בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הקשר הצרפתי

התערוכה "הרעב בעיניים", שתיפתח הערב בגלריה גורדון, מנסה ללכוד את כל גוני יצירתו של הצייר אביגדור אריכא

תגובות

"הוא תופעה היסטורית: שרטט, כותב, אוצר, היסטוריון של אמנות, ויותר מכל, צייר", כתב פעם מאיר אגסי על הצייר אביגדור אריכא. התערוכה "הרעב בעיניים", שתיפתח הערב בגלריה גורדון בתל אביב (בן יהודה 95), פורשת את כל התכונות שאגסי פירט לפי האופן שבו הן באות לידי ביטוי בפעולת הציור וכן במשתקף ממנו.

התערוכה, המתפרשת על שלוש קומות הגלריה, מציינת שנה למותו של אריכא, שמת בפאריס והוא בן 81. ישעיהו יריב ושלומית ברויר, אוצרי התערוכה, מסבירים כי "הרעב בעיניים" היו המלים שבהן ביטא אריכא את תחושותיו לאחר התבוננות ממושכת בעבודתו של קראווג'ו "תחייתו של לזרוס", המוצגת במוזיאון הלובר. ביקור זה בלובר ב-1965 היה מכונן וסימל את נקודת המפנה ביצירתו של אריכא, את המעבר מהציור המופשט, אקספרסיבי משהו, לזה השואף לתת תשומת לב לרגעים הנשקפים מול עיניו, מהטריוויאליים ביותר לקסומים ונוגים ביותר.

כך, למשל, בקומת הרחוב של הגלריה מוצג ציור קלאסי לכאורה של חלל הסטודיו של אריכא המשקיף אל פנים חדר העבודה-ספרייה שלו ("פנים וחוץ", 1996), ולצדו ציור שצייר אריכא מאותו חדר ממש אך מבטו מופנה לאזור אחר. הציור, "למעלה ולמטה" (1995), עוסק כביכול באותו נושא, ונשקפים בו קצהו העליון של חדר הסטודיו הנושק לתקרה, וחלקה התחתון של קומת הגלריה, שם מאוחסנים ציוריו. מולם תלויים בחלל ציורים שונים (מטאטא תלוי, דיו ומדללים וכו'), שנדמים כפרגמנטים הלקוחים מאותו מרחב שצייר שוב ושוב, אך משעה שהם מבודדים הם גם תמיד הדבר לכשעצמו, ואריכא כצייר מעניק להם את מלוא תשומת הלב ומתייחס אליהם באותו כובד הראש.

בקומה התחתונה מוצגים כמה ציורי שמן ועבודות על נייר. הן שונות זו מזו ויחדיו חושפות את היכולת הוורסטילית של אריכא בכל סגנון שהוא. לצדם מוצגות על שולחנות שתי סדרות חיתוכי עץ זעירות בגודלן: האחת "כלב חוצות", שהוצגה לא מזמן במוזיאון תל אביב ובבית ש"י עגנון ואותה יצר ב-1953 כאיורים לספר בשם זה של עגנון, והסדרה השנייה, שמעולם לא הוצגה, היא מאוספו הפרטי של יריב.

חיתוכי עץ אלה נעשו כפי הנראה כמה שנים קודם לכן כהדהוד למלחמת העצמאות שבה לחם אריכא ואף נפצע, ונראים בהם מראות של הרס וחורבן, אנשים פצועים ודמויות כואבות ובוכיות. בקומה זו יוקרנו כמה ראיונות שנעשו עם אריכא באנגלית.

בקומה התחתונה בחר יריב להציג (בנפרד, כפי שהוא מדגיש) את עבודותיו המוקדמות- האבסטקרטיות של אריכא. "הוא נטה בזמן מסוים לבטל את הדברים האלה, לבסוף הוא התרכך קצת", מסביר יריב את יחסו העוין של אריכא כלפי תקופה זו. בקומה זו מוצגות כמה עבודות מהמחצית הראשונה של שנות ה-50 ועד תחילת שנות ה-60. אחת העבודות, אולי היפה מביניהן, הקרויה בפשטות שאיפיינה את התקופה "קומפוזיציה", צבועה אדום, שחור וצבעים כהים, ומציגה קומפוזיציות שונות של מבנים, תצורות חדות, ארכיטקטוניות משהו, המתפוצצות ונשלחות לחלל הציורי המבשר רע.



אביגדור אריכא, ''קומפוזיציה'', 1961. גלריה גורדון בת''א



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו