בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הרגלי הצפייה של המאה ה-18

כדי לעצב את דירתו בסגנון רוקוקו נדרש רונן סאס לעשות לא מעט ויתורים. הטלוויזיה, למשל, נשארה מחוץ לסלון

תגובות

"מה שווה לאהוב סגנון אם לא חיים אותו, אם רק מסתכלים עליו בספרים או במוזיאונים, ופעם בשנה עולים למטוס רואים ארמון, מסתובבים והולכים", שואל רונן סאס, שכל הדירה שלו מעוצבת בסגנון הרוקוקו. "היום כולם מרהטים את הבית שלהם בצורה אקלקטית, שזה בסדר, אבל אי אפשר להשיג אפקט תיאטרלי של עיצוב אם לא נשארים נאמנים לאותו הסגנון. לשמחתי הצלחתי ללכת עם זה עד הסוף".

דירתו של סאס, ששוכנת ברחוב אלנבי בתל אביב, מהווה ניגוד מוחלט להמולה ולפיח האוטובוסים שבחוץ. עם זאת, סאס סבור שהניגוד לא גדול כל כך. "רחוב אלנבי כיום הוא כבר לא שיא הג'יפה, והוא גם לא זול בכלל", הוא אומר. "הסיבה שבחרתי לגור פה היא האדריכלות. עיצוב כזה בתוך דירה מודרנית ייראה כמו מחסן רהיטים, בלי כל קשר. הסגנון האקלקטי של הבניין הוא הכי אירופי שיש, מבחינת הפרופורציות, החלונות המוארכים, ועוד. חוץ מזה שאני אוהב את האזור הזה, הוא קרוב למרכז חיי ולנופי ילדותי".

סאס, בן 40, יליד תל אביב, הוא מעצב גרפי, שלא למד לימודים פורמליים ונחשף לעיצוב בגיל מאוחר יחסית, כשעבר לגור בניו יורק "בלי מטרה מסודרת" בגיל 28. "לא עסקתי בעיצוב לפני כן", הוא מספר. "תמיד אהבתי לעצב את הדירות שלי, אבל זה היה מאוד מינורי, לא נחשפתי לרבדים עמוקים של עיצוב.

"הגעתי לניו יורק ובזכות המוזיאונים, חנויות העתיקות ושווקי הפשפשים, התחלתי להיחשף לעיצוב האירופי התקופתי. התחלתי ללמוד ולחקור, הלכתי לחנויות 'בארנס אנד נובל', ישבתי שם וקראתי ספרים על התקופה. לאט לאט התחלתי להבין את החוקים של הסגנון, איך הוא בנוי, תוך התמקדות על הרוקוקו.

"יש לרוקוקו איזשהו תחכום. הוא לוקח את הטבע ואת חוסר הסדר ומכניס לבית היגיון, הופך אותו למשהו דקורטיבי, אבל לא סימטרי, לא הנדסי, לא שעטנז אינסופי של אורנמנטים שאין להם קשר אחד לשני. יש בו היגיון, יש זרימה, יש חיבור. יש בו שיא ברמה עיצובית וגם ברמה טכנית, הכל מעין מקשה אחת, חזות תיאטרלית מאוד מרשימה ומאוד הגיונית. וזה לא התבטא רק בחדר - גם האנשים, הלבוש, הדרך שבה הם ישבו היו חלק מהחדר: כולם היו אמצעי של פיתוי. יש איזה ציטוט של אציל מהמאה ה-18 שאמר על מישהי שהוא לא יודע מה יותר מגרה אותו, הרהיטים שלה או היא", הוא אומר בחיוך.

לאט לאט סאס התחיל לרכוש "פה רהיט, שם רהיט", הכל במגבלות המקום והתקציב. "כשמדובר בריהוט עתיק או ישן מדובר בהמון כסף", אומר סאס. "מגבלה אחרת היא המדינה: לקנות בניו יורק קל יותר, הכל יותר נגיש וזול, אבל נושא השטח שם מאוד בעייתי. בהתחלה גרתי בדירות קטנות, עד שעברתי להארלם לדירה גדולה ואז קניתי עוד רהיטים. זו היתה הדירה התקופתית הראשונה שלי. לפני חמש וחצי שנים חזרתי לישראל וחיפשתי דירה שתתאים לסגנון מבחינה ארכיטקטונית. גם בתקופה שאני בארץ אני ממשיך לטייל באדיקות לצרפת ופאריס, אני חבר באגודת ידידי ורסאי, ובספטמבר האחרון הייתי בכל אירופה. בכל שנה פותחים לציבור את כל הארמונות, כמו 'בתים מבפנים' רק ששם מדובר ב'ארמונות מבפנים'".

הדירה, ששטחה כ-80 מ"ר, נמצאת בקומת קרקע בבניין שנבנה על ידי האדריכל יוסף ברלין בשנת 1926. הכניסה לדירה נעשית דרך חדר שמשמש כמבואה, וכבר בו אפשר להתרשם מהתקרה הגבוהה (כארבעה מטרים) ומהפדסטלים שנותנים לבית הדר ורושם. משמאל לכניסה נמצא חדר אוכל שמשמש גם כחדר עבודה. קירותיו צבועים בצבע ירוק פיסטוק בהיר וכדי להיכנס אליו יש לעלות שתי מדרגות. במרכז החדר שולחן ועליו ניצבים זוג פמוטים וקערת פירות, ומסביבו כיסאות, סקרטר (מכתבה), ספרייה וויטרינת זכוכית עמוסה בכלי זכוכית ופורצלן.

"את הסקרטר קניתי בניו יורק, מסוחר עתיקות. תמיד שואלים אותי אם זה מקורי", הוא מספר. "צריך להבין שכל מה שיוצר במאה ה-18 נמצא כיום או באוספים או במוזיאונים. רוב מה שרואים היום מקורו בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20".

כל הספרים בספרייה קשורים לאדריכלות, אופנה ורהיטים מתקופת הרוקוקו. בוויטרינה מגוון כלים, כמו לדוגמה סט יפאני מתחילת המאה ה-20 שירש מסבתו, קנקן וינאי מתחילת המאה ה-20 מעוטר ביד, קנקן בסגנון ויקטוריאני שנקנה בשוק פשפשים בצרפת, ועוד.

בהמשך המבואה נמצא הסלון, שקירותיו צבועים בצבעי אפרסק בהירים. החלונות פונים לחצר שבחוץ, ספה ושתי כורסאות ניצבים זה מול זה סביב שולחן נמוך. בסמוך ניצב אח שמעליו מראה שסאס עיצוב ובנה בעצמו. את הכורסאות, שמקורן בניו אורלינס של סוף המאה ה-19, קנה דרך האינטרנט. על הקיר תלויים ציורי שמן לפי הזמנה, בסגנון ציירי הרוקוקו. מימין לכניסה נמצאים חדר שינה, מטבח קטן, מקלחת שירותים.

גם חדר שינה קטן יחסית ובמרכו ניצבת מיטה זוגית שמקורה בג'נובה בסגנון הרוקוקו האיטלקי. "זה סגנון מאוד דומה לבארוק, מאוד פיסולי, שאמנם הוסיפו לו אלמטים של רוקוקו אבל הוא נשאר כבד. את הקונסטרוקציה שמעליה בניתי לבד עם בדים שקניתי פה ליד במדרחוב, התאמתי את סכימת צבעים של האפיריון למיטה", אומר סאס.

בניגוד למצופה מדירה שכזו, התחושה הכללית היא של רוגע, לא עומס. "אני לא אשים דברים רק לשם הצבתם, לא כל מה שיפה צריך להציג", הוא טוען. "עיצוב יפה ונעים נאמן למקום, השאיפה היא לא להעמיס ולא לבלבל בין סגנונות. הכוונה לא היתה לעשות 'שופוני', לא 'וואו' ולא להיות קוריוז. זו אהבה אמיתית שדורשת הרבה הקרבות: אין טלוויזיה בסלון, הבית משפיע על האווירה. הרבה אנשים מתלוננים שהספות לא נוחות, אבל אני לעומת זאת חושב שהן מאוד נוחות ושדווקא הספות המודרניות מאוד לא נוחות. אני מקבל הרבה תגובות פרובנציאליות, גם מהמשפחה, כמו 'הנה הקוקו מאלנבי'. אבל אני אוהב את מה שאני אוהב; אני יושב בבית וזה ממש נפלא".

המעוניינים להשתתף במדור, מוזמנים לפנות לדוא"ל yuvals@haaretz.co.il



הסלון והחלונות שפונים אל החצר


מבט מהסלון אל דלת הכניסה והמבואה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו