בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האגף החדש בבית הספר לאדריכלות של אוניברסיטת תל אביב מעורר מהומות לפני שנבנה

השבוע הונחה אבן הפינה לאגף, שנתרם וגם תוכנן על ידי איש העסקים והאדריכל דוד עזריאלי. האם יש לשנות את התוכנית, והאם זה לא מאוחר מדי?

3תגובות

ביום ראשון השבוע הונחה באוניברסיטת תל אביב אבן פינה לאגף החדש של בית הספר לאדריכלות על שם דוד עזריאלי, איש עסקים ישראלי-קנדי ואיל קניונים מקומי שתומך במוסד בנדיבות מיום הקמתו. בטקס נכחו בכירים בצמרת האוניברסיטה, דנה עזריאלי (בתו של דוד), מרצים, מורים וסטודנטים, שהצטופפו כולם על פיסה קטנה של מגרש חניה כדי לחזות בפעם הראשונה במה שאמור להיות מנוע הצמיחה המרכזי של בית הספר בשנים הקרובות.

פרופ' חנה נוה, דיקנית הפקולטה לאמנויות, דיברה על תרומתו של עזריאלי לבית הספר והעניקה שבחים רבים לתכנון של האגף החדש, שעליו חתום עזריאלי עצמו. "אחרי שדוד עזריאלי חשב להעניק את הפרויקט לאדריכל מקומי, הוא החליט להעניק לו את תשומת הלב האישית שלו והאמן שבתוכו התפתח וצמח", סיפרה בהתלהבות האופיינית לה.

אלא שמאחורי המלים היפות מתחוללת בימים אלה סערה חריפה סביב הקמתו של האגף החדש. מרצים בבית הספר, רובם ככולם דמויות בולטות בעולם המקצועי והאקדמי בארץ, מתנגדים בתוקף לתכנון וסבורים שהקמת האגף היא טעות חמורה. "התכנון של עזריאלי לא מתייחס לבניין הקיים או לסביבת הקמפוס אלא בעיקר לעצמו", אומרת מרצה בכירה בבית הספר שביקשה, כמו יתר הדוברים בכתבה, לשמור על עילום שם. "לא היתה לנו ברירה אלא להסכים לתכנון הזה כי סוס שמקבלים מתנה לא בודקים בשיניים", אמר מרצה אחר. הוא הוסיף כי "לסטודנטים זה מעביר מסר איום ונורא. בעל הון יכול גם לתת את הכסף, גם לתכנן, גם לבצע וגם לקרוא את הבניין על שמו. היה ראוי לערוך תחרות אדריכלים בעבור בניין חשוב מסוג זה".

הקמתו של האגף החדש, שייבנה מעל המבנה הקיים, מתגלגלת כמעט מיום הקמתו של בית הספר לפני כ-15 שנה. בתמורה לקריאת בית הספר על שמו, התחייב עזריאלי לתמוך בו בתרומה שנתית של 300 אלף דולר ואף לממן בעבורו בניין חדש אם וכאשר תיפתח בו תוכנית לתואר שני. בימיו הראשונים פעל בית הספר בקריית עתידים בצפון תל אביב, עד שעבר למיקום הנוכחי שלו בבניין דה בוטון, ששימש בעבר כקפיטריה המרכזית ("המנזה") של קמפוס האוניברסיטה. באמצעים דלים הצליחו המורים המייסדים להפוך את המטבחים ואזורי ההסעדה לכיתות לימוד ואפילו ליצור בבניין כמה פינות נעימות.

ראשי בית הספר האחרונים, פרופ' משה מרגלית, פרופ' הלל שוקן, אדריכל יצחק ליבנד וכיום ד"ר ערן נוימן, ניסו כל אחד בתקופתו לקדם בנייה של אגף חדש על מנת לענות על מצוקת המקום הקשה של המרצים והסטודנטים. פרופ' מרגלית אף היה חתום בזמנו על סקיצה נאה לתוספת של אגף חדש שירחף מעל המבנה הקיים. האוניברסיטה מצדה שיגרה ללונדון שליח מיוחד שיבקש ממשפחת דה בוטון, התורמים המקוריים של הבניין, לשנות את שמו לבניין שיקרא באופן בלעדי על שם דוד עזריאלי, בכדי להכין את המצע לתרומה המבוקשת.

אחרי כמה יוזמות שכשלו, קיבל בית הספר לפני כשנה אישור לפתוח תוכנית לתואר שני, והרעיון להקמת האגף עלה מחדש. עזריאלי זימן למשרדו בקומה ה-48 בבניין העגול במרכז עזריאלי כמה מורים בכירים והודיע להם באופן חגיגי שהוא עומד לתכנן את הבניין. הוא חשף בפניהם מודל ראשוני והצהיר כי הוא מתכוון לקדם את התכנון באופן מואץ בסיוע משרד האדריכלים של משה צור. "אף אחד לא העלה בדעתו להגיד לו לא למרות שכולנו חזרנו בהלם ממה שהוא הראה לנו", נזכר אחד המורים שנכח בפגישה.

בית הספר הקים צוות ליווי לפרויקט שכלל את נוימן, שוקן, האדריכל שם טוב צרויה ראש ועפר לוגסי, סמנכ"ל הנדסה ותחזוקה של האוניברסיטה. הצוות נפגש עם עזריאלי כמה פעמים כדי לעקוב אחרי התכנון. גורם המקורב לצוות מספר בדיעבד כי "נשאלו שם שאלות בנוגע למיקום המוזר של המדרגות ושל השירותים ולמה צריך לעלות ארבע קומות כשמספיק לבניין גם רק קומה אחת. עזריאלי אמר להם - זאת ההצעה ואין בילתה".

עשה אותו באהבה

התכנון של האגף החדש הוצג לבסוף לצוות המורים לפני כשלושה חודשים, במה שנהפך לישיבה סוערת במיוחד. בקרב המורים היתה תמימות דעים שהתכנון בעייתי, "חובבני מינוס לכל הדעות ומתאים אולי לסטודנט בשנה שנייה", כהגדרת אחד המורים. "המורים נחלקו לשלוש קבוצות", נזכרת מורה בבית הספר, "היו כאלה שהיו לגמרי נגד הבניין, היו כאלה שחשבו שאין לנו אלא לקבל את ההצעה מכיוון שאסור להגיד לא לעזריאלי והיו כאלה שתמכו בבניין, חרף התכנון שלו, מכיוון שהוא יתרום לשיפור התנאים".

בישיבה עלתה גם הדילמה החינוכית הקשה הנובעת מהקמה של בניין בעייתי דווקא בעבור בית הספר לאדריכלות ומהעדר שיתוף של המורים או הסטודנטים בתהליך התכנון. "יש פה דילמה אמיתית", מוסיף מורה אחר, "עזריאלי נותן לבית הספר סכום ענק מדי שנה ומצליח להחזיק אותו מעל המים. מצד שני, לסטודנטים זה מעביר מסר נורא. במחשבה שנייה, זה אולי נותן להם שיעור מאלף על החיים המקצועיים העגומים שמחכים אחרי הלימודים", הוא אומר באירוניה.

בסופו של דבר הצביעו המורים בלב כבד בעד האגף החדש. "הבנו בעדינות שהתקבלה הוראה מהאוניברסיטה שצריך ללכת על זה וגם להגיד שזה בניין יפה", הוא מוסיף. "זהו מסר מעוות של ביקור הגברת הזקנה. אין אינטרגיטי מקצועי אלא רק בעל המאה".

קשה להפריז בתרומתו של עזריאלי, בן 89, לאדריכלות הישראלית. מלבד התרומה הנכבדה להקמת בית הספר, הוא הקים את קרן עזריאלי המעניקה מלגות לסטודנטים מצטיינים ותומכת במחקר ובחינוך. נוסף על כך הוא תורם לתערוכות ולפרויקטים שונים בתחום האדריכלות לכל אורך השנה ובמוסדות שונים ואף הרים לאחרונה תרומה בסך מיליון דולר להקמת הארכיון הלאומי לאדריכלות במוזיאון תל אביב לאמנות.

עזריאלי מחזיק כיום בתואר אדריכל בישראל ובקנדה. הוא למד אדריכלות בטכניון באמצע שנות ה-40 אך נאלץ לפרוש עם פרוץ מלחמת העצמאות. לאחר שהיגר לקנדה הוא השלים את לימודיו לתואר ראשון ולתואר שני. יש לו קרדיט מתכנן על פרויקט מרכז עזריאלי בתל אביב (בשיתוף משרד יסקי-מור-סיון). בנוסף, הוא צפוי לקבל קרדיט תכנון גם על פרויקט מרכז עזריאלי החדש באזור התעשייה בחולון (בשיתוף מן-שנער אדריכלים).

האגף החדש שתיכנן לבית הספר יכלול אודיטוריום, ספרייה חדשה וכיתות סטודיו בעבור השנה החמישית. האגף מורכב מתוספת של שלוש קוביות שונות, בהיקף של 1,500 מ"ר בסך הכל, שמוצבות מעל חלקו המרכזי של המבנה הקיים. לכל קופסה מותאמת חזית שונה בהתאם לשימוש שנמצא בה - שתי קופסאות מחופות בזכוכית ואילו הקופסה האמצעית במעטפת עם פתחים מרובעים אקראיים.

האדריכל משה צור, שהעניק "תמיכה אדריכלית" לפרויקט, מספר כי עזריאלי היה מושקע באופן טוטאלי בתכנון. "הוא נכח בכל ישיבות היועצים והיה מעודכן בפרטים הקטנים והגדולים כאחד", הוא אומר, "זה בניין שהוא לגמרי שלו, הוא עשה אותו באהבה רבה והשקיע את כל נשמתו".

האגף החדש מציג כמה בעיות מהותיות. ראשית כל הוא זר לסביבתו ולבניין שעליו הוא רוכן. ההחלטה לבנות מגדל של קופסאות מסמנת רצון ליצור אייקון אדריכלי מקומי בקמפוס אוניברסיטאי שמשדר צניעות ואיפוק. בעיה אחרת נוגעת לסידור הפנימי של הבניין. עזריאלי החליט להציב את גרם המדרגות המרכזי בתוך חלל המבואה שמשמש כיום את הסטודנטים ואת המרצים למפגשים לא פורמליים ולפעילויות שונות. האגף החדש אף סותם חלק מהפאטיו הפתוח לשמיים, שנהפך עם השנים למוקד החיים החברתיים בבית הספר. "האגף החדש לא מתייחס לצורניות ולפוטנציאל של הבניין הקיים", אומר מורה בכיר בבית הספר. "הוא לא יוצר שום חתך אנכי מכובד ופשוט צועק את עצמו החוצה".

בנוסף, התכנון החדש מגלם בתוכו חוסר קולגיאליות כלפי האדריכל המקורי של הבניין, האדריכל נחום זולוטוב, איש עתיר זכויות באדריכלות הישראלית. זולוטוב תיכנן בזמנו בניין פשוט ונאה שמשקף את ערכי המודרניזם ומתאים מאוד לקמפוס, בדיוק ההפך מהתכנון של עזריאלי.

למרות לוח הזמנים הצפוף (הבניין אמור להיות מושלם תוך שנתיים), נראה שלמורים בבית הספר עדיין יש הזדמנות להביע בקול רם וברור את מחאתם. "יש דרך לעצור את הבנייה של האגף הזה", אומר מורה בכיר בבית הספר. "אפשר להגיד לדוד עזריאלי בנימוס רב שאנחנו לא מעוניינים בתרומה שלו ותודה רבה. מצד שני האוניברסיטה לא מעוניינת ובית הספר צריך את המקום הזה כאוויר לנשימה".

מקבוצת עזריאלי נמסר בתגובה: "האדריכל והפילנטרופ דוד עזריאלי בחר לסייע לבית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב מתוך רצון אמיתי להעמיד לטובת אדריכלי העתיד את מיטב התנאים על מנת שיוכלו לממש את מירב הפוטנציאל הטמון בהם לטובת קידום האדריכלות בישראל. יודגש כי התכנון הוגש על ידי עזריאלי והאדריכל משה צור, לבקשת אוניברסיטת תל אביב, והטענה כי קיימת התניה בין קבלת התכנון לבין התרומה מופרכת מיסודה. יצוין כי הנהלת האוניברסיטה היתה שותפה מלאה לתהליך, תמכה בו ואף אישרה אותו".

מוטי כהן, מנכ"ל אוניברסיטת תל אביב, אומר בתגובה כי האוניברסיטה היא זו שביקשה מדוד עזריאלי לשאת בעלויות התכנון, כשהתקציב שהוצב לבניין החדש על סך שני מיליון דולר היה דחוק מאוד. "עזריאלי החליט לקחת את התכנון על עצמו ואכן, בפגישה עם ראשי האניברסיטה ומורים מבית הספר הוא הציג מודל פרי תכנונו". לדברי כהן, במצב אופטימלי ובתקציב גדול יותר האוניברסיטה היתה מעדיפה לבנות בניין חדש לגמרי בעבור בית הספר, אולם הוא סבור שהאגף בתכנונו של עזריאלי מספק תשובה טובה לצרכים הפונקציונליים של המוסד. כהן דחה גם את הטענות לפיהן עזריאלי סירב לקבל ביקורת על הבניין וציין כי הוא עצמו מודע לכמה שינויים שנעשו בתכנון בעקבות בקשת הצוות המלווה.



הדמיה של האגף החדש. איזה מסר הוא מעביר?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו