בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

100 שנה ליצירה המהפכנית הראשונה של בלה ברטוק

הוא לא היה היחיד ששאב השראה ממוסיקה עממית, אבל איש לא השתמש בה כמוהו כדי ליצור שפה מוסיקלית מודרנית שהרחיבה את המנעד הצלילי

תגובות

לפעמים מהפכנות אמנותית מקבלת תיעוד במלים. ב-1921 כתב המלחין ההונגרי בלה ברטוק בספרו האוטוביוגרפי: "לחקר המוסיקה העממית היתה משמעות מכרעת בשבילי, כי הוא איפשר לי להשתחרר לגמרי מחוקיה המסורתיים של מערכת המז'ור-מינור. גיליתי את הסולמות העתיקים שעליהם מבוססות רוב המלודיות העממיות, ואת החופש הריתמי המסחרר שלהן. נוכחתי שהסולמות האלה, שנזנחו על ידי המוסיקה האמנותית, לא איבדו מחיותם - והשתמשתי בהם. הם איפשרו לי לנקוט צירופים הרמוניים חדשים, להשתחרר מהנוקשות של הסולם המז'ורי-מינורי, ובעיקר: להתייחס בחופשיות לכל אחד משנים עשר הטונים של הסולם".

כמו בני דורו המהפכנים שנברג וסטרווינסקי, גם ברטוק - המלחין השלישי הגדול במחצית הראשונה של המאה ה-20 - החל את דרכו בהשפעת הרומנטיקה הגרמנית, ואף הלחין בתחילת המאה בסגנון הפוסט-רומנטי המקובל. כמוהם, גם הוא הרגיש באוזלת ידה של המערכת הטונאלית המז'ורית-מינורית המסורתית, וכמוהם היה חדור בכמיהה לשפת ביטוי אישית, מודרנית, שתהווה לה תחליף - ואכן פיתח דרך ביטוי מעין זו; אך בשונה משנברג וסטרווינסקי השיג זאת ברטוק באמצעות התבוננות פנימה, אל תרבותו שלו, אל מוסיקת העם.

עשרות אלפי ניגונים

נטיותיו הלאומיות של ברטוק פרחו בתחילת המאה, בהשראת מאבקה של הונגריה לעצמאות, וברוח הלאומיות שהיתה אז בשיאה באירופה. פנייתו אל המקורות המוסיקליים של תרבותו שיקפה שאיפה מקובלת של יוצרים באותה תקופה לממש את האידיאה הזאת גם באמנות. אלא שהוא, בניגוד לאחרים, לא נתלה בסממנים חיצוניים, אקזוטיים, של מוסיקת העם, אלא בחר לחקור אותה לעומק.

יחד עם עמיתו המלחין זולטאן קודאי החל ברטוק במחקר שיטתי, שהניח את התשתית למדע האתנומוסיקולוגיה המודרנית. לקראת סוף העשור הראשון של המאה הוא החל בסיורים נרחבים בכפרי הונגריה ורומניה, ארצות הבלקן וטרנסילבניה, ואף הגיע עד צפון אפריקה. בכל המקומות המבודדים האלה, בימים שלפני תפוצת התקשורת האלקטרונית, הוא אסף עשרות אלפי מלודיות ותיעד אותן ברשימות ובהקלטות.

הרפרטואר הראשוני הזה השפיע עמוקות על יצירתו של ברטוק. הרישום, המיון והקיטלוג של המלודיות, האבחנה בין מנגינות מקוריות לגרסאות שנבעו מהן, ההקשר החברתי של המוסיקה - כל אלה הטמיעו עקרונות עממיים מופשטים בשפת היצירה שלו. לראשונה לא השתמש מלחין בציטוט של מוסיקת עם, או בהמצאת אפקטים בהשראתה - אלא ארג אל תוך יצירותיו את לב-לבה, והשיג תרכובת עוצרת נשימה בין שפתו המודרנית עם ההשפעות הרומנטיות, לבין העולם העשיר של הביטוי העממי.

ההד של הביטוי העממי הזה ניכר ביצירותיו של ברטוק: אפשר להרגיש בהן את החיספוס של הצליל ואת ראשוניותה של המלודיה. המיגוון הריתמי הרחב במיוחד, המירקם וקו-המיתאר המלודי, מקצבי הריקוד, הקטעים הרצ'יטטיביים - כל אלה ספוגים בהשראה העממית, אך ללא ציטוטים מובהקים.

מוסיקת העם השפיעה גם על התיזמור של ברטוק וסיפקה לו מאגרים צליליים חדשים, שהביאו לצירופים מלודיים והרמוניים שכמותם לא היו לפניו. ברטוק לא המציא שפה לאומית חדשה, אלא גילה באמצעות העממיות את שפת הביטוי האישית שלו.

סוף עגום בניו יורק

היצירה הגדולה הראשונה שבישרה את הסגנון החדש נולדה בדיוק לפני מאה שנה, ב-1911, וזו היתה האופרה היחידה שברטוק כתב - "טירת כחול הזקן". כאן אפשר היה להבחין ברוח המודרניסטית המתהווה, כאן קיבלו האקספרסיוניזם והסימבוליזם של הציור והספרות באותן שנים, שפרחו בצרפת, באוסטריה ובגרמניה - הקשר ברטוקי הונגרי-עממי. החידוש היה במוסיקה שהיא מצד אחד סטטית, דיסוננטית, עשירה בגוונים וספוגה בסאונד וריתמוס עממיים - אבל עדיין מהדהדות בה ההשפעות הרומנטיות של "טריסטן ואיזולדה" של ואגנר, השפעות הסימבוליזם של "פליאס ומליסנד" מאת דביסי, והאקספרסיוניזם המצמרר של "פיירו הסהרורי" מאת שנברג.

הטירה האפלה והקודרת, הטבע המאיים, המוות האורב בכל: האקספרסיוניזם הרומנטי הזה עדיין לופת את יצירתו של ברטוק המוקדם, אבל "הסולמות העתיקים", כהגדרתו, ו"ההשתחררות מנוקשות המז'ור-מינור", כבר מקננים בתוכה. עם מוסיקת העם הוא מתחיל לפרוש כנפיים ולהעפיל מעל המסורת הקלאסית.

במרוצת חייו, שהסתיימו באופן טראגי בגלות בארצות הברית, הלחין ברטוק יצירות מופת גדולות שהצטרפו לקלאסיקה של המאה ה-20. בראשן אפשר לציין את שש הרביעיות שלו לכלי קשת, שכתיבתן התפרשה לכל אורך שנות יצירתו. כבר ברביעייה השנייה, שאותה חיבר בין השנים 1915-1917, התעצב הסגנון המוסיקלי המיוחד שלו: תשתית טונאלית מרומזת שבה נמסכת ההשפעה העממית, מקצבים פראיים, עומק רגשי, צורניות הנשלטת על ידי סימטריה - והמצאה רבת דמיון במלודיה ובצירופי הצלילים.

שלושת הקונצ'רטי לפסנתר (1926-45), "מוסיקה לכלי קשת, כלי הקשה וצ'לסטה" (1938), ו"קונצ'רטו לתזמורת" (1941), הן מהיצירות העמוקות ביותר שנכתבו בתולדות המוסיקה בכלל, וכל אחת מהן מציגה חידושים מסעירים. כמוהן גם יצירותיו לפסנתר, וביניהן "מיקרוקוסמוס" 150 - קטעי פסנתר בשישה כרכים, המיועדים להוראה (1926-37) - וכן יצירותיו הקאמריות (בנוסף לרביעיות המיתרים), שכוללות את הסונטה לשני פסנתרים וכלי הקשה (1938). יצירות אלה פורשות את עולמו העמוק של ברטוק, ומציבות אותו בשורה אחת עם היוצרים הגדולים ביותר שקמו לתרבות המערבית.

גולה בארצות הברית

המבט פנימה, אל התרבות המקומית, כדי לשאוב ממנה השראה ובו בזמן לרתום אותה להגדרה תרבותית אישית, לא היה בלעדי לבלה ברטוק. גם מלחינים אחרים מקרב עממי אירופה ראו את פוטנציאל החופש הטמון במוסיקת העם שלהם, ופנו אליה, אבל איש מהם לא תירגם את המורשת התרבותית של ארצו לשפה מוסיקלית מקורית כל כך, חד פעמית ובעלת כוח מוסיקלי כה רב, כמו ברטוק; איש לא חתר באמצעותה ברדיקליות כזאת נגד המערכת הטונאלית המסורתית.

שנות החיים האחרונות של המלחין הגדול של המאה עמדו בסימן עליית המשטר הנאצי בגרמניה ועליית הפאשיזם בהונגריה. אלה עירערו את מעמדו, שכן ברטוק היה הומניסט ומתנגד גלוי למשטר. במחאה על פשעי המשטר הנאצי הוא ניתק את קשריו עם המו"ל שלו, בית ההוצאה הגרמני המהולל "אוניברסל", אבל גם מצד השלטון בארצו הלכה וגברה העוינות כלפיו. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הובהר לו, כי כדאי לו להגר פן יאונה לו רע.

כמלחינים פליטים אחרים מאירופה הוא מצא מקלט בארצות הברית - אבל שלא כאחרים, כמו שנברג למשל, לא שפר עליו גורלו. יצירותיו לא הוכרו, דמותו נשארה נטע זר, והמאורעות בהונגריה השפיעו עליו קשות. יצירותיו מתקופה זו ספוגות בטראגיות ובחומרה צורנית. בריאותו הידרדרה, והוא מת ממחלת הסרטן בדירה מעופשת בניו יורק, בחוסר כל, מוערך על ידי מתי מעט, כשרק אשתו ובנו לידו. *



ברטוק. צירופים הרמוניים חדשים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו