בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אופרה נפרדה במופע גרנדיוזי ומגוחך לתפארת

25 שנים טלוויזיוניות בלתי נשכחות ולא משמעותיות הגיעו לקצן

תגובות

מדונה, ארת'ה פרנקלין, טום הנקס, טום קרוז, מריה שרייבר, וויל סמית, ביונסה, קייטי הולמס, המלכה אליזבת, ג'רי סיינפלד, מייקל ג'ורדן וקרוב ל-40 אלף צופים ביציעי אצטדיון שהוסב להיות אולפן טלוויזיה. זו הרשימה - החלקית, ממש חלקית - של האנשים שהתייצבו לציין עם אופרה וינפרי את סיומה של תוכנית הטוק שואו שלה, שנושאת את אותו שם, בתום 25 שנים טלוויזיוניות בלתי נשכחות, אבל לא מאוד משמעותיות, שהגיעו שלשום לקצן. התוכנית זכתה לרייטינג הגבוה ביותר שלה מאז 1994, שעמד על 13.3% ממשקי הבית בארצות הברית.

לפרק הסיום - שנחלק לשלושה חלקים, לצורך יצירת מגה תהודה תקשורתית, מגה הכנסות מפרסום ומגה אפקט היסטורי - הזמינה אופרה אורח אחד בלבד לשבת על כיסא המרואיין; האורח היחיד שהוא גדול מספיק כדי להרשות לעצמו לגנוב מאופרה את הבמה: אופרה וינפרי עצמה. את דקות הסיום של התוכנית היא הקדישה למונולוג נרגש בו סיכמה 25 שנים שבמהלכן הפכה לאשה השחורה העשירה ביותר בעולם; לאחת מהנשים המשפיעות ביותר באמריקה, לאחת ממבשרות נשיאותו של ברק אובמה ולמותג הבידור החזק ביותר בארצות הברית. היא הודתה לצוות, לסטדמן גראהם - בן זוגה במהלך התקופה המסחררת - והבטיחה כי "עוד נתראה". זה היה מגלומני, זה היה מנקר עיניים, זה היה מגוחך לתפארת לפרקים, זה היה מרשים - בדרך בה תרבות פופולרית יודעת להעניק לצופה רגעים סוחפים היוצרים תחושה שהם רבי משמעות והשלכה על חייו.

שיהיה ברור: למרות שהגראנד פינאלה הבומבסטי של אופרה וינפרי היה נפוח מחשיבות עצמית וללא ספק נעדר פרופורציה, הוא היה חגיגה בלתי נמנעת ובדרכה המאוד אמריקאית - כמעט מוצדקת. מכיוון שאופרה וינפרי אינה "אשת טלוויזיה", אלא הרבה מעבר. היא דמות בעלת משקל חברתי-פנימי-אמריקאי, ומכיוון שהסוכנת המרכזית של עיצוב התודעה המערבית בשני העשורים האחרונים היא הטלוויזיה, אך טבעי שאופרה וינפרי תזכה לכבוד המלכים הזה.

אחד העניינים הראויים לפיתוח בכל דיון על וינפרי הוא העובדה שהיחס בין מספר האנשים שנחשפו לשמה, לבין מספר הצופים שלה בפועל - גם באמריקה - הוא מגוחך, כמעט. בדומה למותגי-על מתחום התרבות, ששמם מוכר לכל, וינפרי הצליחה לבסס את מעמדה כאיקון תוך שימוש באפקט ההשראה של השיח התרבותי החדש. והשיח הזה מסמן איקונות ומעלה אותן לדרגת אל חילוני - כדי לייצר אחיזה בנצח בעידן שמשועבד להווה.

בן תרבות המערב אינו מגדיר את עצמו באמצעות מוצרי התרבות שהוא צורך - ספרות, קולנוע, אמנות וגו' - אלא באמצעות הפרסונות שהוא מזהה ומכבד. מספר האנשים שמזהים את השם "מייקל ג'ורדן" ברחבי העולם גבוה לאין שיעור ממספר האנשים שצפו בו משחק כדורסל. אבל העובדה שהשם "מייקל ג'ורדן" מוסכם עליהם כמוכר ונקלט במערך ההגדרות העצמי שלהם מעידה על החברה שאליה הם רוצים להשתייך ואל התרבות שאיתה הם מזוהים. כי להיות בן תרבות המערב פירושו להכיר את השמות מייקל ג'קסון, ורוברט דה נירו, והנסיכה דיאנה, ואנדי וורהול, ומג'יק ג'ונסון ואופרה וינפרי. למעשיהם וההקשר בו פועלם ממוקם על ציר הזמן - אין לזה כל חשיבות.

אם תרצו - השטיח האדום שפרסה אמריקה לוינפרי הוא למעשה טקס הנצחה רשמי למעמדה כאייקון שההווה לא ישכח בזמן הנראה לעין. ורשימת החברים המפוארת שהתייצבה כדי לחלוק כבוד היא בעצם מסדר הלורדים של התרבות הזאת - וריאציה על היכל תהילה חי ונושם. להתראות במסדר הכבוד הבא.



מתוך תוכנית הסיום של אופרה וינפרי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו