בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הביאנלה ה-54 של ונציה | מאחורי הווילונות של ונציה

הביאנלה ה-54 של ונציה תיפתח מחר עם 89 ביתנים לאומיים, תערוכה מרכזית שתעסוק ברלוונטיות של ערכי הנאורות ועוד מגוון תערוכות. סיגלית לנדאו תציג בביתן הישראלי, יעל ברתנא בביתן הפולני, ובין הגונדולות אפשר יהיה להבחין גם בשמעון פרס ובלימור לבנת

תגובות

הביאנלה לאמנות בוונציה היא עדיין, על אף כל הירידים והביאנלות המתחרים, אירוע האמנות הבינלאומי המרכזי. מחר היא תיפתח בפעם ה-54, תחילה רק לאנשי אמנות והחל בשבת - גם לציבור הרחב.

הביאנלה הראשונה התקיימה ב-1895 והחלה כיוזמה ונציאנית מקומית שבמסגרתה הוזמנו להציג אמנים ממדינות אירופיות שונות. ערב מלחמת העולם הראשונה נבנו הביתנים הלאומיים הראשונים בג'רדיני, הגנים המשמשים כיום אחד משני האתרים המרכזים של הביאנלה. אז נבנו ביתן בלגי, בריטי, גרמני והונגרי, שמשמשים עד היום כחללי תצוגה למדינות אלה ושימשו דגם לכל הביתנים הלאומיים שקמו בעקבותיהם. הכוונה בביתנים לאומיים היא לחללים שהם באחריות המדינות המציגות ומשמשים לקידום האמנות של אותן מדינות בזירה הבינלאומית. הביתנים של משתתפות ותיקות בביאנלה מרוכזים בג'רדיני ואלה של משתתפות צעירות יותר מפוזרים ברחבי העיר.

עד מחצית שנות ה-90 היתה ההגדרה "בינלאומית" לחלק זה בביאנלה בבחינת ניסוח שמאחוריו הסתתרה לא מעט אירופוצנטריות, אך מאז מתמלא המושג תוכן. השנה מצטרפות למדינות שמציגות ביתן לאומי (מחוץ לג'רדיני) גם בנגלדש, סעודיה, זימבבואה ואנדורה. עיראק תציג בפעם הראשונה מאז 1990 וגם הודו, מדינה שבולטת מאוד בשדה האמנות הבינלאומי כבר יותר מעשור, תציג ביתן לאומי לראשונה מאז 1990. בסך הכל יציגו 89 מדינות (לעומת 77 בביאנלה הקודמת).

בביתן הישראלי, שקיים מאז 1948 (וצמוד לביתן האמריקאי בג'רדיני), תציג השנה סיגלית לנדאו את המיצב "הרצפה של אדם אחד היא התקווה של האחר". הבחירה בלנדאו, אמנית מצוינת שמאחוריה כבר כמה מיצבים בלתי נשכחים, היתה כמעט מתבקשת ויש להניח שהיא תחזיר לביתן הישראלי את העניין שהיה סביבו בכמה ביאנלות בעבר (במיוחד כשהציגה בו מיכל רובנר ב-2003), להבדיל מענן השוליות שאפף אותו ב-2009, אז הוצגה בו תערוכה מציוריו של רפי לביא.

בפתיחה הרשמית של הביתן ביום שישי ישתתפו נשיא המדינה, שמעון פרס, ושרת התרבות, לימור לבנת. לנוכחות רשמית שכזו אין, למיטב ידיעתי, תקדים בביתן הישראלי, ודאי שהדבר אינו מקובל בביתנים אחרים. החיבוק הממלכתי של האמנות, שנעדר מהיבטי הפעולה של הממסד בארץ כמעט לחלוטין, יכול בהחלט להיות חיבוק דוב.

האמנית הישראלית יעל ברתנא תציג בביתן הפולני את "ואירופה תהיה המומה", טרילוגיה של סרטי וידיאו העוסקים בקריאה בנרטיב הציוני של התיישבות ובאופן מרוכך מאוד בשואה. ברתנא היא האמנית הלא פולנייה הראשונה המציגה בביתן זה בצעד הנראה כמירוק מצפון פולני פומבי, צעד בעייתי מהיבטים רבים.

בין הביתנים הלאומיים המסקרנים אפשר לציין את הביתן האמריקאי שבו יציגו צמד האמנים ג'ניפר אלורה וגיירמו קלזדייה, הביתן היפאני שבו תציג טאבאימו (ששיתפה פעולה לפני שנים אחדות עם להקת המחול בת שבע) והביתן הטורקי שבו תציג עיישה ארקמן.

32 נשים

לצד הביתנים מוצגת תערוכה בינלאומית מרכזית "ILLUMInations - ILLUMInazioni" (הארות), ששמה הוא גם כותרת הביאנלה ואותה אוצרת בייס קוריגר, אוצרת והיסטוריונית של אמנות מציריך. בתערוכה זו, שתוצג בג'רדיני ובארסנלה (מחסני הנשק של רפובליקת ונציה שנבנו במאה ה-15), משתתפים 83 אמנים שנבחרו על ידי קוריגר. מפתיע לגלות שבהודעה הרשמית של הביאנלה עדיין

מוצאים לנכון לציין את מספר הנשים המשתתפות בתערוכה, אך עוד יותר מפתיע לגלות שמדובר ב-32 בלבד. באותה הודעה גם נכתב ששם התערוכה מתייחס "הן לאמנות כחוויה של קשר והבנה אינטלקטואלית והן לערכי עידן הנאורות והרלוונטיות המתמשכת של ערכיה". יש מידה רבה של עניין בהצהרה על אודות הרלוונטיות של האמונה במדע ובהיגיון דווקא בתקופה זו (אחרי הצונאמי והאסון הגרעיני ביפאן, למשל).

לפחות ברמה ההצהרתית, נראה כי קוריגר מבקשת להציב את הביאנלה, ולמעשה את האמנות העכשווית, בתוך הקשר היסטורי רחב. המשתתף המפתיע ביותר בתערוכה הבינלאומית המרכזית הוא טינטורטו (1518-1594), מהבולטים באמני הרנסנס הוונציאני, ששלוש עבודות ענק שלו יוצגו במרכז התערוכה. זו פעם ראשונה שבה מוצג בתערוכה המרכזית אמן מהרנסנס, בחירה שהיא בבחינת תגובה להפרדה המוחלטת בין אמנות העבר לאמנות ההווה שהיתה אחד מסימני הביאנלה בעשורים האחרונים.

עוד יציגו בתערוכה המרכזית הישראלים עומר פאסט ודני גל, המתגוררים בברלין, ואלעד לסרי, שמתגורר בלוס אנג'לס. בין האמנים האחרים שישתתפו: סינדי שרמן האמריקאית, פיפילוטי ריסט השווייצית, זיגמר פולקה הגרמני, סת פרייס (שנולד ב-1973 במזרח ירושלים), הצמד השווייצי הוותיק פיטר פישלי ודייוויד וייס, וגם כמה אמנים שהציגו בישראל לאחרונה דוגמת מוניקה סוסנובסקה וכריסטיאן מרקלי.

שעתוק מקורי מאוד

פרס אריה הזהב למפעל חיים יוענק השנה לאמנית האמריקאית איליין סטורטוונט ולאמן האוסטרי פרנץ ווסט, שניהם אמנים מוערכים מאוד כבר שנים רבות. הזכייה של סטורטוונט מעניינת במיוחד משום שלאמנית, בת 81, היה מסלול קריירה ייחודי. מאז שנות ה-60, כשיצרה את "אני וורהול" באישור ובשיתוף פעולה של אנדי וורהול, היא מתמחה בייצור מחדש של עבודות אמנים - בדרך כלל, אך לא תמיד, תוך קבלת רשותם.

בביאנלה הקודמת הוצגה עבודה שלה לפי עבודה של פרנק סטלה בביתן של דנמרק והארצות הנורדיות במיצב-מיצג שכותרתו "האספנים שאצרו צמד האמנים מיכאל אלמגרין (יליד דנמרק) ואינגר דרגסט (יליד נורווגיה)", הפועלים בברלין. בתחילת 2010 הוצגה תערוכת יחיד גדולה ומצוינת שלה במוזיאון לאמנות מודרנית בפאריס וזכתה להד בינלאומי נרחב, אחרי שנים רבות שבהן סטרוטוונט מותחת ובוחנת באופן מקורי מאוד רעיונות של מקור ושיעתוק - שאלה פוסט-מודרנית מרכזית.

גם היום היא שומרת על מסתורין סביב חייה הפרטיים ולכן מספר השנים שהיה חיה בפאריס אינו ידוע בוודאות. היצירה שלה מעוררת עניין בין היתר מפני שטווח הזמן מאפשר לראות שהיא שיצרה חלק ניכר מעבודותיה זמן קצר בלבד אחרי העבודות המקוריות של אמנים שונים, וזיהתה היטב מי עתידים להיות אמנים שמשאירים חותם ועבודתם נהפכת לדימוי מזוהה ויקר המציאות (והמחיר). מעודד גם לראות שאף על פי שעדיין נדרשים לציין את מספר הנשים המשתתפות בתערוכות, הרי בפרס המכובד על מפעל חיים זוכה אשה מבוגרת, בזכות אמנות יוצאת דופן שיצרה.

חלון לים התיכון

37 אירועי אמנות נעשים כשיתופי פעולה של הביאנלה עם מוסדות אמנות פרטיים או מוסדיים, לרבות מכוני תרבות. בין התערוכות המסקרנות: עבודה של אניש קאפור, "העלייה לשמים בבזיליקה סן ג'ורג'יו באי סן ג'ורג'יו מג'ורה"; "גלסטרס", תערוכה רבת משתתפים של פיסול בזכוכית, שמארגן המוזיאון לאמנות ועיצוב בניו יורק; התערוכה "מבנים אישיים" בהשתתפות 28 אמנים בינלאומים, שתיערך בפלאצו במבו, ליד גשר הריאלטו; מיצב קולנועי באי סרטוזה בשיתוף ג'יימס פרנקו יחד עם דגלס גורדון, אד רושה וארון יאנג, פרויקט של המוזיאון לאמנות עכשווית בלוס אנג'לס.

לצד שורת האירועים בחסות הביאנלה יוצגו בעיר גם תערוכות הנפתחות במקביל לביאנלה. בשני המוזיאונים של פרנסואה פינו, הפלאצו גרסי הוותיק והפונטה דלה דוגנה החדש, יוצגו תערוכות קבוצתיות גדולות. בפלאצו גרסי תיפתח ביום חמישי התערוכה "העולם שייך לך" בהשתתפות יותר מ-30 אמנים ובהם צ'רלס ריי, פארהד מושירי ואורס פישר. התערוכה "בשבח הספק" בפונטה דלה דוגנה נפתחה כבר באפריל ומשתתפים בה קרוב ל-20 אמנים, בהם מאוריציו קטלן, רוני הורן וג'ולי מרטו.

בפלאצו זנוביו, מהארמונות היפים ביותר של ונציה, תוצג התערוכה "הגישה הים-תיכונית" בהשתתפות שורת אמנים מצוינים שמוצאם מהאזור, בהם זינאב סדירה, חליל רבאח, אדריאן פאצ'י וגל וינשטיין.

מספרן הרב של התערוכות הנערכות כחלק מהביאנלה ובחסותה, בצד התערוכות העצמאיות, הופך את האפשרות לראות הכל לבלתי אפשרית בעבור מבקר הבא לוונציה לימים אחדים. בשתי הביאנלות האחרונות ביקרו קרוב למיליון מבקרים בתערוכות המרכזיות של הביאנלה ומספר נמוך רק במעט בתערוכות הנלוות.



סיגלית לנדאו, מתוך הרצפה של אדם אחד היא התקווה של האחר, 2011. הביתן הישראלי בביאנלה. תצלומים: גטי אימג'ס, באדיבות יעל ברתנא, גלריה זומר וגלריה שלוש


יעל ברתנא, מתוך עבודת הווידיאו חומה ומגדל, 2009. הביתן הפולני בביאנלה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו