בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

להיות תייר בתל אביב

חוף יפה, שני נמלים, בתים היסטוריים ופעילות תרבותית. מה עוד אפשר לגלות על תל אביב שלא יודעים עליה?

תגובות

באופן אבסורדי, דווקא בעיר מוכרת כמו תל אביב לא קל לטייל. קשה להביט בה במבט שונה, מבט של תייר. נתוני הבסיס של העיר טובים. יש לה פוטנציאל תיירותי גדול, עם חוף יפה, אלפי בתי קפה ומסעדות, עיר עתיקה, שני נמלים ומרינות, אוכלוסייה מעניינת וצעירה, בתים היסטוריים ופעילות תרבותית. חלק מהעיר הוכרז כנכס תרבות עולמי של ארגון אונסק"ו.

כל זה נשמע מבטיח, אבל זאת גם עיר לא נקייה, בלי מערכת תחבורה ציבורית סבירה, שרבים מרחובותיה, גם הראשיים ביותר, נראים כמצבור מכוער במיוחד של בתים מתפוררים.

לאחרונה עמדתי עם אורח מחו"ל ברחוב אבן גבירול המשופץ וסיפרתי לו על המאמץ הגדול שהושקע כדי לייפות את הרחוב. הוא הסתכל עלי במבט ספקני ושאל אם אני מתלוצץ. "תסתכל" אמר אותו אורח לרגע, "תראה כמה שהבתים האלה מכוערים. ועוד לא אמרתי כלום על עצי הדקל שנראים כמו חיקוי זול של מיאמי, או על הספסלים המשונים שמכריחים אותך לשבת פנים אל פנים עם זרים. בטח הבאתם אותם מחדרי החקירות של השירות החשאי".

בלית ברירה הודיתי שאבן גבירול הוא לא דוגמה מוצלחת, אבל התעקשתי שיש דוגמאות מצוינות אחרות לכמה פרויקטים ופעילויות חדשות, המסמנים פריחה בפיתוח התיירות בתל אביב. הרשימה הזאת סוקרת כמה מהחידושים האלה.

סיורים בלב העיר

83 סיורים מופיעים ברשימת סיורי החוויה לשנת 2011 של העמותה לתיירות בתל אביב, והם פזורים ברחבי העיר ומסודרים בדרך כלל לפי שכונות או אזורים - פלורנטין, פארק הירקון וכדומה. לדברי מרב עוזיאל רפטוב, סמנכ"ל העמותה לתיירות, הסיור בשוק לוינסקי הוא הפופולרי ביותר בשנים האחרונות. מלבדו מציעה הרשימה עוד מסלולים מסקרנים רבים, כמו זה המוקדש לאמנות קונצפטואלית בתל אביב או סיור הסוקר את הפריחה המחודשת של שוק הפשפשים ביפו.

לא השתתפתי אמנם בסיור הנקרא "מיומנה של רווקה תל אביבית", המשלב, על פי דף ההסבר, "בין רומנים מן העבר וההווה, בין רומנטיקה לסקס, בין פנטזיה למציאות" - אבל עצם היוזמה להציע סיור כזה, לצד נושאים כמו "תל אביב בקולנוע", או סיור משירי אריק איינשטיין, מעידים שהעמותה לתיירות אכן מחפשת דרכים מקוריות לעניין את המבקרים.

לא נעדרות מהרשימה גם הצעות להיכרות עם הרבעים ההיסטוריים, דוגמת נווה צדק, פלורנטין, כרם התימנים ובתי הבאוהאוס לאורך שדרות רוטשילד ולב העיר. עוזיאל רפטוב מציינת, שהשנה בולטים במיוחד הסיורים המיועדים למשפחות עם ילדים. העמותה מציעה חמישה המתאימים להגדרה זו: סיור בשבילי פארק הירקון, טיול ששמו "ארמונות קטנים בחול" המוקדש לנווה צדק, הסיור "איך נולדת עיר?", ביקור בבית ביאליק המחודש ובסביבתו, וטיול ששמו "אנדרומדה ואבו נבוט" - המוקדש ליפו.

שני סיורי העמותה שהשתתפתי בהם התמקדו בחלק הדרומי של העיר. הראשון נקרא "רק היום בזיל הזול - טעימות משוק הכרמל". המדריך, דורון עוזר, הכיר אמנם את בעלי הדוכנים, טפח על שכמם והתקבל בסבר פנים יפות, אבל מלבד חדווה גרגרנית, המאפשרת לטעום במהלך הסיור מיץ תפוזים, קפה, שיפודים, דג כבוש, חריץ גבינה ועוד כמה מעדנים - קשה קצת להתגבר על המבוכה הכרוכה בשיטוט בשוק לצורכי תיירות ולא כדי לקנות עגבניות. למרות המאמץ והמקצועיות של עוזר, ההיסטוריה המשפחתית של כמה מבעלי הדוכנים אינה מרתקת מספיק. השוק הוא מקום שנעים לשוטט בו אבל לא בטוח שצריך לעשות זאת בקבוצה גדולה המושכת תשומת לב, מעודדת הערות ובדיחות וקצת ממסמסת את החוויה.

הסיור החווייתי השני של עמותת התיירות היה מעניין יותר: הוא הוקדש לציורי הקיר של רמי מאירי, שכמה מהם פזורים באזור שבין רחוב נחלת בנימין לסטודיו של הצייר שברחוב הירקון. דנה צרפתי הדריכה את הסיור בחן ועם הרבה ידע, אבל לעתים נדמה שגם היא קצת נבוכה מן הצורך לבנות סיור שלם בשמש הקופחת על בסיס כמה ציורי קיר שלא כולם מוצלחים במידה שווה.

החלקים התוססים בסיור היו דווקא אלה שבהם התעכבה צרפתי מול כתובות גרפיטי וציורי קיר מחתרתיים שעל פניהם חלפנו. לאחרונה התעורר בכמה ערים בעולם ויכוח ער סביב השאלה אם עידוד של ציורי קיר גדולים ברשיון על בתים חרבים, כפי שעושה מאירי, הוא דרך נבונה לפתח תיירות בעיר. המתנגדים לרעיון טוענים בתוקף שזאת בחירה קלה המאפשרת לעירייה להימנע מפעולות שיקום הכרחיות. קל יותר לאפשר לציירים לצבוע את הקירות מאשר לפתור את בעיית השימור והשיקום הניבטת מן הקירות.

הטיילת מצפון לרידינג

השאלה המנקרת בראש במהלך הצעידה בקטע הצפוני של טייילת החוף של תל אביב היא - איך הסתירו מאתנו את הקטע הזה במשך עשרות שנים. זאת מחשבה מטרידה, כי היא גורמת להרהר בכל הדברים והמקומות שממשיכים להסתיר מאתנו גם בימים אלה.

לפני שנה נחנך הקטע הצפוני ביותר של הטיילת, המוביל מנמל תל אביב ומשפך הירקון צפונה, אל חוף תל ברוך. בקטע היפה הזה, שאורכו כארבעה קילומטרים, שלטו במשך עשרות שנים ללא מצרים חברת החשמל, הצבא, הגופים המנהלים את שדה דב ועוד כמה ארגוני ענק שלא נוטים להתחשב בטובת הציבור. מסלול הטיול חוצה את הירקון מצפון לנמל, קרוב מאוד לשפך אל הים, משיק לתחנת הכוח רידינג ועובר סמוך לשרידי מגדלור הבטון הישן שעדיין ניצב מול החוף. חלק מהדרך עשוי רציף עץ, כמו בנמל תל אביב, והמשכה הוא שביל בטון המחולק בין רוכבי אופניים להולכי רגל.

האטרקציה שמושכת כרגע את רוב תשומת הלב היא מסלול הנחיתה של שדה דב. שביל ההליכה מאפשר לצועדים לראות מטוסים נוחתים בקרבה מפתיעה. זה מרתק ומוסיף ממד חדש לחוויית הטיול מול הים. עם זאת, עדיין חוצצת בין הטיילת לשדה התעופה גדר תיל גבוהה שלצדה מתרוצצים כלבי שמירה כבולים.

מול רידינג הוקם גשר המאפשר לעבור מעל בריכת הקירור של תחנת הכוח והמעגנה שבמקום. לצדו הוקם גם פארק חופי שבו נשתלו צמחי החוף של האזור. המסלול כולו הוא כיום קטע משביל ישראל (עד לאחרונה נדרשו הצועדים בשביל להקיף את רידינג ושדה דב ממזרח). הייחוד הגדול ביותר בהליכה לאורך קטע החוף הזה טמון בזווית ההתבוננות: זאת ההזדמנות הראשונה לראות ממערב את רצועת החוף הזאת שלצד רידינג ושדה דב.

לחברת החשמל יש תוכנית גדולה עוד יותר, הזוכה לכינוי המעט יומרני "הרנסנס של רידינג", ועל פיה המבנה ההיסטורי של תחנת רידינג א' ייהפך בשנים הקרובות למתחם תרבות. ואז, כך מבטיחים, יוסרו הגדרות החוצצות כיום בין רידינג א' לים, ומבנה תחנת הכוח, שהוכרז כנכס לשימור - ייחשף לקהל.

פארק אריאל שרון

החידוש התיירותי המרשים ביותר באזור תל אביב הוא חנוכתו לפני כמה ימים של השלב הראשון בפארק אריאל שרון. מאה דונם בלבד נפתחו עכשיו, והם רק חלק זעיר מן הפארק העצום, שאמור להשתרע בשלב הסופי על פני שמונת אלפים דונם. פארק ענק כזה, הממוקם בחלקו על מזבלת חיריה שפעלה במקום יותר מ-50 שנה, הוא פרויקט יומרני ומסקרן מאין כמותו.

לימור לוינס זו-ארץ, מנהלת השיווק וקשרי הציבור של הפארק, מבטיחה שבעוד כמה שנים זה יהיה הפארק המטרופוליני הגדול ביותר במזרח התיכון. חלק מן השטח הגדול שהוכשר בראש התל נראה כרגע עדיין כאתר בנייה, אבל בעתיד הקרוב יקומו כאן אמפיתיאטרון, מסעדות, בתי קפה, מגרשי ספורט ועוד.

כביש 4 הוא גבולו המזרחי של הפארק. בחלקו הצפוני הוא נושק לפארק הספארי ברמת גן, ומדרום הוא מגיע עד חולון ובית ספר מקווה ישראל. במערב חובר פארק אריאל שרון לפארק דרום, הנקרא על שם מנחם בגין. שיקום ההר ותכנונו מחדש נעשו בידי צוות בינלאומי וישראלי בראשות פרופ' פיטר לאץ'. בשלב זה פתוחים במקום 25 קילומטרים של שבילי רכיבה באופניים. החלק העליון, בראש ההר, פתוח כרגע רק לסיורים מודרכים ולא לקהל הרחב. האטרקציה הגדולה היא מרפסת התצפית בראש ההר ופרגולת העץ המעניינת שסוככת עליה.

כאשר אנחנו עומדים על מרפסת התצפית, ולוינס זו-ארץ מצביעה על מפגש הנחלים איילון ושפירים, החוברים בדיוק ממערב לנו, החזון נראה מבטיח. בשלב זה, כאשר רק מעט צמחייה נראית בשטח וכמות הטרקטורים גדולה הרבה יותר מכמות המבקרים - קשה קצת לקבוע איזה אופי יישא המקום, אבל החלק שכבר נחנך מעניק זווית הסתכלות חדשה ומרתקת על כל גוש דן. ממרומי מרפסת התצפית שבראש ההר, בגובה 60 מטר, רואים למרות האובך את תל אביב מקצה לקצה. כאשר עומדים שם ברוח הנעימה שבאה מן הים אפשר לרגע לשכוח שאנחנו דורכים על מאות אלפי טונות של זבל שיוצרו בבתים שמולנו במשך עשורים.

הבשורה הטובה ביותר היא שבראש ההר כלל לא חשים בריח המפורסם של חיריה, לפחות לא כאשר הרוח נושבת. *



מרפסת התצפית החדשה בפארק אריאל שרון


הגשר מעל הירקון בין רידינג לתל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו