בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הממשלה תדון היום בתוכנית לשיקום תשתיות מורשת לאומית

הכסף שיאושר יועבר לכמה מיזמים, בהם שיקום בית ש"י עגנון (650 אלף ש'), הצלת ארכיון רשות השידור (3 מיליון ש') ושימור יד ושם (1.5 מיליון ש')

תגובות

היום יובא לאישור הממשלה חלקה הראשון של תוכנית העבודה לשיקום והעצמת תשתיות מורשת לאומית לשנת 2011. תקציבו הכולל של חלק זה הוא 46 מיליון שקלים, מהם 24 מיליון במימון הממשלה ו-22 מיליון במימון משלים ממקורות אחרים.

הכספים יועברו לכמה מיזמים, בהם השלמת שיקום ושחזור בית ש"י עגנון והקמת תצוגת קבע (650 אלף שקלים), השתתפות במיזם לתיעוד ושימור מורשת ניצולי השואה ויצירת ארכיון ביד ושם (1.5 מיליון שקלים), שימור הארכיון המנדטורי של רשות העתיקות (750 אלף שקלים), פיילוט לבניית תשתית להצלה והנגשה של ארכיון רשות השידור (3 מיליון שקלים), השתתפות בתוכנית הלאומית לניטור ושימור המגוון הביולוגי שתגדיר את מצב הטבע בישראל במערכות האקולוגיות בארץ והאיומים עליו (1.5 מיליון שקלים), אתר מורשת לציבור החרדי במודיעין עילית (3 מיליון שקלים), ותיעוד דור המייסדים - דור תש"ח באמצעות צילום, קיטלוג והנגשה לציבור של ראיונות מצולמים (2 מיליון שקלים).

כמו כן תאשר הממשלה תקציב סיוע לכמאה מיזמים קטנים עד 50 אלף שקלים; תקצה 2.5 מיליון שקלים להתקנת מערכות שימור אקלים וכיבוי אש בעשרה ארכיונים קיימים, ותקצה 750 אלף שקלים להקמת מערך מתנדבי מורשת לאומית שמטרתו שילוב מתנדבים באתרי מורשת.

התוכנית לשיקום והעצמת תשתיות המורשת הלאומית התקבלה על ידי הממשלה בפברואר 2010 ותקציבה הוא 400 מיליון שקלים. במסגרת התכנית הוצב יעד לגייס לפחות 200 מיליון שקלים נוספים ממקורות משלימים. בשנת 2010 תוקצבו פרויקטים בסך כ-130 מיליון שקלים, מהם 75 מיליון מתקציב התוכנית והיתרה ממימון משלים.

לדברי צבי האוזר, מזכיר הממשלה ויו"ר ועדת ההיגוי של התוכנית, "הקצאת התקציב מונחית בעיקרה על ידי שני תבחינים. או שמדובר במיזמים בעלי חשיבות לאומית מובהקת, או בנכסי מורשת שנמצאים על סף הכחדה ויש דחיפות להצלתם".

האוזר אומר כי "הגיעה השעה לטפח את השיח המורשתי במרחב הציבורי. זהו נושא שראש הממשלה הציב בסדר עדיפויות גבוה. ישראל היא מדינה צעירה, מדינת מהגרים. בשישים השנים הראשונות שלה היא עסקה בצרכים מיידים ובתשתיות פיזיות. כמדינה מפותחת אנו יכולים וחייבים להשקיע בערכים נוספים כמו שימור וטיפוח מורשת היסטורית. האתגרים שבפניהם עומדת האוכלוסייה בישראל הם אתגרים שאף חברה מערבית אחרת לא עומדת בפניהם. אנו חייבים כחלק מהבטחת החוסן הלאומי שלנו לדעת מאיפה אנחנו באים, כדי לדעת לאן אנחנו הולכים. היטיב לנסח זאת יגאל אלון כשאמר: 'עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל'".

על השאלה מה יהיה אחרי שנלבש כולנו את מדי הנראטיב הלאומי, ענה האוזר שזה עניין של תרבות. "ישראל מדורגת גבוה בפרמטרים כלכליים אבל בהקשר התרבותי של שימור תשתיות מורשת לאומית אנו משתרכים הרחק מאחור יחסית למדינות מפותחות", אמר והוסיף, "שיח המורשתי-שימורי במדינות כמו אנגליה, איטליה, צרפת, וארצות הברית הוא בעל נוכחות ובולטות ואנחנו רוצים לצמצם פערים ולהעביר את ישראל בהקשר זה ממועדון המדינות המתפתחות למועדון המדינות המפותחות. ההיסטוריה והסיפור של הארץ הזאת הם בעלי עוצמות ועושר בקנה מידה עולמי. שימורם וטיפוחם יאפשר לדורות הבאים תשתית תרבותית וחינוכית אופטימלית להמשך הדרך".



ארכיון רשות השידור. פיילוט לבניית תשתית עבור הצלה והנגשה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו