בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

די-וי-די | מנופח, מנופח מדי

הצמיג העומד במרכז "Rubber" אמנם מתגלגל ורוצח אנשים ללא הבחנה, אבל הסרט עצמו לא נוסע לשום מקום

תגובות

ככה זה מתחיל: על דרך עפר נטושה, אי שם במדבר בקליפורניה, מונחים כמה עשרות כיסאות עץ. איש בחולצת כפתורים ומשקפיים גדולים מופיע משום מקום, ובידו המון משקפות ראייה. מקץ זמן מה מגיח גם רכב אמריקאי כהה, דורס את כסאות העץ ונעצר.

מתא המטען של הרכב יוצא שוטר (!), ניגש למצלמה ופונה אל הצופים במונולוג ארוך. הנושא: העדר סיבתיות בסרטי קולנוע. "בסרטו של סטיבן שפילברג 'אי.טי'", הוא שואל רטורית, "למה החייזר חום? בלי סיבה". למעשה, מסביר השוטר שיצא מתא המטען, הסרט שאתם עומדים לראות הינו מחווה להעדר הסיבה.

מיד לאחר סצינת הפתיחה הנ"ל נפתחת העלילה עצמה, והיא עוקבת אחרי צמיג שנהפך לרוצח סדרתי. תגובות שונות ומשונות קיבל עד כה "Rubber", סרטו מהשנה שעברה של המוסיקאי והבמאי הצרפתי קוונטין דופייה. כבר כמה חודשים שגולשי אינטרנט ברחבי העולם מתווכחים ברחבי הרשת אם מדובר ביצירה ראויה להערכה או בשטות גמורה. אחדים, שצפו רק בטריילר, בטוחים שמדובר במתיחה ושבכלל אין סרט כזה (תרמה לכך העובדה שמועד יציאתו של הסרט נקבע במקרה ל-1 באפריל).

אבל למרבה הפלא הסרט קיים, ובשבועות האחרונים הוא אף הגיע למדפי ספריות הדי-וי-די בישראל. על גבי העטיפה נטען כי מדובר באחד הניסויים המשונים בתולדות הקולנוע. זהו כאמור סיפורו של צמיג שגרתי למראה, שקם יום אחד מתוך מזבלה אי שם במדבריות קליפורניה ויוצא למסע קטל הרסני. תחילה הוא רומס זוחלים שונים שנקרים בדרכו, וגם בקבוק זכוכית ופחית חלודה. לאחר מכן מתגלה כי יש בו כוחות פסיכוקינטיים, או איך שלא קוראים ליכולתו של צמיג לפוצץ אנשים וחפצים בכוח המחשבה.

את סיפורו של הצמיג האכזרי, שמעוצב כמעין מחווה תמוהה ולא מספיק מלהיבה לבי-מוביס האמריקאיים, עטף דופייה בסיפור מסגרת על אודות חבורת צופים (מעין צופי קולנוע) שניצבים על אותה דרך עפר שמופיעה בתחילת הסרט, ומביטים על העלילה דרך משקפותיהם. השוטר שיצא מתא המטען נהפך לחלק מציר העלילה, ופקודיו מנהלים מרדף אחרי הצמיג.

קוונטין דופייה נודע בעיקר כיוצר של מוסיקה אלקטרונית שנוהג לפעול תחת הכינוי "Mr. Oizo". לצורך עשיית הסרט הוא טס לארצות הברית וליהק צוות שחקנים מקומי. ההקרנה הראשונה נערכה בפסטיבל קאן וזכתה לשריקות בוז רועמות. אפשר להבין למה. לא מדובר בסרט אלא באנטי-סרט, שנועד כנראה "לחשוף" את המנגנונים המלאכותיים שמאחורי היצירה הקולנועית.

אלא שהמטרה היומרנית, בצירוף העובדה שאותם מנגנונים כבר "נחשפו" בכל כך הרבה יצירות קודמות ובדרכים הרבה יותר אלגנטיות, הופכות את "Rubber" לנסיון פשטני ותמוה (גם אם טיפה משעשע לעתים) ליצור על המסך אשליה של מהות ללא מהות, או כמאמץ עיקש ליצור סרט גם כאשר אין לכך שום הצדקה אמנותית. מבחינה אסתטית, זהו בסך הכל קליפ אחד ארוך מאוד. "מחווה להעדר הסיבה?" אולי פשוט סרט בלי סיבה.

אחת התוספות המעטות בדי-וי-די הוא ראיון משונה עם הבמאי המזוקן, שיושב מול בובת גומי מנופחת שנמצאת שם על תקן המראיין. חלק מדבריו של הבמאי, שמשוחח עם הבובה בצרפתית מתורגמת לאנגלית, מובאים כשהם מנוגנים לאחור. למה? כי כמו הסרט, גם זה טריק פשוט שנראה כאילו הושקעה בו מחשבה, ואם מערפלים מספיק את הצופה, או פשוט פונים מראש לצופה לא בררן, אפשר לשכנע אותו שמדובר בפעולה שיש מאחוריה עומק. אז למה להמשיך לעסוק בסרט הזה? אין סיבה.

משעשע ומקומם

בשבועות האחרונים יצא על גבי די-וי-די סרטו היפה של דורון צברי "המדריך למהפכה", המתעד את מסע הצלב שניהל בשנים האחרונות נגד התנהלותה הכושלת של רשות השידור. את חלקו הראשון של הסרט מקדיש הבמאי להסבר אודות המקורות האישיים והחברתיים שמהם צמחו הוא ונטיותיו הלוחמניות. לאחר מכן הוא חובר לידידו הטוב אורי ענבר, במאי שנהפך לעורך דין, ויחד הם אוספים חבורה של אקטיביסטים שמטרתה ליצור מהפכה בשידור הציבורי בישראל.

הקצב המהיר שבו הסרט ערוך, והשילוב שמתקיים בו בין המשעשע למקומם (ובין התיעודי למבוים), מצליחים לבטא באופן קולנועי את הרוח המהפכנית שמאחורי דרך החתחתים הזאת, שהתחילה ממוחו של יוצר מתוסכל והגיעה עד לחלונות הגבוהים ביותר של הפוליטיקה הישראלית, שאגב, מתגלה בסרט הזה במלוא כיעורה. תוך כדי כך מצליח הסרט להלהיב גם את מי שעד כה לא בדיוק התעניין בנעשה ברשות השידור.

מי שכן עקב אחרי הדיווחים החדשותיים שליוו את הנעשה ברשות השידור בשנים האחרונות, יהיה מרותק מהזווית האישית שמתגלה בסרטו של צברי. אבל נדמה שהמלאכה עוד לא תמה: למרות אווירת הניצחון ששורה על גיבורי המאבק בסרט, אחרי שכמה ממהלכיהם המתישים נושאים פרי, מבט חטוף באתרי האינטרנט השבוע מגלה שהדרך למהפכה האמיתית עוד לא הסתיימה. *

"Rubber", האוזן השלישית

"המדריך למהפכה", אן-אם-סי יונייטד



מתוך ''המדריך למהפכה''. קצב מהיר


מתוך ''Rubber''. מעורר ויכוחים באינטרנט



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו