בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גרסה חדשנית ל"חליל הקסם", ודיסק נפלא של רביעיית המיתרים "האגן"

תגובות

בשבוע שעבר הוזכרה כאן האריה "הה, חשה אני", מתוך האופרה "חליל הקסם" של מוצרט. באריה זו, אחד השיאים במוסיקה שלו, מדבר מוצרט מפיה של הנסיכה פאמינה על ייאוש, על משאלת מוות. אחת האפשרויות להתוודעות שטחית, ראשונה, אל דרכו המיוחדת של המנצח רנה יאקובס בביצוע "חליל הקסם" היא האזנה לאריה זו כשהיא קורנת מגרונה של הזמרת מארליס פטרסן באלבום חדש של "הרמוניה מונדי" בניצוחו של יאקובס, שיצא בסוף 2010.

העמדת פטרסן מול האלטרנטיבות - שורת סופראניות מפורסמות, תחת שרביטם של מנצחים דגולים - מבליטה תחילה את ההבדל בטמפו: יאקובס מוביל את הזמרת ואת התזמורת ("האקדמיה למוסיקה עתיקה ברלין") במהירות גבוהה במידה ניכרת מאוד מן המקובל. לכאורה, קינה של צעירה המבכה את התנכרותו של אהובה מחייבת קצב אטי; בפועל מראה יאקובס שדווקא טמפו ערני יחסית הולם את המעמד הנסער: במקום אריה שמספרת על ייאוש אך מנוצלת גם כמצע להפגנת קול (כך ברוב הביצועים המפורסמים), מגישים יאקובס ופטרסן אריה שהיא פרק אינטגרלי בתוך סיפור. המוסיקה אינה מתנשאת על המלים אלא משרתת אותן.

גרסתו של רנה יאקובס ל"חליל" היא חוליה מעניינת במיוחד בשרשרת האופרות של מוצרט שבהן טיפל: יפה עד אין מלים מבחינה מוסיקלית, אך שנויה במחלוקת מבחינת הרושם הכולל ומבחינת מה שאפשר לכנות בגסות התמורה לצרכן. יאקובס (מרצון או מתוך כורח החדשנות) מביא את האופרה בגרסתה ההיסטורית המלאה ((ההקלטה משתרעת על שלושה דיסקים, ונמשכת שעתיים ו-47 דקות), כפי שבוצעה לראשונה, ובה דיאלוגים מדוברים רבים בגרמנית.

מתכונת זו - המוגדרת אצלו "תסכית" (בגרמנית, "hoererspiel", כלומר "הצגה להאזנה") - מעלה בעיה צפויה: מאזינים שאינם מבינים גרמנית יצטרכו להאזין תוך עיון צמוד בתרגום (לאנגלית או צרפתית, בחוברת הנלווית לאלבום), אחרת הדיאלוגים רק מפריעים. הסתייגות שנייה כרוכה בשאלה איך יאהב המאזין המצוי לצרוך את ההקלטה הזאת בהאזנות חוזרות. החשש הוא שגם רוב המתפעלים ממנה בתחילה יעדיפו לדלג על קטעי הדיבור כאשר יחזרו אל האלבום. מאזינים רבים לא יתלהבו לקבל שוב ושוב את "החליל" בשיטה המזכירה את "המסך עולה" (כך נקראה תוכנית התסכיתים ששודרה בקול ישראל של פעם), ויצטרכו לעמול ולדלג, בעזרת העכבר או השלט-רחוק, על קטעי הדיבור.

רוח הבונים החופשיים

האם הליברית של "חליל הקסם" הוא אגדה שערכה קם ונופל על המוסיקה הגאונית שהוצמדה לה? יאקובס, במאמר מפורט הנלווה לאלבום, בא להרוס את ההשקפה הזאת. הוא טוען כי יש חשיבות רבה לליברית (כתב אותה עמנואל שיקנדר, אשר אף צירף הוראות בימוי ספציפיות וגם שיחק בעצמו בתפקיד פפגנו, בהצגות הראשונות), ובפתח דבריו מזכיר תומך מכובד מהמאה ה-19, הלא הוא גתה, שאמר כי בעלי השכלה מוגבלת יתפשו את הליברית של שיקנדר כטקסט גרוע, אך בעלי השכלה של ממש יידעו להעריך אותו.

חוקרי מוצרט בזמננו שותפים לתפיסה זו, טורח יאקובס להדגיש, והנימוק העיקרי הוא שסיפור האופרה, הליברית, עוקב בדיוק (במבנהו ובמהלכו) אחר העקרונות של מסדר הבונים החופשיים הווינאי בדבר שתי דרגות אמונה. מוצרט, וגם אביו ליאופולד, היו חברים במסדר (למעשה, מוצרט הוא הבונה החופשי הכי מפורסם), וב"שתי דרגות אמונה" מדובר בהבחנה בין אמונה עממית המיועדת לרבים (כמו צייד הציפורים פפגנו, באופרה), ובין סודות עליונים שנמסרים רק לבני עלייה שעמדו במבחנים (כמו הנסיך טאמינו ואהובתו הנסיכה פאמינה, באופרה). כיצירה שחוברה מראש כ"זינגשפיל" ("הצגה מושרת"), "חליל הקסם" הוא אפוא "מחזה עם מוסיקה", ובנוסחו של יאקובס - תסכית, שבו לדיאלוגים המדוברים יש מעמד מרכזי ואסור לוותר עליהם או לערכם ולקצרם.

יתרה מזו: גם הקהל, הצופה-שומע באופרה באולם התיאטרון או רק מאזין (ל"תסכית"), עובר בהדרגה ממצב של טעות למצב של הבנה, מה שמחזק את תפקידה התשתיתי של העלילה. הדוגמה הברורה: מלכת הלילה המרשעת מוצגת בתחילה כדמות פגועה שזכאית לעזרה, ואילו הכהן הגדול זרסטרו, נאור וצדיק, מוצג כרשע. קביעתו הנחרצת של יאקובס: שום אופרה אינה מפסידה יותר מאשר ה"חליל" כאשר מנתקים אותה מהסיפור, מהדרמה, ורואים בה בעיקר מוסיקה; קיצורים ניכרים בטקסט עושים את מסע החניכה שהמאזין לאופרה "חליל הקסם" אמור לעבור לקצר מדי וקל מדי.

בהמשך מעיד יאקובס על עיסתו, לא מזווית של הערכה, אלא במניית שינויים שנקט ביחס לביצועים מקובלים וידועים. נזכיר כאן דוגמה אחת, טריוויאלית, השייכת ללהיט מובהק של "חליל הקסם" והוא אריית הנקמה של מלכת הלילה. יאקובס מסב את תשומת לבנו לפרט שאוזננו אולי היתה פוסחת עליו: המלכה שרה את צלילי הסטקטו האקרובטיים המעופפים על תנועת סגול (e ), המופיעה במלה "nimmermehr" (" לא עוד"), כמו שהורה מוצרט, ולא בתנועת "פתח", שאכן "פותחת" את הגרון ונוחה יותר לזמרה במשלב גבוה.

פירוש נועז לאותנטיות

אבל מעשהו המרכזי של יאקובס, בתסכית שבנה, הוא ניסיונות מוצהרים לטשטושי הבחנה בין זמרה לדיבור. למשל, שלוש ה"גבירות" משלבות בדיבורן הברות מזומרות ממש או נוקטות לכמה שניות מין "שפרכגזאנג" (מושג של ראשית המאה ה-20), כלומר זמרה בגובהי צליל לא מוגדרים. כך זה כאשר הן מזהירות ברוב דרמטיות שמלכת הלילה מתקרבת. יש בתסכית גם מקרים שבהם שתי דמויות מדברות יחד, כמו "בחיים", ולא זו אחר זו.

בפירוש נועז למושג האותנטיות מרשה לעצמו יאקובס להוסיף לאופרה "חליל הקסם" קטעי מוסיקה שמוצרט לא חיבר בשבילה, בהם אקורדים (שכדוגמתם שולבו במאה ה-18, כאילתור), ציטוט קו מלודי מתוך קונצ'רטו לחליל של מוצרט, ציטוט מיצירה אחרת שלו, וגם שילוב, במקומות מסוימים באופרה, של חלקי מוטיווים ממקומות אחרים בה. הוא עושה זאת, לדבריו, משום שהוא מאמין שכך היה מקובל בזמנו של המלחין ומשום שהתמלילן שיקנדר, בליברית, הורה להכניס תוספות כאלה.

שיקנדר רצה להפתיע גם את האוזן, כמו ב"תסכיתי אימה" בימינו, ובהקלטה מודרנית מוצדק לנהוג בתסכית כמו בתסכית ולצרף לדיבורים מוסיקת רקע ופעלולים כדי לבנות אווירה. כקישור - מותר להקדים לאריה מבוא קצרצר מנוגן בפורטפיאנו (פסנתר מהתקופה) בנגינה מאולתרת כביכול.

מופת של אנינות

אצל רנה יאקובס, כל רגע בזמרה ובנגינה אנין, מחושב, משכנע. נבחרת הזמרים הסולנים שכינס אינה מורכבת משמות ידועים אלא מאמנים מוכשרים, קשובים, שמבצעים את הוראותיו ומשיגים בדרך כלל תוצאות מפליאות אוזן. בראשם זוהרת מארליס פטרסן כטאמינה, כמוזכר לעיל, ובולט גם הבס-בריטון מרקוס פינק (אחיה של זמרת האלט המפורסמת ברנרדה פינק) בתפקיד הכהן זרסטרו, עם קול שאינו יורד חדרי בטן, כמקובל בליהוקי זרסטרו, אך צובע את שתי האריות של הכהן בגוון מעניין. הבריטון שלוהק לתפקיד פפגנו אינו בחירה מוצלחת (לשיטתו של יאקובס עצמו) - קולו גברי רציני, זמרתו מחמיצה את ההיבט הקומי-עממי של הדמות. בדמות פפגנה מופיעה זמרת ידועה למדי - סאנהיי אים. איכות ההקלטה לרוב משובחת, אם כי באריות אחדות מתקבל הרגשה של עיבוד אלקטרוני, למשל באריה המרכזית של מלכת הלילה.

עד כה דובר בהקלטת אודיו ל"חליל הקסם". בצדה ראוי ונעים להזכיר, לא בראשונה, שתי גרסאות מצולמות מצטיינות. בחירת האחת מובנת מאליה - מדובר ב"חליל הקסם" בבימויו של אינגמר ברגמן, סרט שנוצר לפני עשרות שנים, קיים גם כדי-וי-די אך אינו מוחזק כיום במלאי של חנויות לא אינטרנטיות. אלטרנטיבה מצולמת אחרת היא זו של קנת בראנה וסטיוון פריי, גרסה קולנועית שהוקרנה גם בארץ לפני שנים אחדות ומצויה אף היא כדי-וי-די. ה"חליל" של מוצרט/בראנה מדבר אנגלית ולא גרמנית ומצליח לספר עלילה שונה, אחרת, בלי לפגוע במוסיקה. בראנה שילב סיפור פציפיסטי על מלחמה ושלום, ואצלו הכהן זרסטרו מנהל בית חולים שדה מטעם הצלב האדום. "חליל קסם" מודרני זה הוא הומוריסטי, מרהיב, בעזרת פלאי צילום וזמרים טובים ויפי מראה.

פגישה עם האגן

רביעיית המיתרים "האגן" מאוסטריה תופיע מחר בירושלים במסגרת פסטיבל ישראל (בחלק מהתוכנית עם הפסנתרן קיריל גרשטיין), וביום רביעי באותה תוכנית במשכן לאמנויות הבמה בתל אביב, וזו הזדמנות לפגוש גם את הדיסק שבו ציין ההרכב (שלושה מחבריו הם בני משפחה - הכנר הראשון לוקאס, אחותו הוויולנית ורוניקה ואחיהם הצ'לן קלמנס), שלושים שנה לקיומו, ובו רביעיות מאת מוצרט (ק' 428), בטהובן ("רזומובסקי" מס' 2) ואנטון וברן.

ההקלטה, מתוצרת "מיריוסקלאסיקס", צלולה לעילא, וכבר זו סיבה טובה לרכישה. גישתם המוכרזת והממומשת של חברי הרביעייה: פירוש אישי מודרני למוסיקה מהמאה ה-18 (מוצרט) וראשית ה-19 (בטהובן). ביחס לבטהובן מתבטא הדבר בטמפי מהירים (מהירות מסחררת בפרק הרביעי) ובשינויי טמפי זמניים (רובאטי). ברביעייה של מוצרט נגינתם נשמעת לעתים כמושפעת מהאסכולה האותנטית (אם כי ממומשת בכלים רגילים, מודרניים) והתוצאה מבריקה ומחדשת. הנגנים עצמם מצהירים כי כוונתם להעצים את ההבעה, להבליט את הרטוריקה, ובהקשר זה בולטת דרכם האזוטרית בביצוע המשפט הפותח של הפרק הרביעי (מין שאלה-תשובה) המנוגן עם פאוזות רטוריות שעלולות להישמע מוגזמות.

חמישה פרקים לרביעיה אופוס 5 מאת וברן ושש בגטלות אופוס 9 שלו כלולות אף הן בדיסק, המגלם כולו קונצרט רב טעם מידי אחד ההרכבים המעולים של ימינו.



''חליל הקסם'' בפסטיבל אקס אן פרובנס, 2009. מימין: אנה כריסטינה קפולה ומרליס פטרסן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו