בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

זווית פסנתרנית מוסמכת: שופטי תחרות רובינשטיין מדברים

בשוך סערת התחרות הבינלאומית על שם רובינשטיין, שלושת השופטים הישראלים ושני משקיפים זרים חושפים את מה שחשבו באמת על המתחרים

תגובות

נחשולי הפסנתרנות המזהירה תמו, הפסנתרן הרוסי הצעיר דניל טריפונוב גרף פרס ראשון ועוד שלושה פרסים אחרים (בסך הכל 34 אלף דולר), רושמה של אקרובטיקת אצבעות ללא תקדים ושטף יצירות נהדרות לא יימחה במהרה מתודעתם של רבים מבאי תחרות רובינשטיין.

אשר למעריכים המקצועיים: במשך התחרות לא יכלו השופטים בתחרות לדבר ספציפית על מתחרים מסוימים, וכעת הוסרה המגבלה - בחלקה. בני שיחנו מקרב השופטים הם שלושת הישראלים שבצוות: אריה ורדי, פסנתרן ומחנך ותיק (בתל אביב ובהנובר) יו"ר השופטים; יוכבד קפלינסקי, העומדת זה שנים בראש מחלקת הפסנתר בבית-הספר למוסיקה ג'וליארד בניו יורק; הפסנתרן והמחנך הירושלמי הוותיק אלכסנדר תמיר.

את השאלה המרכזית הציב ורדי, ביוזמתו:

האם אין זה מאכזב לגלות שתחרות רובינשטיין, לדורותיה, לא העמידה פסנתרן הנמנה עם הצמרת העולמית?

ורדי: "שום תחרות בינלאומית אחרת, זה דור או שניים, לא העמידה זוכים טובים יותר - במונחי קריירה בינלאומית - מאלה שהתחרו אצלנו, ובדרך אגב, פסנתרנית בעלת קריירה בינלאומית מזהירה, כמו הסינית יו-ג'ה ואנג, אשפית אצבעות, אינה מעוניינת כלל להופיע בתחרויות, ואילו השתתפה אצלנו ספק גדול אם היתה מנצחת, מפני שהיא הטיפוס של הפסנתרנית הווירטואוזית, שעיקר כוחה מול קהל ולא מול שופטים מקצועיים".

אתה מסכים לקביעה שבתחרות הפעם הופגנה רמת וירטואוזיות גבוהה מזו של התחרות הקודמת?

"עלייה מתמדת ברמה הטכנית היא תופעה עולמית, שמתבטאת גם בתחרות רובינשטיין".

שופטים מקצועיים עשויים לפעמים להכתיר פסנתרן שבחר תוכנית לא הכי וירטואוזית?

"בהחלט", אומר ורדי. בשביל מקצוענים מנוסים כאלה, ונוכח המצב בפסנתרנות העולמית, רמה טכנית עילאית אינה רבותא. "לשופטים, וירטואוזיות חשובה כיום פחות מאי פעם".

לא משונה שה"אסיאתיזציה" הגוברת של הפסנתרנות העולמית לא השתקפה הפעם כאן?

"זה מקרי. עם הנרשמים לתחרות שהתקבלו נמנו שלושה פסנתרני צמרת אסיאתים, שלדעתי היו בעלי סיכויים גבוהים מאוד להימנות עם הפינאליסטים. לצערי הרב, שלושתם ביטלו את השתתפותם, מסיבות שונות".

דירוג ששת הפינאליסטים בסיכום ההצבעות יצא דומה לבחירות שלך?

"לפי התקנון, לא הצבעתי כלל בשלב הזה, משום שהיו לי בעבר קשרי מורה-תלמיד עם אחד המתחרים" (בוריס גילטבורג). "אגב, לא רציתי שהשופטים האחרים יידעו זאת, ו'עשיתי את עצמי' מצביע, אך השארתי את הדף ריק".

היו שופטים אחרים שנמנע מהם להצביע מכוח אותה מגבלה תקנונית?

"לא בשלב הגמר".

תוכל להצביע על מתחרה שלא עלה לגמר וחביב עליך במיוחד?

"אני מצטער ביותר על אי-עלייתה של האמריקאית-האיראנית שרה דנשפור. אגב, אני הוא זה ששיכנע אותה לבוא. הנגינה שלה היא אחדות של קסם, של יופי פנימי".

יוכבד קפלינסקי: משתפרים ומידרדרים

האם התחרות בצמרת היתה צמודה, מירוץ של (כמעט) שווים?

ממש לא - לדעתה של השופטת יוכבד קפלינסקי. "אני תמיד שואלת את עצמי", היא אומרת, "את מי מהפסנתרנים האלה הייתי רוצה לשמוע שוב. הפעם מדובר קודם כל בטריפונוב ובסטניסלב חריסטנקו, שלא עלה לגמר. טריפונוב מדבר אלי, היתרון שלו בתחרות הזאת היה ברור. כאשר ביצירה כלשהי יש פראזה שחוזרת, הוא תמיד עושה את זה שונה, מחדש, מפתיע. הוא עסוק ביצירה, עושה בה משהו".

על בוריס גילטבורג: "מקצועי מאוד, נשמע כפסנתרן עם הרבה ניסיון. נגינה יציבה ולפעמים קצת משעממת".

על אלכסנדר מוטוזקין: "מכירה את נגינתו כבר עשר שנים, מתחרויות קדומות. הוא מאוד השתפר, נהניתי מנגינתו בכל השלבים חוץ מהקונצ'רטו של צ'ייקובסקי בגמר, שבו נקט קצב מהיר מדי".

על פוקומה קוטארו: "גם אותו אני מכירה כעשר שנים, הייתי בצוות השופטים שהעניק לו פרס ראשון בקליבלנד. אז היה ממש מזהיר, עכשיו הוא 'בסדר'. בשלבי הסולו ניגן כמקצוען, אם כי לא כאמן שממש נוגע. לעומת זאת בגמר, כמות הזיופים שלו בקונצ'רטו של ברהמס היתה מעל ומעבר".

על אריק זובר: "הכרתי אותו באספן שבקולורדו לפני ארבע או חמש שנים, וגם הדרכתי אותו באותו קיץ. אז לא התרשמתי ממנו. מאוד השתפר, מפתיע".

על איליה רשקובסקי: "היה מאוד מבטיח, כצעיר. כיום לא מעניין בכלל. מאכזב".

מי צריך היה להיכלל בשישיית הפינאליסטים ולא הגיע אליה?

"חריסטנקו ושרה דנשפור. העובדה שלא עלתה גובלת בשערורייה".

אלכסנדר תמיר: שופן להתלקק בו

אלכסנדר תמיר, בעל קריירה בינלאומית בצמד עם הפסנתרנית המנוחה ברכה עדן ופדגוג פסנתר מנוסה, יצא נפעם מהתחרות ופיו מלא שבחים. "התחרות הצליחה להביא משתתפים שהם אריות של פסנתר, והיתה מוצלחת ביותר גם מבחינת התוכן וגם בארגון. אירוע בינלאומי מכל הבחינות".

התוצאה הסופית היתה דומה להצבעה שלך?

"אגיד לך יותר מזה: השופטים החליפו רשמים, לא על מתחרים מסוימים אלא על מספר הקליעות שלהם לעומת התוצאות שהתקבלו. אצל רובנו יצא שארבעה מתוך שישה הם אלו שבחרנו".

נהנית משופן של טריפונוב?

"הקונצ'רטו בגמר - ביצוע אולטימטיבי, ובשלב הסולו נהניתי עוד יותר. באחדים מקטעי שופן שלו בשלב הראשון היה אפשר ממש להתלקק".

מהי הערכתך לפינאליסטים האחרים?

"הרשים אותי אריק זובר. מה שגילטבורג עשה עם הקונצ'רטו מס' 3 של רחמנינוב היה ללא ספק ענק, מהבחינה הפסנתרנית. מבחינה מוסיקלית? כאן השיפוט פחות אובייקטיבי, אתה לא יכול שלא להכניס המון מהטעם האישי שלך. איליה רשקובסקי הפתיע אותי לטובה, עם הקונצ'רטו של פרוקופייב, לפני כן הוא לא כל כך בלט. מהנושרים הצטערתי על המרוקאי בן-עבדאללה, שניגן מאוד טבעי ומהלב, אבל לא ברמה פסנתרנית כמו האחרים. דנשפור לא עשתה עלי רושם מיוחד".

מבט קפדני על השיפוט

בכל שלבי התחרות בתל אביב נכחו שני משקיפים מטעם חברות פסנתרים: גריט גלאנר איש "סטיינויי" מהמבורג, ופטר גרוטה מדיסלדורף, המייצג את החברה היפאנית "קאוואי". שניהם תיעדו בכתב את התרשמויותיהם, תוך כדי האזנה - תוספות לבסיס נתונים עצום שהם צוברים לאורך השנים.

גריט גלאנר: "תחרות רובינשטיין היא ליגת צמרת, מה גם שהשנה הרמה היתה גבוהה באופן בלתי רגיל, טכנית ומוסיקלית. הפתעות מצד השופטים? תמיד יש. הופתעתי מאוד כשצוצקלשווילי לא עלה לשלב השני, לא יכולתי להאמין כשהודיעו על כך, וגם אלקסיי צ'רנוב. המתחרים בגמר? אני אוהב את הספונטניות של טריפונוב, את הניסיון של זובר, את האצילות של פוקומה, את הצמיחה של גילטבורג. רשקובסקי הוא משורר פסנתר.

פטר גרוטה: "אחת המטרות של נוכחותי בתחרויות, בכל העולם, היא לוודא שההליך מתנהל כמו שצריך. יש תחרויות שמולידות תוצאות שמבוססות על יחסי מורה-תלמיד, כשמורה נמנה עם השופטים, ויש דוגמאות קונקרטיות. מתחרויות אלה אנחנו מסירים את תמיכתנו. בתל אביב ההליך נראה הוגן בהחלט. על מי מהמתחרים הנוכחיים שדרכם לא מצלחה אני מצטער? על צ'ן ג'ון מניו זילנד ועל אלקסיי צ'רנוב, מרוסיה, שניגן פנטסטי, אף כי נכשל בסונטה אופוס 111 של בטהובן. דעתי על הפינאליסטים: אין בהם אחד שממש עולה על האחרים, כולם בשלים ברמה דומה".

***הדי התחרות ב"אינטרמצו"

במקביל לתפקידו כיו"ר שופטי תחרות רובינשטיין שקד אריה ורדי על הקלטת שמונה תוכניות בסדרת "אינטרמצו" שלו בטלוויזיה החינוכית - כולן עוסקות בתחרות (שתיים מהן כבר שודרו אך ייראו בשידורים חוזרים).

בפרקי "אינטרמצו" אלה ריאיין ורדי בין השאר אחדים מן השופטים בתחרות - יוכבד קפלינסקי, רוברט לוין ורעייתו (פסנתרנית צעירה), הירוקו נקמורה, את יפים ברונפמן (שנמנה עם השופטים בשלב הגמר), וגם את המנצח אשר פיש (שהוא גם פסנתרן) ואת המתחרים שרה דנשפור, צוטנה צוצקלשווילי וקונסטנטין סוחובצקי. כצימוק, באחת התוכניות, העמיד ורדי לשיפוטם של אחדים משופטי התחרות הנוכחית את נגינתם של שלושה מתחרים שלא הצליחו לעלות לשלב השני בתחרות רובינשטיין הקודמת.



הפסנתרן הרוסי דניל טריפונוב, הזוכה בתחרות רובינשטיין


שלושת השופטים הישראלים בתחרות רובינשטיין: אריה ורדי, יוכבד קפלינסקי ואלכסנדר תמיר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו