בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האלבום החדש של "ארט דיפרטמנט" הוא אחד המרשימים שיצאו השנה

תגובות

זה זמן רב לא נשמע להיט ריקודים ברמת "Without You" של הצמד "ארט דיפרטמנט". שיר שהוא הרבה יותר מעוד קטע פונקציונלי-מניפולטיבי שמתערבב במסיבה ונשכח עם רגע התנדפותו; הוא מיני-אירוע. לא רק משום שמהאזנה ראשונה היה ברור שהשנה הוא יתנגן בכל מועדון בכל ערב נתון - כפי שאכן קרה - או בזכות המיידיות שבה המנטרה שמושרת בקול רפה, ליבידו עירני וטון מיואש מזדחלת לנשמה ("אני לא יכול, פשוט לא יכול לעשות את זה בלעדיך").

החשיבות האמיתית של "Without You" טמונה במהפכה שהוליד בדאנס העכשווי; ברוח הרוקנרולית והגישה הפופית שהקנה לו ובסקס שבו טען אותו. "Without You", שנשמע יותר כמו שיר אינדי של להקה ברוקלינאית מאשר כטראק של טכנואיד ברלינאי, הוכיח שוב שגם על הרחבה אין דבר חשוב יותר מהוק קליט וסלל את הדרך לזן רקיד חדש. מי שנכח בסט של "ארט דיפרטמנט" בישראל לפני שלושה חודשים, שמע מניפסט מהודק שלו.

"The Drawing Board", אלבום הבכורה של "ארט דיפרטמנט" (קני גלאזגו וג'וני ווייט הקנדים), נאחז כולו בהבטחה המינימליסטית שהניח אותו סינגל מכונן; מכונת תופים שזורקת תבניות ביט מתחלפות, בייסליין עגלגל ופאנקי, דקירות קלידים אנלוגיים עדינות, טכניקה דאבית ושירה שחורה באווירת נכאים מצופה באפקט מעוות, שמובילה את המלודיה.

אף שזו נשמעת פאלטה מצומצמת לפרוש על פני אלבום שלם, "ארט דיפרטמנט" אינה להקה של להיט אחד; השימוש בכל אחד מהאלמנטים שעומדים לרשותה מדויק, אלגנטי ומאופק - בדיוק ההיפך מהדרישות לכוחניות, וולגריות ומהירות של הקלאבר המקומי שקשה להתנגד להם.

גם הרמיקסים שהם מפיקים, למשל ל"Burning" של די-ג'יי טי, מאמצים אותה גישה ועובדים בכל פעם מחדש, אף שנדמה שהם חוזרים על עצמם. מה שהכי מוזר הוא ש"Without You" לא מטיל את הצל המצופה על "The Drawing Board". יש בו מספיק פזמונים, מנגינות, לופים מסונתזים מהפנטים, לחישות מפתות ומקצבים סליזיים בשביל לזרוח גם בלי הלהיט שמוכר אותו.

קטעים כמו "Vampire NightClub" ,"Living the Life" ו"Robert's Cry" האינסטרומנטלי והשיר הפנטסטי "I C U", שבו השירה של גלאזגו נשמעת כמו תשוקה מרוחקת, היו יכולים להנהיג בעצמם אלבומים אלקטרוניים אחרים ומונעים מ"The- Drawing Board" להישמע כמו להיט שנאספו סביבו פילרים. הוא אמנם לא נמצא בליגה של ג'ון רוברטס ומייסאו פליי - שהוציאו את אלבומי הריקודים המרשימים של 2010 - אבל כלל לא רחוק משם.

"ארט דיפרטמנט" - "The Drawing Board". קרוסטאון רבלס

על קו התפר

אחד התוצרים המובהקים של אפקט "ארט דיפרטמנט", שלא לומר היורש הרשמי של "Without You" כמפרק אפטרים גלובלי, הוא הרמיקס הפנטסטי של הצמד "Tale of Us" ל"Every Minute Alone" של ההרכב הדני "WhoMadeWho"; שילוב מוחץ של שירת אינדי-פופ סקנדינבית, גיטרות עם דיסטורשן וגרוב ששואב מהמסורת של שיקגו.

לפני כמה שנים עשו "WhoMadeWho" קצת רעש עם כל מיני קאברים חיים ושמחים ללהיטי דאנס זניחים כמו "Satisfaction" של בני בנאסי והליכה על קו התפר שבין אלטרנטיב לאלקטרו (שבסופו של דבר השאירה אותם מחוץ לשני המחנות).

"Knee Deep", האלבום החדש שלהם - שיוצא בלייבל הטכנו הגרמני המכובד קומפקט - צריך להפוך אותם לכוכבים שהם ראויים להיות (הימור שלי: הפסטיבלים באירופה בקיץ יעשו בעבורם את העבודה). הוא גם מלמד שעם כל הכבוד לכישרון של "Tale of Us", מהשמות הכי מדוברים בדאנס כרגע, הרי שהיה להם חומר גלם מצוין לעבוד אתו. אף שהצליל שלהם פחות אלים מהמתכתיות האלימה של חבורת אד באנגר הצרפתית, הילדים ימצאו אותו אנרגטי ויעיל באותה מידה. כלומר כל מה שהאחרון של "אנדרוורלד" הבטיח ולא קיים.

"Knee Deep" - "WhoMadeWho". קומפקט

פעמיים בשנה

שחקן מפתח גם בהצלחה של "ארט דיפרטמנט" וגם בזו של "Tale Of Us" הוא סת טרוקסלר הדטרויטי, שינגן הלילה ב-TLV עם חברו הישראלי גיא גרבר בטקס פרסי הלילה של XL. גם אם טרוקסלר, שמשתתף בשלושה קטעים ב-"The Drawing Board" והחתים את "Tale of Us" בלייבל שלו ויז'נקווסט, אינו הדי-ג'יי המדויק ביותר בעולם ולהדוניזם שלו יש נטייה להשפיע על איכות התקלוט שלו - הוא דמות מסקרנת וקובעת טעם שמגיעה לישראל בזמן אמת (פעמיים בתוך שנה) ולחובבי הז'אנר מומלץ שלא להחמיץ אותו.

הנוכחות שלו, על העמדה והבחירות המוסיקליות היקרות והלא שגרתיות שלו, מגמדים את הליקויים הטכניים. בכלל, ההחלטה להביא למדינה חובבת טייסטו, פול ואן דייק וארמין ואן ביורן כמו ישראל דווקא אותו ואת גרבר, אומרת משהו על הפתיחות הגוברת והשפעת הדור החדש שמתחילה לחלחל.



''ארט דיפרטמנט''. מקצבים סליזיים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו