בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רקדני הבלט הישראלי נולדו מחדש עם הכיאורוגרפיה של איציק גלילי

גלילי, המתגורר בהולנד, נחשב לאחד הכוריאוגרפים המוערכים כיום בעולם

תגובות

יש לברך את ברטה ימפולסקי והלל מרקמן על שהזמינו יצירות של איציק גלילי לבלט הישראלי - החלטה העשויה להצעיד את הלהקה לפסגות שלא הכירה בעבר. זה בוודאי ישפיע גם באופן רחב יותר על עתיד הלהקה - נושא המעסיק את מנהליה הוותיקים, המבקשים להבטיח את המשך הדרך הלהקה שהיתה למפעל חייהם.

גלילי, המתגורר בהולנד זה שנים ועובד שם עם להקתו, הוא אחר הכוריאוגרפים המוערכים כיום בעולם, ולהקות המחול העכשוויות המובילות מזמינות אותו ליצור בעבורן. איני זוכרת מתי נראתה להקת הבלט הישראלי טוב כמו בביצוע יצירתו "היקריזטו" (שהבכורה שלה היתה בהופעת בלט שטוטגרט הנודע ב-2004) - מלבד אולי ב"ייבגני אונייגין" של קרנקו, אבל שם היה מדובר בסגנון אחר, בבלט עלילתי עם תפאורה בנוסח האופרות הגדולות.

הפעם מדובר בעבודה עכשווית בוהקת. ב"היקריזטו" מחולקת הבמה למשבצות כמו במשחק שחמט, כשתאורת פנסים מלמעלה מאירה ומחשיכה לחילופין את הריבועים. הרקדנים מופיעים בבגד קצר צמוד החושף את האיברים, במטרה להתקרב כמה שיותר לתנועה נטו. סגנון המחול מזכיר את "In the Middle" של ביל פורסייט, אבל המחול של גלילי הולך כמה צעדים הלאה, והוא מעניין הרבה יותר באופן השימוש במרחב, בא-סימטריות הקבוצתית שהוא יוצר, במארגים המפתיעים מול קטעי סולו מדהימים.

זה לקסיקון מקורי מאוד של תנועה, השועטת קדימה כאילו כדי לעבור משוכות ולבדוק את גבולות היכולת הפיסית של הרקדן בסוגת הבלט. אפשר לומר שמה שעשה ג'ורג' בלנשין בבלט הניאו-קלאסי שלו בשנות ה-50 עולה עכשיו דרגה, ועולמות טכניים חדשים מתגלים. אבל אין זו רק וירטואוזיות לשמה: מדובר בשיקוף של עולם עכשווי, אגרסיבי, חושני ומפתיע.

המחול הזה מציג את הפוטנציאל האדיר של רקדני הבלט הישראלי, המצליחים להתמודד עם כוריאוגרפיה מסוג שמעולם לא התנסו בו. נינה גרשמן נהדרת עם רגליה הארוכות המפסלות את החלל, ועם התנועה הצלולה והאלגנטית שלה. והיא אינה היחידה: כל הלהקה נראית כאילו נולדה מחדש.

הדואט "כשתראו את אלוהים", שהועלה לראשונה בהולנד ב-1994, מאיר פן אחר של גלילי: רגישות אנושית והקשבה. המחול בנוי כהתפרצות של הגיגים תנועתיים בין בני הזוג, עם חזרות תנועתיות שכאילו מבקשות להבין שוב ושוב את מערכת היחסים ביניהם. השפה התנועתית העכשווית קצת התקשתה הפעם, כמדומה, להתחבר לסגנון הקלאסי של הלהקה, וגם הביצוע של רקדנים כוכבים כמו טליה פז ועידו תדמור נשאר מרוחק משהו.

את הגרסה המקורית של "הרמוניום" ראיתי עוד ב-1988. מדובר במחול קבוצתי על במה יפה בצבעי לבן, אפרפר ותכלת, שבמרכזה גרם מדרגות שנקטע. התאורה היפה של זוהר שפירא יוצרת אווירה של צלילות קסומה. המחול נפתח בסולו שבו רקדנית מתקדמת אחורה על בהונותיה בצעדי "בורה" מהירים, כשהרגליים צמודות זו לזו, כאילו היא נסחפת על ידי כוחות חיצוניים. בהמשך מוצג דואט בעל תנועות סיבובית, ושני האלמנטים התנועתיים האלה היו יכולים לשמש נקודת מוצא לקומפוזיציה מסקרנת. וישנו גם גרם המדרגות, המזמין אף הוא פתרונות תנועתיים מעניינים.

אלא שלאחר ההתחלה המבטיחה נהפכת הכוריאוגרפיה בהמשך למעין תצוגה של מצבים או תמונות סטטיות. הריקוד בשלב זה נשען יותר מדי על מעבר מפוזיציה לפוזיציה, ולהוציא מקרים ספורים, כמו הטריו החביב של שלוש רקדניות המחוברות בידיהן, לא מצאתי בחומרים התנועתיים האלה רעננות או הפתעה.

הביצוע בהחלט נקי, מעורר הערכה, וכפות הרגליים של הרקדניות הן יפהפיות - אבל משהסתיים המחול חשבתי בעצבות על המקצועיות הזאת, על הרקדנים הטובים, על ההשקעה והאהבה של המייסדים ללהקה ועל כך שהם ראויים ליותר טוב מזה. ואז ראינו את "היקריזטו", ונפתחה תקווה חדשה.

הבלט הישראלי: "הרמוניום" מאת ברטה ימפולסקי, מוסיקה: ג'ון אדמס, עיצוב במה: משה שטרפלד, עיצוב תאורה: זוהר שפירא (שוחזר על ידי ג'ודי קופרמן); "כשתראו את אלוהים" מאת איציק גלילי, מוסיקה: רביעיית כרונוס, תאורה: ירון אבולעפיה, רקדנים: טליה פז ועידו תדמור, שחזור: נועה רוזנטל; "היקריזטו" מאת איציק גלילי, מוסיקה: פרקוסה, תאורה: ירון אבולעפיה, תלבושות: ולנטינה סטץ, שחזור: טליה פז. היכל התרבות ראשל"צ, במסגרת פסטיבל האביב, 17.5



קטע מהיצירה ''הרמוניום''. אווירה של צלילות קסומה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו