת כמה משאיות עמוסות ציוד, רמקולים גדולים ובמה עצומה שמוקמת בדיוק ליד עמודי שלמה. אחר כך מתברר שאלה ההכנות האחרונות לחתונת ענק של אוליגרך רוסי שהגיע עד תמנע עם 300 אורחים ממוסקבה.

אנחנו מטפסים במדרגות צרות בשביל שמתפתל בין הסלעים כדי לראות ציור סלע קדום בן אלפי שנים שמסתתר לצד עמודי שלמה, אבל מוצאים עצמנו בוהים שוב ושוב בעשרות הפועלים שמקימים את הבמה לקראת החתונה. הפתעה נוספת היא דגם אוהל מועד, שניצב מול האגם המלאכותי הקטן. האוהל אמור להיות שחזור מדויק של המשכן שבני ישראל נשאו עמם במדבר במהלך יציאת מצרים. הוא נראה די כבד ולא קל לנשיאה בחום הגדול.

חגית גל, מנהלת הפארק, מסבירה שהאוהל נוחל הצלחה אדירה בקרב מבקרים מחו"ל, שצמאים לדבריה לחוויות מקראיות. גל, חדורת רצון לפתח את המקום, מסבירה שהיא אמנם אוהבת מאוד את תמנע כפנינת טבע אבל יש לה מטרה - להגיע לרבע מיליון מבקרים בשנה. כיום פוקדים את הפארק רק כמחצית מן המספר הזה. יש לה ספק לגבי היכולת של פארק שמתבסס רק על אוצרות הטבע ועל הייחוד הגיאולוגי שלו למשוך כמות כה גדולה של מבקרים.

לגבי הקמתו של המלון בעמק ססגון או בצמוד לפארק היא אינה רוצה להתחייב. "חשוב מאוד שיקום מלון בתמנע. יש כאן פוטנציאל אדיר לפיתוח תיירות והוא עדיין לא מנוצל. לכולנו ברור היום שיש בעמק ססגון לא מעט בעיות ואני לא רוצה לקבוע איפה בדיוק צריך להקים את המלון, אבל חשוב שהוא יקום, כי אורחי המלון יזכו להכיר את בקעת תמנע ואת הפארק". את הביטוי הטוב ביותר לדרכים השונות והלא אחידות שבהן מפתחים את הפארק, אפשר למצוא בסוגי השלטים הרבים והשונים שמוצבים בו. יש שם גזירי דמויות מצריות לצד שילוט של קק"ל, וביניהם שלטים של סימון שבילים ושלטי הסבר בכמה שפות. בין כל אלה קל ללכת לאיבוד ותחושת סחרחורת קלה אופפת את המבקר.

מראה מקום

כדי להגיע לפארק תמנע נוסעים דרומה על כביש 90 - כביש הערבה, ופונים ימינה (מערבה) מדרום ליטבתה. הצומת נקרא צומת בקעת תמנע, מרחק כ-30 קילומטר מאילת.

כדי להגיע לאליפז פונים מיד לאחר מכן שוב ימינה (צפונה).

כדי להגיע לעמק ססגון פונים ימינה (צפונה) לאחר שחולפים על פני הכניסה לאליפז, בדרך שמספרה 20327. נוסעים בה שני קילומטר צפונה ולאחר מכן שני קילומטר מערבה. אפשר לנסוע גם עד הכניסה לפארק תמנע ולפנות צפונה בדרך עפר לפני המחסום.

לינה: המקום הקרוב ביותר הוא בחדרי האירוח של אליפז - www.elifaz.co.il

דלק: תחנת הדלק יטבתה.

ספרו של יניב גולן "קריאה אחרונה לעמק ססגון" - www.haolam.co.il/sasgon.asp



בקעת תמנע. תוכניות להקמת מתחם הנופש הגדול בישראל


סיסמת המחאה נגד תוכניות הבנייה. מאבק שנמשך כבר ארבע שנים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו