בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יוצרי המחול העצמאיים מציינים עשור לפעילותה של עמותת הכוריאוגרפים

לרגל האירוע בוחנים הכוריאוגרפים מה השיגו וכיצד אפשר לקדם עוד את מעמדם ואת המימון שהם זוכים לו

תגובות

שישים ואחד חברים מונה כיום עמותת הכוריאוגרפים, המציינת השבוע עשור להקמתה. החגיגות כוללות שלל אירועים, בהם שני מופעים בתיאטרון תמונע בתל אביב; יום חשיפה לקניינים במרכז סוזן דלל בתל אביב, שבו מוצגים קטעים מתוך 14 יצירות; כנס על שיתוף פעולה בינלאומי במחול האמנותי, שיתקיים מחר במרכז פרס לשלום ביפו; אירוע לרגל חג השבועות שיתקיים מחרתיים במרכז מיר"ב בחוף הכרמל; ושורה של מופעים פתוחים לקהל הרחב, שיועלו ביום חמישי בשבעה מוקדים בנמל תל אביב. באירועים אלה גם מתארחים 15 נציגים של מוסדות מחול מאירופה.

את הקמת העמותה יזמו ארבעה כוריאוגרפים - נעה דר, נמרוד פריד, אריה בורשטיין וענת דניאלי. מצבם של הכוריאוגרפים הישראלים היה אז עגום יותר מהיום. יוצרי המחול מסבירים כי כוריאוגרף עצמאי קטן, שלא היתה לו עמותה מוסדרת משלו, לא יכול היה לתפקד כהלכה באותם ימים: לא היה אפשר לנהל חשבונות באופן עצמאי ולשלם לרקדנים, אלא דרך עמותות אחרות שדרשו אחוזי תקורה גבוהים; ההוצאות השוטפות של הפעילויות הכבידו מאוד; חללי חזרות במחיר סביר היו מצרך נדיר; והליכי קבלת התמיכה ממשרד התרבות היו מורכבים. "לא היו אז כל מיני דברים שצמחו מתוך העבודה של העמותה, שהיום הם מובנים מאליהם", אומרת יסמין גודר.

העמותה נועדה איפוא לקדם את מעמדם של יוצרי המחול העצמאיים, להקל את חיי היצירה שלהם, ליצור שירותי מטרייה שיפחיתו את העלויות בעבודה השוטפת של כל אחד מהם בנפרד ולאפשר להם לעמוד איתנים אל מול מוסדות התמיכה והתיאטראות.

עם תחילת הפעילות הצטרפו שבעה כוריאוגרפים נוספים, ובמדור המחול של משרד התרבות החליטו לתמוך בעמותה. למנכ"לית שלה מונתה סיגלית גלפנד, שמספרת כיום: "זה היה פורץ דרך, כי בתחומים האחרים לא היו כאלה התארגנויות. יש איגודים מקצועיים, אבל הם אינם הארגונים של היוצר: הם נועדו להגן עליו מבחינת הזכויות שלו. העמותה, לעומת זאת, היא העסק של כל אחד מהיוצרים; כל כספי הפעילות שלהם מתנהלים דרכה". העמותה מספקת לחבריה עוד מגוון שירותים, בהם סבסוד לחללי חזרות, ייעוץ משפטי, ביטוח ומערך יחסי ציבור.

עיון בתקציב העמותה מעלה נתונים מרשימים. מחזור הפעילות שלה בשנת 2010 היה כ-17.5 מיליון שקלים, מתוכם 6.3 מיליון ממשרד התרבות ו-11.2 מיליון מהכנסות עצמיות של העמותה ושל היוצרים. נתונים אלה מציבים את העמותה כאחד מגופי המחול הגדולים ביותר מבחינה תקציבית הפועלים כיום בישראל. לשם השוואה, תקציבה של להקת בת שבע, הגוף הגדול ביותר בארץ בתחום המחול, היה באותה שנה כ-18 מיליון שקלים.

עם זאת, נשאלת השאלה אם הגורמים הממשלתיים המתקצבים עומדים בקצב העשייה בשטח. הסכומים הנקובים לעיל אמנם אינם מבוטלים, אך הם מתחלקים בין כוריאוגרפים רבים. "העובדה שיש בעמותה יותר אנשים אומרת שיש הרבה יותר כוריאוגרפים פעילים מאשר היו לפני עשר שנים", אומרת נעה דר, "ואני חושבת שזה הרבה בזכות העמותה. אבל מה שקצת עצוב הוא שהתקציבים לא גדלו בהתאם לגידול בפעילות, ועל זה עוד צריך לעבוד קשה".

התקציבים המיועדים ליוצרי מחול עצמאיים, מקורם כיום בתמיכה של משרד התרבות בלבד. אשר למועצת הפיס לתרבות ואמנות - זו כבר השנה השנייה שהיא אינה תומכת ישירות ביוצרי המחול. אם בשנה שעברה הקפיאו במועצה את הפעילות בתחום האמנות, הרי השנה הודיעו שבתחום המחול יתמכו אך ורק בפרויקט של מופעי בכורה לילדים.

גלפנד מנסה איפוא לגייס תמיכה מגורמים נוספים. בעבר הצליחה לעשות זאת עם חברת טבע, שהעניקה כ-300 אלף שקלים בשנה לכוריאוגרפים עצמאיים, עד שהחליטה לעבור לתמוך בתחומים אחרים. בימים אלה מתחיל שיתוף הפעולה של העמותה עם קרן ביסטריצקי, מעיזבונו של מייסד תחרות רובינשטיין יעקב ביסטריצקי, שהחליטה לתמוך בקו-פרודוקציה של יוצר ישראלי כל שנה.

גלפנד, בת 38, ניהלה בעבר את פסטיבל חיפה להצגות ילדים והפיקה בין השאר את פסטיבל דוקאביב לקולנוע דוקומנטרי, פסטיבל קול המוסיקה בכפר בלום, פסטיבל הסרטים חיפה ופסטיבל המחול "הרמת מסך". על הבחירה בה אומרת דר: "מה שנראה לנו אז מאוד בסיגלית היה גם שהיא הגיעה קצת מבחוץ. היא לא היתה בתוך הבצה הזאת, היה בה משהו נקי וחדש, גם בהסתכלות שלה וגם ביחס שלה לאנשים במילייה הזה".

אחד התחומים שהעמותה פועלת בהם הוא הרחבתה של פעילות המחול ממרכז הארץ לפריפריה. לדברי גלפנד, "העזנו לפתוח קופות במקומות שמעולם לא היה בהם מחול של כוריאוגרפים עצמאיים בעבר. אנחנו נמצאים היום מדן ועד אילת".

אתגר מרכזי שהיא מציינת הוא איתור מבנה שיהיה בית לעמותה. "בפנטסיה שלי זה מקום של מחול, תיאטרון ומוסיקה", היא אומרת. "חלל שיכול להיות אלטרנטיבי ולשמש גם למופעים ניסיוניים, מקום שיתקיימו בו מפגשים על אמנות".

אשר לאירועי השבוע נשאלת גלפנד, אם הזמנת האורחים מחו"ל אינה מתחרה בעצם באירועי "חשיפה בינלאומית" שמקיים מרכז סוזן דלל כל שנה. "לא, זה הולך לכיוון אחר לגמרי", היא משיבה. "אנחנו לא מייצרים אלטרנטיבה ל'חשיפה בינלאומית', אנחנו מצטרפים לפרויקט הזה בעוד נדבך שמאוד חשוב וחסר, ואנחנו לא מנסים להתחרות. חשוב ליוצרים שלנו להיות חלק מ'חשיפה בינלאומית', זה אירוע גדול ומגיעים אליו פרזנטורים משמעותיים מרחבי העולם".

היא מדגישה כי באירועי "חשיפה בינלאומית" בדצמבר האחרון השתתפו רק שמונה כוריאוגרפים עצמאיים. "הרעיון הוא לא רק לחשוף את היוצרים במטרה להוציא אותם החוצה לעולם, אלא לפתוח ערוץ חדש של שיתופי פעולה, של קו-פרודוקציות, שחסר. גם התמקדנו באורחים שהכי רלוונטיים ליוצרים שלנו ולא ?התלבשנו' על הרשימות של ?חשיפה בינלאומית' והתחלנו להזמין משם".

קבלת יוצרים לעמותה, היא אומרת, נעשית על פי קריטריונים של ותק. לשאלה אם אינה סבורה שיש יותר מדי כוריאוגרפים בארגון, היא משיבה: "רק אני, הצוות והוועד המנהל יודעים כמה יוצרים רוצים להיות חלק מהעמותה ואנחנו לא משלבים אותם, משום שהם לא עומדים בקריטריונים".

האם שקלתם לשנות את השם שלכם? המלה עמותה מעוררת קונוטציה של סעד.

"הרבה פעמים. יש התלבטות, כי מכירים אותנו כבר כעמותת הכוריאוגרפים. בשלב כלשהו נצטרך להחליף את השם למשהו רענן יותר".



''4 גברים, אליס, באך והצבי'' של יוסי ברג ועודד גרף, חברי עמותת הכוריאוגרפים. פנטסיה על בית למחול


סיגלית גלפנד



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו