בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מעצר שטראוס-קאהן מוכיח: צרפתים ממאדים, אמריקאים מנגה

האם התחכום והקלילות המאפיינים את יחסם של הצרפתים למין אינם משמשים בעצם מסווה ל"מועדון הבנים" הישן והרע, המגן על חשוד בתקיפה מינית?

תגובות

צרפתים ממאדים, אמריקאים מנגה - זו רק אחת האבחנות שעולות מהפרשה של ניסיון האונס שבו חשוד דומיניק שטראוס-קאהן.

הנה מפגש של נציגים משני כוכבי הלכת האלה, בבית משפט ניו-יורקי שבו הוארך מעצרו של שטראוס-קאהן ביום שני בשבוע שעבר. מימין: שופטת אמריקאית חמורת סבר, מליסה ג'קסון. שני משמאל, העצור הצרפתי רם המעלה שטראוס-קאהן, לצדו פרקליטו. שניהם מכורכמי פנים עד מאוד. הם בהחלט לא מרוצים.

בין שני הקצוות האלה, כמה שוטרים שנדמה כי לוהקו בקפידה: אחד שחור, שניים לבנים, אחד ממוצא אסיאתי. מה נאמר, HBO לא היו עושים את זה טוב יותר. ועוד בתווך: ערימות מסמכים מסודרות היטב בתאים, תיקים תיקים. והנה, גם יו"ר קרן המטבע הבינלאומית (עכשיו כבר לשעבר), שיועד להתמודד על נשיאות צרפת מטעם המפלגה הסוציאליסטית, נהפך לעוד תיק עברייני מן המניין.

אפשר רק לנחש מה עובר בראשו: מה אני עושה פה?? רק לפני רגע שלטתי על משאבים פיננסים עולמיים, רק עוד רגע יכולתי להיות נשיא צרפת. נשיא צרפת! אז מה אני עושה באולם האמריקאי הנתעב הזה, ומי זו בכלל הג'ינג'ית הזאת ממול שתחרוץ את גורלי? ובכלל, מה כבר עשיתי? בסך הכל מה שאני עושה כבר שנים, ועד עכשיו אף אחת (כמעט) לא התלוננה. מרד, האמריקאים המשוגעים האלה. איך זה קרה לי?

אין-ספור מטענים חברתיים-תרבותיים נערמים על הסיפור הזה, שבו גבר בן 62 תקף מינית, על פי החשד, חדרנית במלון "סופיטל" בניו יורק. הגבר הוא מן האנשים החזקים בעולם, האשה הצעירה ממנו ב-30 שנה - חדרנית ממוצא אפריקאי.

מעבר לכך, הפרשה הזאת, ובעיקר היחס אליה משני עברי האוקיינוס האטלנטי - בארצו של שטראוס-קאהן ובמדינה שבה הוא חשוד בעבירות מין - מגלמים הבדלים תהומיים בין שתי התרבויות האלה ביחס למיניות, ולהבדיל - לאלימות. בהקשר רחב יותר היא אף עשויה לסמן את המעבר מהעולם הישן, זה שבו גברים היו, לפחות בעיני עצמם, מפתים רבי קסם ונשים עמדו לרשותם, לבין עולם חדש שיתאפיין, כך אפשר לקוות, ביחסים אחרים בין המינים.

דומיניק שטראוס-קאהן נעצר בשבת לפני שבועיים על ידי משטרת ניו יורק בחשד שתקף מינית וניסה לאנוס חדרנית בסוויטת המלון שבה התאכסן. הוא הובל אזוק ברגליו, הושם בתא בבית הכלא רייקרס איילנד וכעבור כמה ימים שוחרר למעצר בית בניו יורק, בחברת אזיק אלקטרוני.

הצרפתים הוכו בתדהמה. מבחינת רבים מהם, "אמריקה הפוריטנית" יצאה מדעתה. בצרפת חייהם הפרטיים של אישים הרי אינם עניין ציבורי לענות בו. איש שם לא התרגש, למשל, מכך שלפרנסואה מיטראן נולדה בזמנו בת מחוץ לנישואים. וכך, חבר הפרלמנט האירופי הסוציאליסט ז'יל סאבארי ציין שהבעיות של שטראוס-קאהן נובעות מ"הפרוטסטנטיות המחמירה" של האמריקאים. ז'אק לאנג, לשעבר שר החינוך והתרבות, סוציאליסט גם הוא, גרס כי יש לשחרר את שטראוס-קאהן בערבות מיד כי "אף אחד לא מת". עוד נשמעו טענות ששטראוס-קאהן נפל ב"מלכודת דבש" שטמן לו הנשיא ניקולא סרקוזי. ועכשיו פרקליטי שטראוס-קאהן מנסים לטעון שאלה היו בכלל יחסים בהסכמה, שם במלון עם החדרנית. על פי סקר, רוב הצרפתים מאמינים כי הוא נפל קורבן לקונספירציה.

אחד הדברים שקוממו את הצרפתים יותר מכל היה פרסום תמונתו של שטראוס-קאהן מובל למעצר באזיקים. בעוד שבארצות הברית זהו נוהל שגור, בצרפת הצגת תמונות של חשוד באזיקים הוצאה אל מחוץ לחוק בשנת 2000, שכן הדבר נתפש כפגיעה בחזקת החפות שלו. תחנות טלוויזיה צרפתיות אף הוזהרו בשבוע החולף שלא להראות דימויים אלה; הן עלולות להיקנס בכ-15 אלף יורו אם יעשו זאת.

בעיניים צרפתיות לא מעטות, דומיניק שטראוס-קאהן הוא גבר מצליח ושרמנטי שאוהב נשים. יש אפילו כאלה החושבים שפוליטיקאים שמפלרטטים עם נשים רק מעידים על חשק מיני בריא שניחנו בו. ואילו בעיניים אמריקאיות ואחרות, דומיניק שטראוס-קאהן הוא גבר שניצל את מעמדו הרם וניסה לבצע פשע מיני. מעבר לכך, באמריקה התנהלותו של אדם בחייו הפרטיים היא עדות לאישיותו, אופיו, יושרו ויושרתו, ומי שסרח בדלת אמותיו מן הסתם יתנהל בדרך דומה גם בחיים הציבוריים.

אחרי פרסום הפרשה בניו יורק אף נשמעו נגד שטראוס-קאהן טענות נוספות: על פיהן, לפני שניסה לאנוס (לפי החשד) את החדרנית, הוא ניסה לשדל פקידות קבלה במלון לעלות לסוויטה שלו. גם במטוס אייר פראנס לפאריס הוא הטריד מינית דיילת, זמן קצר לפני שנעצר בשדה התעופה קנדי בניו יורק; שטראוס-קאהן צעק לעברה: "איזה תחת יפה יש לך!" ללא ספק טיפוס מקסים (אגב, ההאשמות הנוספות שנשמעו רק מוכיחות עד כמה בעייתיים צווי איסור פרסום שמוצאים על פרשות של תקיפה מינית, גם בישראל). כבר לפני כמה שנים סיפרה העיתונאית הצרפתייה טריסטן באנון כי שטראוס-קאהן ניסה לאנוס אותה, בעת ראיון ב-2002; ואף שהדבר לא הגיע לידי תלונה רשמית ואישום, הוא פורסם והיה ידוע בצרפת.

קשר שתיקה

למעשה, אפשר בהחלט להוריד את הכובע לפני מערכת אכיפת החוק האמריקאית, שלא היססה לעצור אדם רב-כוח בעקבות תלונתה של חדרנית ממוצא זר. אבל גם הגישה האמריקאית אינה נקייה מליקויים. מאמרים לא מעטים שהתפרסמו בימים האחרונים כרכו

יחד את פרשת החשד בניסיון אונס של שטראוס-קאהן עם סיפורו של ארנולד שוורצנגר שהוליד ילד מחוץ לנישואים. אחד המאמרים אף צירף לכך גם את אל גור, שנפרד מאשתו לאחר 40 שנה בעקבות "בגידה", ואת שחקן הגולף טייגר וודס, שניהל רומנים רבים בעת שהיה נשוי.

ערבוב כזה לא רק יכול להסביר מקצת מיחסם של הצרפתים לאמריקאים, אלא הוא מסוכן: כי המאבק נגד אלימות מינית, אין לו דבר וחצי דבר עם מוסרנות או קידוש מוסד הנישואים. כל עוד מדובר בשני בני אדם בוגרים, המקיימים יחסי מין מכל סוג שהוא מתוך הסכמה הדדית מלאה, ואיש מהם אינו כפוף לאחר ביחסי מרות כלשהם - אין זה עניינו של אף אחד. לא של המדינה, לא של הכנסייה או הרבנות, לא של העיתונות ולא של השכנה ממול.

פרשת שטראוס-קאהן היא עניין אחר לגמרי: מדובר, על פי החשד, באלימות מינית. ולאלימות כזאת אין קשר לסקס, או לתשוקה, או לארוטיקה: אלימות מינית היא קודם כל אלימות, הפעלת כוח לשם השגת שליטה על אדם אחר והשפלתו. היא ההיפך הגמור ממין ומארוטיקה.

גם בצרפת יש כמובן המבינים זאת, וישנם גם ניצנים של הכאה על חטא. אז נכון, בזמן פרשת קלינטון ומוניקה לוינסקי בשנות ה-90 הם הרבו ללגלג על האמריקאים האובססיביים, שעשו עניין מסטוץ של הנשיא, כך על פי השקפתם. עוד לפני כן, סביב הדיונים על החוק נגד הטרדה מינית, שנחקק בצרפת ב-1992, היו שם שראו בפרשת ההטרדה המינית שבה הואשם השופט האמריקאי קלרנס תומס דוגמה לתפישה אמריקאית בעייתית בתחום. הפרשה ההיא היתה "סוג של טרור, או אינקוויציה פמיניסטית", כתבה אז הפילוסופית (הפמיניסטית!) הצרפתייה אליזבת בדינטר. כשרומן פולנסקי ברח מארצות הברית ב-1978 לאחר שהורשע בקיום יחסי מין עם ילדה בת 13, הוא מצא מקלט בצרפת. השנה אף זכה בסזאר על סרטו "סופר הצללים".

אבל עכשיו מתעוררת תהייה: האם התחכום והקלילות המאפיינים את יחסם של הצרפתים למין אינם משמשים בעצם מסווה ל"מועדון הבנים" הישן והרע, המגן על חשוד באונס בעודו מוקיע את האמריקאים הפוריטנים? מאמר ב"לה מונד" מן השבוע האחרון הוכתר בכותרת "קשר השתיקה המוזר של התקשורת בפרשת שטראוס-קאהן". ויש התוהים, אם שטראוס-קאהן יכול היה לנהוג כפי שנהג (על פי החשד), ולהגיע לאן שהגיע טרם נפילתו, לולא יחסה הסלחני של התקשורת.

מכל מקום, יש הסבורים כי המסורת הצרפתית של הימנעות מעיסוק תקשורתי בחייהם הפרטיים של פוליטיקאים עומדת להיכחד. ולא רק בגלל שטראוס-קאהן: פרטי חייהם של סרקוזי וקרלה ברוני מפרנסים את כלי התקשורת כבר שנים אחדות, באופן אמריקאי יותר מאשר צרפתי קלאסי.

מתת האל למין האנושי

התפתחות חשובה במיוחד מתרחשת עכשיו בצרפת בקרב נשים בכלל ופמיניסטיות בפרט: קבוצות של פעילות יצאו בהפגנות וכן החתימו עצומה היוצאת נגד התגובות שנשמעו בארצן לאחר מעצרו של שטראוס-קאהן. "איננו יודעות מה קרה במלון הניו-יורקי ב-14 במאי", הן כתבו באתר של "לה מונד", "אבל אנחנו יודעות מה קורה בצרפת בשבוע האחרון. אנחנו עדות לגל פתאומי של אמירות סקסיסטיות". ההתבטאויות האלה, הן מבהירות, "מבלבלות בין חופש מיני ובין אלימות נגד נשים". אליזבת גיגו, דמות מרכזית במפלגה הסוציאליסטית של שטראוס-קאהן, הדגישה את הצורך להבחין בבירור "בין פלירט לאלימות מינית". ואמנם, העירוב בין מה שמכונה בצדקנות "ניאוף" לבין עבירות מין הוא לא רק מוטעה, אלא עלול לפגוע במטרה החשובה של מלחמה בעבירות האלה ובמי שמבצעים אותן.

הפרשה הזאת, ככל שהיא עגומה, עשויה בכל זאת להניב כמה פירות: ראשית, היא מעודדת נשים בצרפת לצאת נגד הטרדה ותקיפה מינית. ושנית, זוהי הזדמנות מצוינת להבחין, להבדיל ולהפריד פעם אחת ולתמיד בין שני דברים שונים לגמרי. פמיניזם והגנה על זכויות של נשים על גופן - אינם מנוגדים בשום פנים ואופן לאהבה וסקס. בה בעת, אותם גברים שמקפידים להטריד כל אשה שנייה שהם פוגשים כי הם בטוחים שהם מתת האל למין הנשי - הם לאו דווקא אוהבי נשים. גם אם הם אוהבים לשכב עם נשים.

פעם המעשים שלהם נחשבו לגיטימיים, פעם הם כונו "רודפי שמלות" (מין ביטוי משונה; שירדפו באמת אחרי שמלות, מה הם רוצים מנשים?). כמה מהם עוד לא הפנימו, שהממזרות שינו את הכללים. אחד מאלה מצא את עצמו עכשיו על ספסל הנאשמים בבית המשפט הניו-יורקי, מול השופטת ג'קסון, לא מבין איך זה קרה לו.

ויש עוד אדם שאסור לשכוח בפרשה הזאת: האשה ששטראוס-קאהן תקף וניסה לאנוס, על פי החשד. אשה מגינאה שעבדה במלון ניו-יורקי ואפשר להניח שכמו כל קורבן תקיפה מינית, ובלי קשר למהומת האלוהים התקשורתית, תישא בנפשה את צלקות האירוע עוד שנים רבות. *



שטראוס קאהן מובל על ידי שוטרי משטרת ניו יורק ב-15 בחודש



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו