בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שש היצירות של האדריכל הנודע אריך מנדלסון במרכז כנס בבצלאל

קצרים ולא פשוטים היו ימיו של האדריכל הנודע אריך מנדלסון בארץ ישראל. היצירות שיוצגו היום בבצלאל נבנו בשנות ה-30 בירושלים

תגובות

בשנת 1934 הגיע האדריכל היהודי-גרמני אריך מנדלסון (1887-1953), שנחשב אז לאחד האדריכלים הידועים בעולם, לביקור בארץ ישראל, שנהפך למגורי קבע. לאחר שתיכנן במולדתו גוף עבודות מרשים וחדשני - שכלל את מצפה הכוכבים על שם איינשטיין בפוטסדאם, חנויות כלבו חדישות בעבור משפחת שוקן ואת קולנוע "אוניברסיאום" בברלין - הוא נאלץ להימלט מהמדינה בעקבות עליית הנאצים לשלטון.

יום אחרי שנשללה חברותו באקדמיה הפרוסית לאמנויות, הוא ואשתו לואיזה ארזו את חפציהם ועזבו את גרמניה. ראשית היגרו ללונדון, שם הקים שותפות עם אדריכל בריטי, ולאחר מכן העתיק את מרכז פעילותו לירושלים.

הבחירה בארץ ישראל לא היתה פשוטה לאדם ממעמדו. אולם כידידו הקרוב של חיים ויצמן, מראשי התנועה הציונית, הוא זכה לכמה עבודות מפתות שאיפשרו לו להתקיים בכבוד ולקדם את רעיונותיו. "אני אוהב את ארץ ישראל וקורא לעצמי הילד האמיתי שלה", הוא כתב לידידו קורט בלומנפלד ב-1933, עוד קודם שבא לארץ. "כל עבודה שעשיתי, ובעיקר ההתפרצויות הלא-ריאליסטיות במתווים ובמושגים, שאבה את כוחה מן הפשטות התנ"כית המגשימה את עצמה וחובקת עולם ומלואו בעת ובעונה אחת. אני יודע שהאיכות שאיננה ניתנת לחיקוי של המבנים הראשונים שלי שואבת ממקורות יהודיים. בשנות נעורי המוקדמות הייתי מודע לכך ומודעות ממוקדת זו גרמה לי לראות את הצורך בציונות. הציונות הפכה לגבי הדרך היחידה למצוא את עצמי ולהיות יצירתי במלוא מובן המלה".

הפרק הארץ-ישראלי בקריירה של מנדלסון, ובפרט הפרק הירושלמי, יעמדו היום במרכז הכנס "אריך מנדלסון - מורשת גלובלית במבט לוקלי", שייערך במחלקה לארכיטקטורה בבצלאל. מנדלסון תיכנן בירושלים שישה מבנים בסך הכל: בית החולים הדסה ובית הספר לאחיות בהר הצופים, מועדון באוניברסיטה העברית, וילה שוקן וספריית שוקן ברחביה ובניין בנק אנגלו-פלשתינה (כיום בנק לאומי) ברחוב הנביאים במרכז העיר.

כל אחד מהמבנים הללו הוא יצירת מופת שמשקפת עולם ומלואו של מקצוענות אדריכלית ומחשבה קפדנית, אולם נדמה שעבודותיו האיקוניות נמצאות תמיד בצלם המתמיד של עמיתיו המודרניסטים שפעלו בתקופה זו בתל אביב - זאב רכטר, דב כרמי, אריה שרון, שמואל ברקאי, יוסף נויפלד ואחרים שהשתייכו ל"חוג האדריכלים". חרף העניין הגובר בראשית המודרניזם הישראלי בקרב חוקרים באקדמיה, כמו בקרב יזמי נדל"ן, העבודות שלו זוכות להרבה פחות יחסי ציבור מבנייני "העיר הלבנה" של תל אביב. שניים מבנייניו - וילה שוקן ובנק אנגלו-פלשתינה - אף ניצבים בפני סכנה ממשית של שינויים מפליגים.

החזה של ג'ייקובס

הכנס הוא המשך ישיר לסטודיו לשימור לתלמידי שנה ד' שהוביל האדריכל שמואל גרואג יחד עם שירה שפרכר ויעקב מולכו. במסגרת הסטודיו התבקשו הסטודנטים להכין תיקי תיעוד לבניינים הירושלמיים של מנדלסון ולהציע כיצד לשמר אותם לצד תכנון של תוספות בנייה. "אחד הדברים המרתקים שגילינו הם קווים מקבילים בין הבניינים", מספר גרואג. "למשל, המודל של הבניין המנדלסוני שצומח מהקרקע בניגוד לבתים המרחפים של תל אביב שנבנו על עמודים. זה יכול להיות פתאום פרט של מעקה מדרגות שחוזר באופן פנטסטי בכל הבניינים. פתאום אתה מזהה את השפה של מנדלסון בכל קנה מידה".

סטודנטית אחת הציעה למשל להסב את בניין בנק אנגלו-פלשתינה למרכז החדש של בצלאל במרכז העיר במקום לבנות קמפוס במאות מיליוני שקלים. סטודנט אחר עסק בבית החולים הדסה והציע לחשוף מחדש את נוף המדבר שהיה חלק מכונן בתכנון הבניין. "יש אדישות כללית בירושלים כלפי הנכס העצום שהיא מחזיקה", מוסיף גרואג.

בעבודותיו בארץ ישראל חיפש מנדלסון אחרי המודרניזם האורגני הצומח מן המקום. הוא ביקש להתאים למולדת היהודית החדשה שפה אדריכלית מודרנית ושאפתנית. ואולם, כשהוא הגיע לארץ הוא נדהם לגלות דווקא חיקויים של השפה הצורנית שגיבש בגרמניה. "מנדלסון נחרד לגלות את תווי בנייניו העגולים על חזיתות בתי המגורים בתל אביב", אומרת האדריכלית וההיסטוריונית אלונה נצן-שיפטן מהטכניון, שתרצה אף היא בכנס. "הוא לעג לניסיונותיהם של חקיינים. האוריינטליזם של מנדלסון לא עמד בניגוד לשפה המודרניסטית שלו, נהפוך הוא. הוא וחבריו לציונות הגרמנית ראו במזרח את העתיד, וביכרו אותו על פני המערב השוקע. מנדלסון חשב שכמו שאתונה הביאה לעולם את ההלניזם, פלשתינה או ארץ ישראל יכולה להביא לעולם סוג חדש של אדריכלות".

עם זאת, השפה המודרניסטית ונטולת הקישוטיות של מנדלסון לא תמיד התקבלה בעין יפה על ידי לקוחותיו. במהלך תכנון בית החולים הוא התבקש על ידי נשיאת הארגון אז, רוז ג'ייקובס, להכניס מרכיבים "אוריינטליים" לעיצוב. בתגובה הוא הציב שלוש כיפות שטוחות מעל שער הכניסה למתחם. בכל פעם שנשאל עליהן, הוא כינה אותן בלגלוג: "החזה של ג'ייקובס".

באירוע הפתיחה של הכנס שנערך אמש הוקרנה גרסת עבודה של הסרט "חזיונות בלתי פוסקים" של הבמאי דוקי דרור. הסרט עוקב אחר מסלול חייו של מנדלסון, מעבודותיו הראשונות בגרמניה ורוסיה דרך מרכז התרבות שתיכנן בעיירת חוף מנומנת בבריטניה ועד לשנותיו האחרונות בארצות הברית. הוא מציג פסיפס של ציטוטים, רישומים ועדויות שמצטרפות יחד לתמונה מרתקת.

חריג בסביבתו

את ארץ ישראל עזב מנדלסון ב-1941 לאחר שלא הצליח לקבל לידיו לא את תכנון האוניברסיטה העברית ולא את ראשות המחלקה המנדטורית לעבודות ציבוריות (DPW). השאיפות שלו להשאיר חותם משמעותי בנוף של הארץ נקלעו למבוי סתום. באחד הקטעים בסרט נשמע קטע קצר ממכתב שכתב מנדלסון באותה תקופה: "אני חושש שהקווים המיוחדים של הנוף (של הארץ) משתנים ומעוותים על ידי בניינים ללא כל קנה מידה או הבנה. אני מרגיש כמו ירמיהו, פגוע בנשמתי".

מנדלסון היה זר בכל מקום שפעל בו, חריג בסביבתו. "זה אולי גם היה הכוח שלו", מוסיף גרואג. "לא היה לו קל בארץ ישראל אבל לא היה לו קל בשום מקום. הוא היה אדם עם אספירציות גדולות".

מיד לאחר שהיגר לארצות הברית ביקש לחשוף את עבודתו לקהל האמריקאי באמצעות ידידו הקרוב, האדריכל פרנק לויד רייט. רייט אירגן למנדלסון תערוכה במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק, אך למרבה הצער היא נפתחה סמוך להתקפה היפאנית על פרל הארבור. בשל הטראומה הלאומית, לאיש לא היה כוח לשמוע על אמנות או אדריכלות וההשפעה של התערוכה היתה מוגבלת למדי.

את השנים הבאות בילה בסן פרנסיסקו. הוא לימד באוניברסיטת קליפורניה בברקלי ותיכנן כמה פרויקטים בעבור הקהילות היהודיות. דווקא בשנים אלה הוא התבקש לחזור למקורותיו בגרמניה ובמסגרת שיתוף פעולה עם הצבא האמריקאי הוא בנה כפר גרמני טיפוסי, ששימש כהכנה להפצצות הצבא האמריקאי על ברלין במשך מלחמת העולם השנייה.



בית החולים הדסה בהר הצופים. המבנים שתיכנן מנדלסון לא זכו ליחסי ציבור כמו בנייני העיר הלבנה בתל אביב, ספריית הקונגרס. מחלקת ההדפסים והתצלומים


ספריית שוקן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו