בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

זירת מלחמות הפרים "לאס ארנאס" בברצלונה הפכה לקניון חדיש

האדריכל הנודע ריצ'רד רוג'רס תכנן מחדש את את מהזירות הגדולות של מלחמות הפרים והסב את יעודה. במקום לנפנף בבד אדום מול פר זועם, הספרדים קונים עכשיו בגדי מעצבים

תגובות

פדריקו גרסיה לורקה תיאר את מלחמות הפרים כ"נכס הפיוטי והחיוני ביותר של ספרד". מה איפוא משמעות העובדה שאת מקומן של מלחמות הפרים תופסים עכשיו טקסי הטיפוח של המטרוסקסואל? זה מה שקורה ב"לאס ארנאס", לשעבר זירת מלחמות הפרים השנייה בגודלה בברצלונה וכיום מרכז הקניות הכי חדש בה.

החזית המעוגלת והמעוטרת של המקור, בסגנון מאורי, נותרה על כנה; אך בפנים יצר האדריכל הבריטי ריצ'רד רוג'רס קרקס ססגוני של פנאי, בחלל שנחצה בהצטלבויות של דרגנועים, מעברים ואלמנטים מבניים עצומי ממדים. כשנכנסים אליו מרגישים שזו מעין קופסת ממתקים ענקית - שחובבי אופנה ספרדים קונים בה משקפי שמש של מעצבים.

אמנם, לא רק הצעירים והאופנתיים באים לכאן. יותר מ-300 אלף מבקרים פקדו את "לאס ארנאס" בשבוע פתיחתו, בחודש מארס האחרון: כעשירית מאוכלוסיית העיר. מרפסת הגג, הפתוחה לקהל ומאפשרת תצפית של 360 מעלות על העיר - נקודת מבט שאין לה מתחרים - נוחלת הצלחה מסחררת. משפחות משלבות ביקור בבניין בטיול הערב שלהן. קשישים מתבוננים סביב בפליאה בעודם עולים בדרגנועים, אולי נזכרים במלחמות פרים גדולות שראו ב"לאס ארנאס", זירה שבה מטדורים חסרי פחד התייצבו פעם בדרכו של הפר הזועם. עכשיו, הקשר הקרוב ביותר בין אדם לבהמה נוצר כשהוא קונה תיק מעור.

מסר של התקוממות

בינואר הבא תהיה קטלוניה המדינה הספרדית השנייה, אחרי האיים הקנריים, שתבטל את מלחמות הפרים. ברצלונה היא מובילת התנועה

נגד מלחמות הפרים; אבל אף על פי שכ-70% מהספרדים אדישים לענף הספורט הזה, וחלק ניכר מהעולם מתייחס אליו באימה, שאר אזורי ספרד עדיין לא צפויים ללכת בעקבות המבטלים. מיעוט קולני רואה במלחמות הפרים חלק בלתי נפרד מזהותה של ספרד. עומד בראשו המלך חואן קרלוס, שאמר פעם: "היום שהאיחוד האירופי יאסור לקיים מלחמות פרים יהיה היום שבו ספרד תעזוב את האיחוד האירופי".

המהלך שעשתה קטלוניה נגד מלחמות הפרים, יותר משהוא שינוי תרבותי, הוא כנראה שינוי פוליטי, חלק מסכסוך מתמשך שלה עם הממשלה המרכזית בסוגיות של אוטונומיה. כמכת נגד תייגה מדריד בשנה שעברה את מלחמות הפרים כחלק מוגן מהמורשת הלאומית התרבותית באזור. ולנסיה ומורסיה עשו זאת גם הן. "זו אמנות שראויה להגנה", אמרה אספרנצה אגירה, מנהיגת הממשלה האזורית השמרנית של מדריד. "מלחמות הפרים הן חלק מהתרבות הים-תיכונית והספרדית מאז ומעולם".

קשה לערער על הטענה האחרונה. אין מדינה שיצרה יחסים כה מורכבים עם בעל חיים כלשהו. הפר עיצב את האמנות והתרבות של ספרד, מציורי מערות ועד הפר שנולד כפרסומת לברנדי אוסבורן, סילואטת ענק שחורה המתנוססת בנקודות גבוהות באזורים פתוחים בכל רחבי המדינה.

פרנסיסקו גויה מילא תפקיד מכריע בכך, ביחסו הנלהב למוות, לדרמה ולסמליות של מלחמות הפרים. הוא אף עיצב תלבושות למטדורים. מ-1815 יצר סדרה של 33 ליתוגרפיות העוסקות בהיסטוריה הססגונית של התחום. בין השאר נראים בהן גברים קופצים במוט מעל פרים ונלחמים בהם כשהם ישובים על כיסאות או עומדים על שולחנות; במקרים רבים הפר מנצח. פיקאסו, שרשם מלחמות פרים בילדותו, אמר שהפר ביצירתו "גרניקה" מסמל את "האלימות והאפילה" המופנות נגד בני האדם. מלחמות פרים עדיין מסוקרות במדורי האמנות בעיתוני ספרד.

אבל אף שמלחמות הפרים אולי עיצבו את הזהות הספרדית במקומות רבים, בקטלוניה הגישה שונה. שם הן נתפשות כספורט "זר" של המדכאים הקסטיליאניים.

ספרד שלאחר פרנקו יישבה בהצלחה את הפערים האזוריים בעזרת כלי תרבותי אחר: אדריכלות. הדוגמה המוצלחת ביותר לכך היא מוזיאון גוגנהיים שעיצב פרנק גרי בבילבאו: הוא לא רק שם את העיר הבסקית על מפת התרבות, אלא גם סייע לגיבוש שלום שביר בין המחוז הבדלני לבין שאר אזורי ספרד. עכשיו, בברצלונה, האדריכלות של "לאס ארנאס" עושה את ההיפך: שולחת מסר של התקוממות אזורית.

בסגנון מרכז פומפידו

מ-1977 לא התקיימה מלחמת פרים ב"לאס ארנאס". הבניין הוקם ב-1900 באזור שהיה אז הקצה הדרום-מערבי של העיר. המקום, אחת משלוש זירות בברצלונה, היה נקודת ציון באזור; אך כשהאדריכלים קיבלו לידיהם את הבניין, הוא היה מכוסה גרפיטי, עצים גדלו בתוכו וחסרי בית מצאו להם מקלט באורוותיו.

"היה אולי קל יותר לבנות אותו מחדש לגמרי", אומר רוג'רס. "זה היה מבנה רעוע מאוד עם קירות דקים מאוד. נאלצנו לחזק את החזית בתמוכות, ואז בנינו את החלק הפנימי של המבנה כמעט מחדש. אבל הספרדים התעקשו, ולדעתי צדקו, לשמור הצורה ההיסטורית המעוגלת שלו. זה לא רק בניין - זה חלק מברצלונה".

הצד החיצוני של הבניין מעוצב בסגנון ניאו-מודחאר (המשלב אסתטיקה מוסלמית ונוצרית), הד לאדריכלות המאוריסטית שהתאפיינה בקשתות אבן מפוספסות ובאריחים ולבנים מעוטרים. הסגנון הזה מופיע בכמה זירות של מלחמות פרים מהתקופה, לרבות "לאס ונטאס" במדריד, "קאמפו פקואנו" בליסבון (שכעת יש מתחתיו מרכז קניות תת-קרקעי) ו"לה מונומנטל", זירה נוספת ששרדה בברצלונה ובה מתקיימת בימים אלה העונה האחרונה של מלחמות פרים. לאחר מכן תעבור גם היא כנראה מהפך בסגנון "לאס ארנאס".

"לאס ארנאס" נבנה לפני שהוקם הרחוב ולכן הוא בנוי כמה מטרים מעל פניו. רוג'רס מפיק את המרב מכך: טבעת של תמוכות פלדה סביב הבסיס כאילו מחזיקה את כל החזית באוויר, והכניסה לבניין היא מתחתיה. מפלס הקניות ומפלס הקולנוע שבפנים הם מבנה עצמאי, הערוך סביב חלל מרכזי, ואילו שתי הקומות העליונות וסיפון הגג, הבולט מעל לחזית הישנה, מוחזקים על ארבע זרועות ענק המתרוממות בדרמטיות מהחלל המרכזי כלפי מעלה.

האזור שסביב הבניין שימש פעם למתקני שירות - מכלאות לפרים, כנסייה ובית חולים - וכעת הוא חלל ציבורי נגיש, שעומד שוב לרשות העיר. "זה יצא הרבה יותר טוב משציפיתי", אומר רוג'רס.

קצת מוזר לתאר את סגנונו של רוג'רס במושג היי-טק, בייחוד במבנה היסטורי כזה; אך כפי שעשה בעיצוב פורץ הדרך של מרכז פומפידו בפאריס, גם כאן מערכות המבנה והשירות בתוך הבניין מובלטות בגלוי בצבעים בצבעים עזים, והחיבורים בין הישן לחדש מטופלים בדרך דומה. כל אלמנט שירות נצבע על פי תפקידו: אדום לפלדה המבנית; צהוב למבנה הענקי התומך בגג; כתום לתאי השירותים; ורוד וסגול למדרגות החירום ולאוורור. הצבעים מזכירים את השכמיות והתלבושות של המטדורים, אך עכשיו משדלים אותנו, בני האדם, ולא את הפרים, לעבור בסך.

אם מלחמות הפרים מעולם לא היו חביבות על ברצלונה, הרי האדריכלות היא מאפיין ברור שלה. מנקודת התצפית על גג "לאס ארנאס" נפרשת העיר כמלאכת מחשבת נאורה של בנייה עירונית.

תוכנית הרחובות בעלת החזון של אילדפונס סדרה, משנות ה-60 של המאה ה-19, היתה התשתית לתנועה המודרניסטית המובהקת של סוף המאה ה-20, שפיזרה על רשת הרחובות של העיר מבנים חושניים ואורגניים. בולטות בהם יצירותיו של הגיבור הלאומי אנטוני גאודי, שכנסיית סגראדה פמיליה שלו היא המבנה המרכזי והמרשים ביותר של העיר.

תמיד היה מקום גם לאדריכלים זרים בברצלונה. לא רחוק מ"לאס ארנאס" ניצב שחזור הביתן הגרמני הקריר והמינימליסטי שעיצב מיס ון דר רוהה ליריד ברצלונה 1929 - פנינת אדריכלות מודרנית. כיום העיר מנוקדת ביצירות של כמעט כל אדריכל גדול בתקופתנו.

לרוג'רס עצמו יש קשר מיוחד במינו עם ברצלונה. הוא עיצב את מלון הספריה (Hesperia), מעט רחוק יותר מהמרכז, ב-2006, וכן שימש יועץ לענייני אדריכלות ואורבניות לשני ראשי ערים בברצלונה, פסקואל מרגאל וחואן קלוס, שנודעו כמי ששינו את פני העיר.

"ברצלונה נחלה הצלחה מדהימה בכל הנוגע לחידוש אורבני, היא המרשימה ביותר מבחינה זו באירופה", אומר רוג'רס. "הם אמרו שיידרשו להם 20 שנה לחולל את השינוי, והם עשו זאת. הם חיברו את החלקים השונים של העיר: הנמל הישן, שהיה מושבת ושומם, ניתק את העיר באופן איום מהים. עכשיו יש שם חמישה קילומטרים של חוף ועיר. זה הפך את ברצלונה למה שהיא היום".

רוג'רס גם מציין שברצלונה היא העיר היחידה שניצלה בהצלחה את האולימפיאדה, שהתקיימה בה ב-1992, כדי להכניס שיפורים בעיר. היא היתה המודל לתוכניות לאולימפיאדה בלונדון ב-2012, אומר רוג'רס, ששימש יועץ אורבני לקן ליווינגסטון שהיה ראש עיריית לונדון עד 2008. "אי אפשר לבזבז כך וכך מיליארדי ליש"ט על 17 יום של ספורט ותו לא. צריך להשתמש בזה כזרז לשפר את החיים בעיר, למנף את האזורים העניים של העיר ולספק להם קרקע כלכלית וחברתית טובה יותר - וזה בדיוק מה שמתוכנן בלונדון". *



''לאס ארנאס'', מבפנים ומבחוץ


תצפית של 360 מעלות על ברצלונה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו