בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יוצרי האנימציה הוותיקים פול וסנדרה פירלינגר מדברים על קולנוע, טלוויזיה ואינטרנט

בני הזוג שסרטם עטור השבחים "כלבתי טוליפ" ישודר בקרוב בארץ, התארחו בפסטיבל דוקאביב. השניים מספרים מדוע החליטו להפסיק לעבוד עם בתי הקולנוע והטלוויזיה, ולעבור להפצה עצמאית באינטרנט

תגובות

במובנים רבים, מה שפול וסנדרה פירלינגר עושים הוא החלום הגדול של רוב האנימטורים. שני היוצרים האמריקאים הללו יוצרים זה עשרות שנים סרטי אנימציה למבוגרים, באופן עצמאי, ומצליחים להתפרנס מזה.

לפני כמה שנים הם הצליחו לעשות את מה שנראה כמעט בלתי מתקבל על הדעת, ויצרו כמעט לבדם, בציור ידני, סרט אנימציה באורך מלא שהופץ בבתי הקולנוע. פול צייר ישירות במחשב כ-80 אלף איורים מרהיבים, סנדרה צבעה אותם באופן המזכיר צבעי מים עדינים, והעבודה על הסרט הושלמה בפרק זמן מעורר השתאות של כשנתיים וחצי.

עלילת הסרט ההוא, "כלבתי טוליפ", שישודר בערוצי הסרטים של יס ב-24 ביוני, מבוססת על ספרו האוטוביוגרפי של ג'יי אר אקרלי, ועוקבת אחר מערכת היחסים המרגשת הנרקמת לאורך 15 שנה בין הומו בריטי גלמוד ומבוגר, עורך בבי-בי-סי, לבין כלבת רועה גרמני שהוא מחליט לאמץ. כריסטופר פלאמר, לין רדגרייב ואיזבלה רוסליני תרמו את קולותיהם לדמויות המאוירות, ג'ון אוואריס כתב את המוסיקה, והאיורים של בני הזוג פירלינגר השרו על הסרט כולו אווירה של קדרות ובדידות, חמלה אנושית ואהבת אמת להולכים על ארבע.

"כלבתי טוליפ" קיבל ביקורות נפלאות ועל יוצריו הורעפו שלל מחמאות. למרות זאת, בביקור בישראל לרגל פסטיבל דוקאביב, מצהירים בני הזוג פירלינגר כי אין להם כל כוונה לחזור ולהוציא סרט לבתי הקולנוע. העבודה עם מפיק וחברות הפצה, לדבריהם, חיסלה את החשק שלהם לחזור על החוויה.

"מיד כשגמרנו את העבודה על 'כלבתי טוליפ', המפיק שלנו אמר: 'תתחילו לעבוד על הסרט הבא. ואני מקווה שאתם מבינים שעדיין אין לנו כסף לשלם לכם, כי אנחנו צריכים עכשיו להתחיל ולגייס אותו'. ידענו שהוא יעמוד במלה שלו, ובאמת התחלנו מיד לעבוד על הסרט הבא", מספר פירלינגר, "אבל אז התברר שזה לא כל כך פשוט למצוא מפיצים לסרטים עצמאיים. לקח לו שנתיים למצוא מפיץ - כמעט כמו הזמן שלנו לקח ליצור את הסרט! עכשיו אני בכלל לא בטוח שנזכה להרוויח משהו, כי יותר מדי אנשים מעורבים בעסק הזה".

העובדה שחברות שונות מטפלות בהפצה של סרט, מסביר פירלינגר, גוזלת חלק ניכר מהכנסותיו. "זה לא שאנשים גונבים מאתנו כסף, הם רק רוצים לקבל תשלום הוגן. אחרי שכל האנשים המעורבים בהפצה מקבלים תשלום, מעט מאוד כסף, אם בכלל, נשאר בשבילנו. לכן אמרנו בשלב מסוים למפיק שלנו: 'אין לנו חוזה, לא שילמת לנו עדיין כלום, ככה אי אפשר לעשות סרטים לכן ניקח את הסרט הבא בחזרה לידינו'. אני בטוח שגם הוא חש איזו הקלה. הוא הרי הבטיח לגייס עבורנו כסף ופתאום ראה שלא בטוח שזה בכלל אפשרי".

עלבון בטלוויזיה

אף שרבים מסרטיהם נוצרו לטלוויזיה וזכו בשלל פרסים, גם עם תחנות טלוויזיה לא רוצים בני הזוג פירלינגר להמשיך לשתף פעולה. "עשינו למשל כמה סרטים לפי-בי-אס, ערוץ הטלוויזיה הציבורי הלא-מסחרי בארצות הברית, וכולם הצליחו מאוד. אבל כשהצענו להם את הסרט החדש שלנו, לקח להם חצי שנה לעבור את כל הליכי האישור, ואז הם הגיעו למסקנה שזה לא יהיה סרט מספיק טוב", מספר פירלינגר.

"היה לנו רקורד מעולה אתם, מעולם לא עשינו בשבילם משהו שנכשל - והם בכל זאת הגיעו למסקנה הזאת. מה נותן להם את הביטחון שהם צודקים? אני לא רוצה לעבוד עם אנשים כאלה יותר, אני לא רוצים שהם יגידו לי מה טוב ומה לא, אני רוצה לסמוך אך ורק על שיקול הדעת שלנו. הייתי עצמאי כל חיי, פרילאנסר, ואני משוכנע שאין אנימטור אחר בעולם שעשה זאת לאורך יותר מ-50 שנה, כמוני. אבל עכשיו אני מבין שזו לא היתה עצמאות מוחלטת. תמיד היו לי המפיקים ותחנות הטלוויזיה שאתם עבדתי, מעולם לא היינו הבעלים של הסרטים שלנו. עכשיו החלטנו שאנחנו רוצים להיות עצמאיים באמת".

הזוג פירלינגר החליטו שאת סרטם הבא, גם הוא באורך מלא, יפיצו בעצמם באמצעות האינטרנט. פירלינגר, בן 75, פיתח מודל הפצה ייחודי ואת הרעיון הוא הסביר בין השאר בסדנת אמן שהעביר השבוע בסינמטק תל אביב, במסגרת פסטיבל דוקאביב. הוא מעוניין לרתום לרעיון אנימטורים נוספים שירצו להפיץ את יצירתם באינטרנט, בתקווה שכך יילך ויצבור תאוצה אפיק הפצה אלטרנטיבי, שיהיה ידידותי יותר ליוצרים.

קטע קצר מתוך הסרט החדש, שהוא הציג השבוע בתל אביב, מוכיח שגם הפעם יש כנראה למה לחכות. גם הפעם האיורים מרהיבים והאנימציה יפהפייה. הסרט החדש יהיה אף הוא עיבוד ליצירה ספרותית: הפעם מדובר בספרו של ג'ושוע סלוקום מ-1899, "Sailing Alone Around the World".

"זה סיפור על האדם הראשון שניווט לבד את דרכו סביב העולם בספינת מפרש, בסוף המאה ה-19", מסביר פירלינגר. "האיש הזה היה קפטן של ספינות מפרשים שהוחלפו בתוך פחות מעשר שנים על ידי ספינות קיטור, והוא, שלא הסתגל לשינוי, נותר מחוסר עבודה. זה גם מה שקרה לסלוקום, מחבר הספר. הוא שנא ספינות קיטור ולכן בנה ספינה קטנה ותיכנן לשוט אתה מסביב לעולם, להתפרסם, לכתוב על זה ספר ולחיות על ההכנסות בשארית ימיו".

הזוג פירלינגר, שכמעט כל עבודתם מתבצעת במחשב, מקפידים לעשות סרטים על נושאים שהם מתמצאים בהם: הם חובבי כלבים מושבעים וגם חובבי שיט שהחזיקו סירה במשך שנים ארוכות. "הספר הזה אהוב על כל שייט חובב", אומר פירלינגר. "יש היום שישה מיליון סירות לשיוטי פנאי בארצות הברית, וכמעט בכל אחת מהן יש עותק מהספר של סלוקום. כך שיש לנו מיליוני קונים פוטנציאליים לסרט שלנו.

"חוץ מזה, בעלי הסירות בדרך כלל לא יוצאים להפלגות לבדם, אלא מזמינים חברים להצטרף אליהם, כך שמספר האנשים המתעניינים בשיט בעצם גדול פי כמה. אם רק 10% מהאנשים האלו יקנו את הסרט שלו באינטרנט, זו תהיה הכנסה מספקת מבחינתנו".

לפי חישוביהם, יהיה עליהם למכור את הסרט בכ-30 דולר, "אבל לא סביר שמישהו יוריד סרט של 80 דקות תמורת סכום כזה, רק כדי שיוכלו לצפות בו במחשב. זה הרי שווה ערך למחיר של כותר די-וי-די יקר. לכן אנחנו מתכוונים לפרסם את הסרט שלנו בהמשכים, בדומה לאופן שבו צ'רלס דיקנס פירסם בתחילה את סיפוריו בעיתונים. כך, במשך שנה שלמה, מדי שבוע, מי שישלמו את הסכום הזה יוכלו לצפות בקטע חדש של הסרט על המחשב שלהם".

מתי יהיה הסרט החדש זמין לצפייה באינטרנט? פירלינגר מחייך. "זו שאלה שאנחנו לא מרשים לאנשים לשאול אותנו. משקיעים ומפיקים נוהגים לשאול אותה, ומכיוון שאנחנו לחלוטין משוחררים מהנטל הזה עכשיו, אנחנו לא מתחייבים למועד מסוים. בינתיים עשינו 15 דקות מהסרט, שמתוכנן להימשך 80 דקות, כך שמן הסתם נגמור תוך שנה-שנתיים".

דחסנו חמש שנים לשנתיים וחצי

כך הצליחו בני הזוג פירלינגר לעשות לבדם סרט מלא במהירות שיא

בתחילת שנות ה-70 הקים פירלינגר סטודיו לאנימציה, שהפיק עד היום כ-700 סרטים וסרטונים, כולל פרסומות. סרט אנימציה קצר שלו היה מועמד לאוסקר ב-1980, ולאורך השנים הוא קנה לו שם בעיקר בזכות סרטי האנימציה הדוקומנטרית הרבים שביים. רבים רואים בו כיום את אחד מבכירי האנימטורים הדוקומנטריים.

בין השאר יצר, יחד עם סנדרה, את סרטו האוטוביוגרפי "צויר מהזיכרון" (1995), ואת הסרט "A Room Nearby" (2003) שבו סיפרו חמישה אנשים, וביניהם הבמאי מילוש פורמן, על התועלת שהפיקו מבדידות שחוו בחייהם.

כשהוא נשאל כיצד הגיע לאנימציה תיעודית, פירלינגר מספר שזה קרה ב-1987 כאשר חברה מסוימת הזמינה אצלו סרט על נפגעי אלכוהול וסמים. "שאלתי את בני, שהיה אז בתיכון, 'אם יתנו לך בבית ספר לצפות בסרט על נפגעי אלכוהול וסמים, מה תרצה לראות?' הוא התנפל עלי ואמר שלא היה רוצה בשום אופן לראות סרטים מצוירים, אלא רק דברים אמיתיים, אנשים אמיתיים. אני חושב שהוא רצה להקניט אותי, אבל אני לקחתי את זה כאתגר. כשראיתי את ההצלחה שלה זכה הסרט, הבנתי שזו דרך טובה וייחודית ללכת בה".

ואיך ייתכן שבני הזוג הצליחו לצייר לבדם סרט באורך מלא בתוך שנתיים וחצי? "אני עושה את כל הציורים וסנדרה את כל מה שקשור בצביעה. את התסריט אנחנו כותבים יחד. אני מצייר מהר, כי אני עושה זאת כבר המון הרבה שנים. אבל נכון, כשציינתי בראיונות שלקח לנו שנתיים וחצי לעשות את 'כלבתי טוליפ', קיבלתי אימיילים מאנימטורים שטענו 'טכנית, אם הסרט באורך 83 דקות, זה נראה בלתי אפשרי'.

"הם חישבו את ההספק לפי עשר שעות עבודה ביום, חמישה ימים בשבוע, וחופשות מדי פעם. אבל האמת היא שאנחנו מציירים בכל אחד מימות השנה, כולל סופי שבוע, וכמעט לא יוצאים אף פעם לחופשה. אני עובד בין 12 ל-16 שעות ביום. כך שאפשר לומר שעבדנו על הסרט הזה חמש שנים שאותן דחסנו לשנתיים וחצי. למעשה אין לנו ממה לקחת חופשה, כי העבודה הזאת כל כך מהנה, שפשוט לא נעים להיות רחוקים ממנה".



פול וסנדרה פירלינגר. הסרט הבא - על מסע שיט


מתוך הסרט ''כלבתי טוליפ''. אהבת אמת לכלבים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו