בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"הדוד וניה" מאת אנטון צ'כוב | אמש בתיאטרון: זה הכל בראש של וניה

אני לא מבין למה אנשים שחושבים שמחזה מסוים הוא תיאטרון אקדמי מת, מתעקשים להרקיד דווקא את גוויתו

תגובות

זו הצגה עטורת שבחים ממוסקווה, שמבקריה שיבחו את העובדה שהבמאי הליטאי, המנהל את תיאטרון וכטנגוב החייה "תיאטרון אקדמי מת" (מחזות צ'כוב) בהצגה גרוטסקית ברוחו של וכטנגוב (אבי "הדיבוק" של הבימה) כשעל הבמה נמצאות לא הדמויות, אלא רוחותיהן.

אף שבהחלט הערכתי את איכות השחקנים, בכל זאת אינני חושב שצ'כוב הוא תיאטרון אקדמי מת, ובזמן ההצגה לא התפעלתי מההקצנה של הדמויות והמצבים. כשכולם רוקדים או מקפצים, ואסטרוב (ולדימיר וודוביצ'ניקוב) לא מנשק את ילנה (אנה דוברובסקיה, אמה החורגת של שחקנית ישראלית בעלת שם זהה, ולמרבה הפלא יש דמיון ביניהן), אלא בועל אותה על השולחן ומושיב אותה, כששמלתה מופשלת על ברכי וניה, שזה עתה רצה להביא לה פרחים - זה אולי מחייה את ההצגה, אבל ממית את המחזה.

הכל מתחולל על במה סימבולית, עם פסל אריה מוזר בעומק הבמה, לצלילי מוזיקה ברוח שטנית, עם תמונות אפקטיביות שבחלקן אתה תוהה למה זה שייך למחזה (חוץ מהתשובה "למה לא").

הקהל התפעל, ואני תהיתי שמא הם ראו משהו שלא ראיתי. הדרך היחידה בעיניי להבין את ההצגה הזאת היא אם רואים אותה כשיקוף נפשו המסוכסכת של וניה (סרגיי מקובצקי הנפלא, יותר אנושי ופחות קריקטורי מאחרים, עם תמימות של ילד מגודל), ובמידה מסוימת של סוניה (יבנייה קרבז'דה), שמגישה את המונולוג המסיים, הנשמע אופטימי ("אנו נעבוד, וכשנמות ננוח") בנימה של זעם לא כבוש, ממש כמו שביים זאת לב דודין בגרסה שלו.

אם זאת אכן הפרשנות, אז היא לא שלמה ומוקצנת עד גיחוך, לטעמי, ובעיקרה מותירה את הצופה הזה יותר נבוך ממתפעל, בעיקר בגלל שאני לא מבין למה אנשים שחושבים שמחזה מסוים הוא תיאטרון אקדמי מת, מתעקשים להרקיד דווקא את גוויתו.

תיאטרון וכטנגוב מוסקווה מעלה במסגרת פסטיבל ישראל את "הדוד וניה" מאת אנטון צ'כוב. תפאורה ותלבושות: אדומאס יאקובסקיס. מוזיקה: פאוסטס לאנטאס. בימוי: רימאס יאקובסיס. שלוש שעות, ברוסית, עם כתוביות בעברית ואנגלית. תיאטרון שרובר, ירושלים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו