בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הגיטריסט מורדי פרבר יציג בת"א עיבודי ג'ז לשיריו של אריק איינשטיין

הוא אמנם מתחרט על כך שלא הלך לאודישנים של סטינג, אבל 30 שנה אחרי שעזב את ישראל כדי לנגן ג'ז, מורדי פרבר למד לסלוח לעצמו. הגיטריסט יציג בתל אביב עיבודי ג'ז לשיריו של אריק איינשטיין, שעמו עבד בעבר

תגובות

"עשיתי את זה קצר ומהר", אומר הגיטריסט מורדי פרבר. "יום אחד החלטתי לשנות כיוון. רציתי לעשות מוסיקה שאני באמת אוהב. ומה שעניין אותי באמת לא היה התנפלות המעריצים, בעיקר המעריצות, אלא לעשות ג'ז".

והמקום הנכון מבחינתו היה ארצות הברית. פרבר קיבל מלגת לימודים בברקלי שבוסטון, ארז בשנות ה-80 את המזוודות ויצא לדרך. "זו היתה תקופה לא קלה. הצעד שעשיתי היה הרסני ומזוכיסטי. באתי לכאן בלי להכיר אף אחד. במקום ליהנות מהסחרור שבו הייתי בארץ, עברתי למקום חדש. עשיתי את השם לי בפופ והחלטתי להזניח את מה שעשה לי את הקריירה לי. רציתי לעשות אמנות. הג'ז הוא בדם שלי".

ההופעות הגדולות בישראל התחלפו במועדונים קטנים בארצות הברית. אבל עם סיום לימודיו בברקלי הוא ביסס את מעמדו כגיטריסט וכמוסיקאי ג'ז מקורי. תקליטו הראשון שיצא ב-1990 זכה לשבחים בארצות הברית. מתופף הג'ז ג'ק דה ג'ונט אמר עליו כי "הוא כותב יצירות יפהפיות בעלות מחויבות עמוקה ביותר לאיכות ויצירתיות הוא אינו חושש לקחת סיכונים בנגינתו". הגיטריסט לארי קוריאל אמר אחרי הופעה של פרבר עם הבסיסט ג'ף ברלין והקלידן דני גוטליב: "הנגינה של פרבר חסרת פשרות, אוונגרדית, לא מתחשבת במוסכמות ובוערת מבחינה קצבית".

ביום שישי יופיע פרבר, בן 52, במופע "ג'ז לאריק" שיתקיים במשכן לאמנויות הבמה בתל אביב. יחד עם הפסנתרנית ענת פורט הוא ינגן עיבודי ג'ז לשירים של אריק איינשטיין בקונצרט סיום העונה של "ג'ז במשכן" באופרה הישראלית. "הייתי האחרון שניגן אתו בהופעה חיה", הוא מספר, "יש לי גיטרה שבה ניגנתי את ?יושב בסן פרנסיסקו על המים'". ההופעה התקיימה ב-1980 והתבססה על התקליט "חמוש במשקפיים" שיצא באותה שנה.

הוא הכיר את איינשטיין דרך מיקי גבריאלוב שבא לשירות מילואים בלהקת חיל השריון. "אריק הוא אישיות מיוחדת מאוד", אומר פרבר. "הוא התייחס אלי מאוד יפה. נהניתי לעבוד עם שלמה גרוניך ושם טוב לוי. אבל זה לא היה כמו עם אריק. כשעבדנו על ?חמוש במשקפיים' עשינו את זה עם גבריאלוב אצלי בדירה. היה לי כיף בארץ. היתה לי תקופה מסחררת. הצטרפתי לחבורה של איינשטיין ואורי זוהר". אבל, הוא אומר, "צריך לשים את זה בפרספקטיבה. הם היו הרבה יותר מבוגרים ממני. היו מסיבות אצל משה איש כסית ובבית של שלום חנוך. זה היה מטורף".

בימים אלה הוא מוציא תקליט חדש, "השתקפות". "לכל קטע בתקליט", הוא אומר, "יש סיפור, אירוע או זיכרון מהחיים. הגעתי למצב שאני מקבל את עצמי כמו שאני. עשר שנים לא הוצאתי תקליט. עכשיו הגיע הזמן להוציא אותו". בתקליט יש קטע שכתב ושמו "נהר החיים" שבו הוא מסתכל על חייו לצד קטע אחר שהקדיש ליצחק רבין.

הוא הופיע במועדוני ג'ז בסין, קנדה וגרמניה והקליט אלבומי סולו עם נגנים כמו מייקל ברקר, ג'ק דה ג'ונט, ג'ק ברוס, אדי גומז ואחרים. הוא לימד ג'ז באוניברסיטת ניו יורק ובברקלי וכתב כמה ספרי לימוד נגינה שאחד מהם יוצא לאור בימים אלה. בה בעת הוא גם כתב מוסיקה לסדרות כמו "הסופרנוס", "עמוק באדמה" ו"כולם אוהבים את ריימונד". החברה הגרמנית רורוויק בונה עכשיו גיטרה על שמו.

הילד השובב השתנה במידה לא מבוטלת. "כאשר אתה עובר את גיל 50 אתה פתוח יותר ומוכן יותר לקבל דברים", הוא מסביר. "אני לא אנגן בחתונות אבל אני פתוח לעשות דברים יותר פופולריים שפעם לא עשיתי. אני ביקורתי מאוד כלפי עצמי. זה טוב לעבודה אבל גם הרסני. היום אני חושב שקצת הגזמתי. זה פגע לי בפרנסה. לא הלכתי למשל לאודישנים עם זמרים מפורסמים כמו סטינג. הייתי יכול לנגן אצל דייוויד לטרמן ולעשות כסף. אבל לא רציתי ללכת כל יום לעבודה בשתיים בצהריים ולהתלבש כמו ליצן. אז היום אני יודע שהגזמתי. מה היה רע אם הייתי מנגן עם פול סיימון. את השלב של לנגן טוב, עברתי מזמן. זה לא סיפק אותי. רציתי משהו עמוק יותר".

הוא רצה לנגן ג'ז באמריקה אבל המציאות, הוא מספר, הרבה יותר בעייתית. "אמריקה היא מקום קצת מוזר. הם לא יודעים להעריך את מה שהם עצמם יצרו. הרבה נגני ג'ז מתקשים להתקיים מהמוסיקה שלהם. ההתייחסות לג'ז בארצות הברית היא איומה. באירופה יודעים לשמר את המוסיקה הקלאסית שנוצרה אצלם. כאן זה לא קורה. וג'ז היא המוסיקה הכי יצירתית. באתי מהופעות לפני 5,000 איש בארץ וכאן רוב ההופעות במקומות קטנים. והנגנים לא עושים את זה בשביל הכסף אלא משום שהם אוהבים את זה".

כשהוא נשאל אם יש לו קשר עם נגנים ישראלים שבאים לארצות הברית הוא עונה כי "הם צעירים בדור ממני. אני מודע למה שקורה בארץ. אבל יש בהחלט נגנים שאני מעריך כמו ענת פורט שאנגן אתה בתל אביב. אני מעריך את ההישגים שלה ויש לה המנטליות הנחוצה בעולם הג'ז לעשות מוסיקה טובה. יש היום פריחה בג'ז בארץ שלא היתה פעם. אני מופתע ממספר האנשים שמנגנים. אם היה פעם נגן בס אקסוטי אחד בארץ הרי שהיום יש עשרה. למרות זאת, לא הייתי מחליף את ניו יורק בישראל. כדי להיות נגן ג'ז אמיתי אתה צריך לחיות את האווירה של ניו יורק. להיות נגן ג'ז טוב זה לא רק כישרון אלא מנטליות, איך אתה מתנהג לזולת, איך אתה מפרגן".

האם ירצה לעבוד שוב עם זמרים בישראל? "לא. היו זמרים ישראלים שנכנסתי אתם לעימותים. הם רצו שאעשה בדיוק את מה שאומרים לי ואני לא בדיוק כזה. אני רוצה חופש פעולה. ובכל זאת, עם אריק הייתי מוכן לעבוד. כשביקרתי בארץ ויצרתי קשר עם אריק הוא הציע שנעבוד יחד. חשבתי שזה רעיון טוב. הבעיה היא שאני מגיע לתקופות קצרות של כמה שבועות וזה לא מספיק כדי לעבוד על תקליט. אולי אם יום אחד אגיע לתקופה ארוכה, יקרה משהו בינינו".



מורדי פרבר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו