בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרדת שתי מידות בבגדים בלי לרדת במשקל

השרירותיות בקביעת מידות הבגדים מקשה על הלקוחות למצוא את הבגד המתאים. חברות ההלבשה מחפשות לכך פתרונות יצירתיים

תגובות

ניו יורק טיימס

בחנות אחת המידה שלך היא 38, בחנות אחרת 42 ובחנות שלישית 44 - והכול מבלי שעלית גרם. הבעיה הזאת מוכרת לנשים רבות: המידות הסטנדרטיות מעולם לא היו סטנדרטיות במיוחד, מרגע שהבגדים התפורים בהתאמה אישית פינו את מקומם לקונפקציה.

וכך נשים מבולבלות נכנסות אל תא המדידה ובזרועותיהן ערימה של בגדים זהים במידות שונות. הן מזמינות באינטרנט את אותה חולצה בכמה מידות שונות כדי להיות בטוחות שיקלעו למידה הנכונה.

בימים אלה מתמודדות כמה חברות עם בעיית המידות הלא-מהימנות. כמה מהן החלו להשתמש בתוויות הנושאות מידע רב יותר. אחרות מעצבות גרסאות רבות של אותו בגד, כדי שיתאים לצורות שונות של גוף. ואחת החברות מציע לקיים סריקה מלאה של הגוף במרכזי קניות, שתקבע איזו מידה על הקונה למדוד בכל מותג.

"צרכנית שמנסה להחליט מה המידה שלה ניצבת בפני בעיה ענקית, שגורמת לתסכולים ולהחזרות פריטים", אומרת טניה שו, יזמית שמפתחת מערכת מידות, "ונשים רבות מקשרות את ההערכה העצמית שלהן אל המידה המופיעה על התווית".

ככל שהאוכלוסייה האמריקאית נעשית רב-גונית יותר, כך המידות נעשות מהימנות פחות. במשך השנים שינו מותגים רבים את ממדי הבגדים שלהם, וכך אשה שבעבר לבשה בגדים במידה 44 יכולה עכשיו ללבוש מידה 42 או 40, תופעה המכונה "מידות מחמיאות". בבגדי הגברים בארצות הברית המידות בדרך כלל מצוינות באינצ'ים; בבגדי נשים נדרשות הלקוחות בעיקר להמר.

קחו לדוגמה אשה שהיקף המותניים שלה הוא כ-70 סנטימטרים. בקו היוקרתי של המעצב מארק ג'ייקובס היא נחשבת למידה 40 או 42. במותג "צ'יקו" מידתה היא "000". ואין שום התייחסות לשאלה אם הבגד מתאים לירכיים ולחזה (ובואו לא ניכנס לעניין האורך; יש סיבה לכך שרוב חנויות הניקוי היבש השכונתיות מציעות גם שירותי מתפרה).

שו, היזמית, משמשת כמנכ"לית חברה ושמה MyBestFit ("המידה שהכי מתאימה לי"), המתמודדת עם הבעיה. החברה מקימה בקניונים דוכנים המציעים סריקה חינמית בת 20 שניות של הגוף כולו - בצורה שמזכירה את הסורקים בנמל התעופה.

לורן ון בראקל, בת 20, סטודנטית מפילדלפיה, ניסתה את הסורק כשערכה קניות בחודש שעבר. "המידה שלי משתנה - אצל אן טיילור אני מידה 32, באמריקן איגל אני נחשבת ל-38", היא אומרת. "וזה כמובן מקשה מאוד על הקניות". הפעם הסורק הציע לה לנסות למדוד באמריקן איגל מידה 36 בגזרה אחת של בגד ו-38 באחרת. ון בראקל אומרת שמדדה את מכנסי הג'ינס והתרשמה: "המכונה הזאת, בסריקה של 20 שניות, אומרת לך מה לעשות".

הלקוחה נכנסת אל תוך תא מעוגל, בלבוש מלא. מכשיר בצורת מקל נע סביבה ופולט גלי רדיו חלשים המתעדים כ-200 אלף נקודות בגוף, ומפענח מידות כגון היקף הירכיים. בשלב הבא המערכת מתאימה את מידות הלקוחה לבגדים שבמאגר הנתונים שלה. המערכת מודדת כיום בגדים מכ-50 חנויות, ובהן אולד נייבי, אדי באואר וטלבוטס.

הלקוחות מקבלות פלט מודפס של המידות המתאימות להן ביותר בכל חנות. הקמעונאים משלמים למערכת עמלה כשהם מופיעים בתוצאות, אך אינם יכולים לשלם כדי להיכלל בהן; הדירוגים מבוססים אך ורק על ההתאמה (החברה שומרת את הנתונים, בלוויית מספרי תעודות זהות אך ללא שמות, ועשויה לתת לקמעונאים מידע כוללני כמשוב).

דון תומס, המנהל את סניף אדי באואר במרכז הקניות "קינג אוף פרוסיה" בפאתי פילדלפיה, אומר שהמערכת עוזרת לקונים. "בתשעה מכל עשרה מקרים, הלקוח בוחר בכוחות עצמו מידה לא נכונה של מכנסיים", הוא אומר. "אם כתוב בפלט שמפיקה המכונה שהמידה שלך היא 38 או 40, המידה שלך היא בדרך כלל 38 או 40. ולכן זה מצוין ללקוח שאין לו זמן לבזבז, כלומר לכולנו".

שו אומרת שהחברה מתכוונת להציב עוד 13 סורקים במרכזי קניות בחוף המזרחי ובקליפורניה עד סוף השנה.

לבשו צורה

השינויים במידות הם גורם מכריע בהחזרות בגדים בשווי 194 מיליארד דולר שנרשמו ב-2010, יותר מ-8% מכל קניות הבגדים, לפי פדרציית הקמעונאים האמריקאית. הסורקים הם פתרון מודרני לבעיה עתיקת יומין. אליינה זולי, מעצבת החוקרת את ההיסטוריה של בגדים, בדקה את מידות השמלות במודעות פרסומת שהופיעו במגזין "ווג" מ-1922, וגילתה שמידות הבגדים אינן עקביות זה עשרות שנים. אשה שהיקף החזה שלה הוא 81 סנטימטרים היתה אמורה ללבוש מידה 46 בקטלוג החנות סירס מ-1937. ב-1967 מידתה היתה 40, גילתה זולי. ואילו היום היא נחשבת ל-32.

רבים מנסים להתמודד עם המידות השרירותיות האלה. היזמית קריקט לי, המקדמת בשנים האחרונות שיטת תיוג ושמה "פיט-לוג'יק" (היגיון במידות), גילתה כמה קשה לשנות את גישת היצרנים למידות. שיטת התיוג שלה מחלקת את הגוף הנשי לשלושה טיפוסים - ישר, שעון חול או בסיס רחב, ותווית של "פיט-לוג'יק" נושאת הן את המידה הסטנדרטית והן את הצורה.

לי ניסתה את השיטה לפני כמה שנים אצל יצרנים כגון ג'ונס אפארל וקמעונאים כגון נורדסטרום, אך די מהר נאמר לה שהלקוחות התקשו להבין את הקונצפט. "היצרנים פחדו נורא לייצר יותר ממידה אחת בהתחלה", היא אומרת. ואף על פי כן, לדבריה, היא תנסה בקרוב למכור שוב את שיטת המידות שלה.

יש מותגים המשנים את גישתם כדי להפוך את החוויה בתא המדידה לפחות מייאשת. מרי אלדריט, סמנכ"לית השיווק של מחלקת בגדי הנשים בליווייס, אומרת, "כשאנחנו מודדות עשרה זוגות מכנסי ג'ינס כדי לקנות זוג אחד, אנחנו חושבות שמשהו לא בסדר אצלנו".

בסתיו שעבר הציגה החברה את "Curve ID" (תעודת זהות של קווי מתאר), קו המציע שלושה סגנונות, המשתנים על פי עגלוליות האחוריים של האשה - בליטה קלה, בליטת חצי ובליטה חדה (ליווייס בוחנת כעת סגנון רביעי, שייקרא בליטה קיצונית). כל אחד משלושת הסגנונות כולל כ-29 גזרות וצבעים, ועשרות מידות. אלדריט אומרת שהחברה מכרה יותר ממיליון זוגות של מכנסי ג'ינס מהקו הזה.

מרי-איב פאוסט, מנהלת הקורס לשיווק אופנה באוניברסיטת פילדלפיה, אומרת שהמיזם של ליווייס הוא "התחלה טובה". "הצעד הבא הוא שחברות גדולות ישבו יחד - יצרנים, קמעונאים, מותגים - ויגידו ?תווית מסוג כזה צריכה להתאים לכולנו. בואו נתאם עמדות ונפיק תווית סטנדרטית'", היא אומרת.

פאוסט אומרת שדיברה בעבר על סוג חדש של תוויות, המביא בחשבון את צורתה של המודדת, אך היא צפתה שהקמעונאים יגיבו בשלילה. ואף על פי כן, היא אומרת, נחוץ שינוי. "יהיה נחמד פשוט לקחת זוג מכנסיים, להסתכל בתווית ולהגיד, ?זה צריך להתאים לי'", היא אומרת.



קונה בקניון בקולורדו. המידות הסטנדרטיות מעולם לא היו סטנדרטיות במיוחד



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו