בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משרד הבריאות: מדי שנה מתים אלפים בגלל אורח חיים לא בריא

עד 2020: תוכנית להורדה ניכרת בשיעור הישראלים הסובלים מעודף משקל. בין היתר יקודמו: סימון של אריזות מזון בריא, הפחתת כמויות המלח במזון והוצאת כלל שומני הטראנס מהמזון בישראל עד 2013

תגובות

במשרד הבריאות הציגו אתמול את עיקרי התוכנית לשיפור אורח החיים התזונתי של הישראלים עד שנת 2020. לפי היעדים שהוגדרו, נדרשת בעשור הקרוב הפחתה של 25% בשיעור בני הנוער הסובלים מעודף משקל והשמנת יתר, ובקרב מבוגרים הפחתה בהיקף של 33% באוכלוסייה היהודית ו-45% באוכלוסייה הערבית. לפי נתוני המשרד, המבוססים על סקרי תזונה לאומיים שנערכו בעשור האחרון, כיום סובלים מעודף משקל והשמנת יתר 44.6% מהגברים ו-31.7% מהנשים באוכלוסייה היהודית הבוגרת; 49.4% מהגברים ו-33.3% מהנשים באוכלוסייה הערבית הבוגרת; ואילו 20.1% מהבנים ו-16.7% מהבנות בגילי הנוער.

בין השאר מתוכנן בפרויקט קידום סימון תזונתי על אריזות שמכילות מזון בריא - מהלך שמתקדם בעצלתיים בעשור האחרון, הפחתת כמויות המלח במזון ועידוד תזונה בריאה בבתי ספר ומוסדות ציבוריים. רק השבוע קבע דו"ח מבקר המדינה כי הן במוסדות החינוך והן בבסיסי צה"ל לא בוצעה פעילות לפיקוח על המזונות הנמכרים בהם. באחרונה הקצה מנכ"ל משרד הבריאות ד"ר רוני גמזו 26 מיליון שקל לקידום אורח חיים בריא, לרבות שיפור התזונה באוכלוסייה הישראלית.

הפחתת המלח במזונות בישראל היא מרכיב חשוב בתוכנית לשיפור אורח החיים. כיום נעה צריכת המלח במזונות בין 9-12 גרם מלח ליום, אף שגבול הצריכה המומלץ המרבי עומד על 5-6 גרמים ליום בלבד. לפי מחקרים, צריכת יתר של נתרן שמקורו במלח גורמת לעלייה בסיכון ליתר לחץ-דם, שבץ מוחי ומחלות לב, ובשנים האחרונות אף פורסמו מחקרים המצביעים על נטל כלכלי גובר כתוצאה מהמלחת מזונות. לפי מודלים בעולם, מעריכים במשרד הבריאות כי הפחתת המלח במזונות יכולה לחסוך למשק הישראלי בין 240 מיליון ל-1.25 מיליארד שקל בשנה.

במסגרת התוכנית שהוצגה אתמול בכנס "תזונה מונעת ואיחוד כוחות" בתל אביב, יחל בקרוב תהליך וולונטרי להפחתת מלח בתעשיית המזון בישראל, במסגרת פרויקט של ארגון הבריאות העולמי, לצד מדינות האיחוד האירופי. "ביצוע הפרויקט בצורה רוחבית בקרב רוב היצרנים באירופה ובארץ מאפשר ליצור מומנטום החיוני להצלחת התוכנית", מסביר אבידור גינסברג מהמחלקה לתזונה במשרד הבריאות.

במשרד הבריאות הוגדר יעד לצמצום כמויות המלח ב-35% עד שנת 2020 לכמות יומית ממוצעת של 6 גרמים, וזאת באמצעות הפחתה מדורגת של 6.5% בתכולת המלח בכל המזונות מדי שנה. "הפחתת המלח היא תהליך זהיר שיש לבצע באופן מדורג, גם כדי להתרגל לטעם", מסביר גינסברג. המהלך מתואם בין השאר גם עם רבנים ואנשי דת במטרה להפחית את כמויות המלח המוסף לעוף ולבשר במסגרת תהליך ההכשרה.

בנוסף, בין יעדי הפרויקט גם הוצאת כלל שומני הטראנס מכל המזונות בישראל עד שנת 2013, והפחתה של 15% בכמות הסוכר במזונות המתועשים עד 2020. במשרד הבריאות כבר החלו בקידום שינוי תקן החלב הניגר בישראל, באופן שיחייב את העשרתו בוויטמין D, העשרה שנעשית כיום רק בחלק מאריזות החלב, באופן וולונטרי. בנוסף תיבחן העשרה מחייבת של מלח ביוד, שאף היא מבוצעת כיום בצורה וולונטרית בלבד בחלק מאריזות המלח הנמכרות בשווקים.

במסגרת אומדן שנערך במשרד הבריאות לקראת הפעלת תוכנית 2020, בשיתוף הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מוערך במשרד כי מדי שנה מתים אלפי ישראלים מתופעות המאופיינות באורח חיים שאינו בריא: 7,094 מתים כל שנה כתוצאה מעישון; 6,453 מתים מלחץ דם גבוה; 3,527 מתים מהשמנה, 3,126 מתים מחוסר פעילות גופנית; 5,571 מתזונה לקויה; ו-1,042 מתים משתיית אלכוהול.




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו