בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האם חתונות קלאסיות בחצר הבית חזרו להיות האופציה השפויה?

יותר ויותר זוגות מוותרים על אולמי האירועים הנוצצים לטובת חתונה צנועה בחצר הבית

תגובות

הייתי בטוחה שטעיתי במיקום החתונה. שום שלט צבעוני לא הוביל אליה, והבית המטופח בשכונת צהלה בתל אביב נראה די מנומנם. אבל השער היה פתוח והחלטתי בכל זאת לבדוק ולהיכנס. בסביבה לא נראו רבי, תקליטן, חתן, כלה או חופה, אבל אז חברתי נעמה קפצה עלי, בגופייה סגולה דהויה, ג'ינס משופשף וזר דק מפרחים לבנים: "איזה כיף שבאת!" היא אמרה. "ובהתראה כל כך קצרה!"

יום קודם לכן, כשהתקשרתי לשאול מה שלומה היא ענתה: "אני מתחתנת מחר, רוצה לקפוץ?" במקום בופה סטנדרטי עם מאכלי עדות וסושי חיוור, בחצר בית החתן הוקם דוכן אחד של שווארמה. חוץ מזה, שלוש סלסלות פירות ושוקולדים הועברו בין קומץ המוזמנים. לא ספרתי כמה אורחים הגיעו, אבל אם היו מכניסים אותנו באותו הרגע לאוטובוס עירוני, כולם היו מוצאים מקומות ישיבה.

מאייפוד שחובר למגבר, התנגנו שירי היפ הופ ישנים האהובים על בני הזוג. הקרובים המבוגרים ישבו סביב שולחן גן שקוף (אחד), ילדים התרוצצו בין העצים בחצר והתרסקו על פופים לבנים. האווירה היתה היתה כיפית, רומנטית ואלטרנטיבית. תגובת נגד משכנעת לחתונות היוצאות מפס יצור.

אין בחתונות ביתיות כל חידוש. הורי התחתנו כך, על רקע נגינת אקורדיון, בחצר סבתי וסבי בקריית בנימין. לאחר מכן חגגו שם שאר הזוגות הצעירים במשפחה. אך זה נפסק בשנות ה-70. מאז חתונות עברו תהפוכות רבות: נכנסו לאולמות מצועצעים, יצאו לגני אירועים מדוקלים, התנפחו מעל לכל פרופורציה והתפוצצו לחתן ולכלה בפנים. האם חתונות קלאסיות בחצר הבית חזרו להיות האופציה השפויה?

בלי תג מחיר

בגינה פשוטה בין שלושה בתים נמוכים בקצה כפר סירקין התקיימה בערב חמישי האחרון החתונה הכי קלאסית, אינטימית, ושמחה שזוג צעיר יכול לשאוף אליה. דוכני המזון הוקמו מול בית ההורים הגאים, החופה עמדה על רקע בית הסבים הוותיק, והשירותים המושכרים הוצבו בשביל האבנים הלבנות, בדרך לקרוואן של הבת, רותם, שנישאה באותו ערב לרועי. מלצרים הסתובבו בשעות הראשונות בין המוזמנים על הדשא והגישו מנות בשר חמות. "באירועים ביתיים האורחים לא מחפשים את הקישוטים. הם רוצים אוכל טוב ופשוט, כפרי", הסביר אלי בוכניק מקייטרינג השטח "בשביל הבשר", בזמן שהוא מזיע מעל לטוסטונים מיניאטוריים.

"החצר הזאת היא כרטיס הביקור של המשפחה, הערב הם מארחים בממלכה הקטנה שלהם. אולמות וגני אירועים עושקים את הזוגות הצעירים, לכן הערב אורגנה פה חתונה צנועה בקצב אחר", הוסיף בוכניק.

אבי הכלה, ניר מורג, דיבר רגע לפני החופה, על כך ש"לא לקחנו אף אחד שיפיק לנו את החתונה. מדובר בהמון עבודה, ושברתי את הגב פה, אבל בסופו של דבר זה כיף לא נורמלי. ביומיים האחרונים הכל החל להתגבש. הערב אני מרגיש שאנחנו חלק מהאירוע, לא הגעתי כמו אורח לחתונת בתי".

מורג הנרגש סיפר כי האתגר האמיתי היה לסדר אזור בחצר שיותאם להסעדה של מאות אנשים. "היינו צריכים לעבוד מאוד קשה. הכשרנו את השטח, הזזנו אבנים, סיתתנו טראסה, הבאנו אדמה נוספת, הזמנו טרקטור, דאגנו לתאורה, חשמל ומים. בימים האחרונים תחמנו חניה, והקמנו לבד את החופה".

מיד אחרי שבירת הכוס של החתן רועי, התברר שלאירוע הגיעו 70 אורחים מעל למצופה. אך רק אלי בוכניק נכנס לפאניקה קלה: "בגן אירועים היו מסתדרים עם השינוי הזה, מוציאים מהמקפיא עודפים ומוסיפים שולחנות. אבל בשטח אין עודף בלוגיסטיקה. מניסיון, הבאתי יותר אוכל מראש. מזל שאמא שלי לימדה אותי שעדיף לזרוק כמה סלטים בסוף הערב רק שלא ייחסר".

בסיום הערב יניב שיבר, מנהל הבר של "שיא בר אירועים", מודה שהוא נהנה הרבה יותר לעבוד באירועים ביתיים: "אני אוהב את זה שכל פרויקט שונה מקודמו. מכיוון שחתונה בימינו לא יכולה לקום בלי בר - אנחנו מוזמנים לכל חתונה, גם קטנות מאוד שאין בהן קייטרינג. האתגרים העומדים בפנינו הם לאלתר נקודות מים, ולמצוא מענה לשאלות שלא עולות במקומות קבועים", הוא מסביר.

עשה זאת בעצמך

אבל לא כל זוג זקוק לבר, גם על החובה הזאת אפשר לוותר ברגע שיוצאים מהתבנית הסטנדרטית. איתי מזרב, שהתחתן השבוע עם הילה בבית הוריו בעמק יזרעאל, הסביר: "ביקשנו לעשות לעצמנו חתונה צנועה, עם מאה אורחים מכל צד. הלכנו על חתונה בסגנון 'עשה זאת בעצמך'. בלי יותר מדי נותני שירות. את סרט החתונה יצלמו חברים, את הגינה ניקינו יחד עם השכנים. אפילו לא הזמנו בר. נעמיד שולחן קטן בצד עם כמה בקבוקים, וכל אחד ישתה מה שהוא אוהב לשתות. זה האופי שלנו, אני מקווה שאף אחד לא יתאכזב".

כמה מאוכזבים פוטנציאליים הזמנת?

"אחד הדברים הטובים ביותר בחתונה קטנה, הוא שמזמינים את האנשים שבאמת אוהבים. אני לא חושב שיש מישהו שיש לו 700 אנשים שהוא אוהב ואוהבים אותו. אל החתונה הקטנה שלנו הוזמנו החברים הטובים ביותר, המשפחה הקרובה ביותר. כך לא אכפת לי כמה כסף הם יביאו, ואיזה שמלות הם ילבשו. העיקר שישמחו אתי ועם הילה".

איך הכנתם את החצר לאירוע?

"לא שינינו הרים וגבעות. השאלנו מעט חצר מהשכן הנדיב, ועבדנו עליה ביחד בשבת האחרונה. השטח נראה יפהפה, הרבה הודות לנוף אל נחל ציפורי. כל הפואנטה היתה שהאירוע לא ייראה מלוקק. כדי לא להשתגע, לקחנו מעט עזרה והזמנו קייטרינג. כל ההוצאות לא מגרדות חצי ממחיר החתונה של אחותי שהתקיימה לפני שנה בגן אירועים. שנינו צמחונים, לכן החתונה ברוח שבועות תהיה חלבית, כאנטיתזה לסטייקים יד שנייה ברוב אולמות האירועים".

חתונת הגנן

דווקא קייטרינג על בסיס אסאדו יכול להתלבש מעולה על גינה רחבה עם משב רוח טוב, כך עשו עמית ועמית גרינפלד שהתחתנו בחצר ביתם בכפר ורבורג. לדבריהם זה לא היה קל. "בעברי עבדתי כגנן. שפכתי הרבה דם יזע ודמעות על החצר שלי בכדי להפוך אותה להכי טובה שאפשר", אומר גרינפלד. עמית מתערבת, "אהבה, למה דם?". גרינפלד מודה: "בסופו של דבר אי אפשר להפוך חצר לגן אירועים. חצר לעולם תשאר חצר".

למה דווקא בחצר?

גרינפלד: "היה לנו די ברור שמכיוון שישנה אפשרות ומקום זה מה שנעשה, כי זה הכי אנחנו והכי הבית. בלי פלצנות". עמית מוסיפה: "זו היתה תקופה של הרבה חתונות ואולם וגן אירועים זה אמנם נחמד אבל אין כמו החצר שלך".

איך היה?

"נחמד מאוד, הובלנו לשם בעגלות של חציר. זה היה הרעיון שלי", הוא מתגאה, "חוץ מזה, לא נפלנו לכל מיני גימיקים ושטויות, לא הפרחנו יונים, רק דאגנו שיהיה אסאדו טוב".

האם המאמץ וההשקעה היו כדאיים?

גרינפלד משוויץ: "כשמשווים את זה לאירועים שהייתי בהם בשנים האחרונות, מבלי לפגוע בחבר'ה שלי - שלנו היתה החתונה הטובה ביותר, כי היה לה טעם של פעם".

הפקת ההפקות

רועי אלון התחתן עם עדי בשנה שעברה, בחצר של החברים הכי טובים שלהם במושב אודים, מול קהל של 600 חברים. "האירוע היה הרבה יותר צנוע מחתונות באולם אירועים, עם זיקוקים וליקוקים", הוא נשבע, "התמה התבססה על חציר, קש, חצר וסוסים. החופה שלנו נערכה על עגלה של טרקטור. ניסינו להפוך הכל ליותר פשוט".

זו לא היתה הפעם הראשונה שאלון נדרש לתכנן חתונה בחצר. למעשה זהו עיסוקו העיקרי ב"ארמדילו", חברה להפקת אירועי שטח. ביום הגדול שלו הוא ביקש להרים את הפקת ההפקות, אבל אפילו הוא נתקל בהתנגדות. "התגובה הראשונה במשפחה היתה חשש גדול. כל נקודות התורפה צצו. עולות דאגות שאין מספיק מים, שייפול החשמל, שאנשים יבואו לחצר ולא יביאו צ'ק כי הם יחשבו שחוסכים עליהם. אבל אחרי שאירגנתי קרוב ל-400 חתונות בחמש שנים האחרונות, ידעתי שזו הדרך בשבילי. הזוגות תמיד מסיימים מאושרים עד הגג, והצ'קים כמעט תמיד מכסים על ההוצאות. ימים לקראת האירוע ההורים והסבים משני הצדדים היו בשיא הלחץ, ממש לא ידעו מה יקרה. אבל בערב הגדול הם נרגעו, ובילו עד השעות הקטנות של הלילה ברחבת הריקודים".

בושה לפרגולה

קורה שההתנגדויות מצד המשפחה מצננות את הפנטזיות. "תמיד פינטזתי על חתונה גדולה עם אורחים ואולם, ריקודים, ואוכל טעים", מתוודה גולשת בת 39 באחד מאתרי המתחתנים ברשת, "אבל כיום בא לי משהו פשוט וטבעי". היא ובן זוגה המושבניק החליטו לערוך את החתונה שלהם תחת הפרגולה בחצר האחורית של הוריו. למרבה הצער, הרעיון לא התיישב עם התוכניות של אמו שהגיבה די רע: "היא נזעקה ואמרה לי שאני לא הגיונית! שחתונה זה אירוע של פעם בחיים! שהוא בנה היחיד! שחתונה על הדשא כשכל השכנים רואים זו בושה! שאנחנו מעליבים אותה!", היא כותבת, בפוסט מלא סימני קריאה ושאלה: "החצר באמת יפה אז למה אמא שלו טוענת שזה לא הגיוני?? אנחנו הראשונים בעולם שמתחתנים מתחת לפרגולה?" רונית כנראה ויתרה על הרעיון בעקבות הלחצים, אבל אחרים ניסו ונהנו.

כשתמר ורועי שאנן-טבת החליטו להתחתן, היה להם ברור מה הם לא רוצים: "מבחינתנו חתונה היתה הצהרה חברתית-משפחתית, לכן היה טבעי לנהל אותה בביתנו. לא ראינו סיבה לצאת לגן אירועים, ולהגיע למקום מצועצע וזר כאורחים ביום הכי אינטימי שלנו". הזוג בחר להתחתן בחתונה חילונית בחצר ביתה של תמר, אל מול חורש הכרמל מול מאה מחבריהם הקרובים ביותר.

הם ניסו לצמצם בהוצאות האירוע, ולבסוף ההוצאה העיקרית היתה הקייטרינג. "לא נדרשנו לשיפוצים או מודיפיקציות", מספרת שאנן-טבת, פסיכולוגית במקצועה. "הדבר היחיד שעשינו היה להדביר את הגינה כדי שברחשים לא ישתלטו על האוכל". הזוג החליט לחסוך מתוך אידאולוגיה, שאנן-טבת חושבת ש"הסכומים שאנשים מוציאים על חתונות הוא חסר הגיון וחסר אחריות. זה כסף שאפשר להשקיע אותו בדירה, לא בערב אחד. בייחוד כשאפשר לעשות את זה אחרת".

בתחילה חשבו לוותר גם על הקייטרינג. "רציתי שכל אורח יביא לחצר סיר בישולים במקום מתנה, אבל פחדנו שזה עלול לנג'ס לאורחים. כדי שכולנו נהנה, בסופו של דבר הזמנו קייטרינג, שגם עזר לנו בריהוט המדשאה. חתונה היא בכל זאת אירוע של כמה שעות טובות, ואנשים יכלו להיות רעבים אם היינו מביאים רק גבינות ויין". היא מגנה על ההחלטה, "לא היה לנו נסיון להיות חריגים או לעשות משהו אחר, אלא אירוע שיותר פשוט להתחבר אליו".

קיבלתם צ'קים או שאנשים תיארו לעצמם שאם החתונה בחצר וחילונית אפשר בכיף להגיע בידיים ריקות?

"חברים מאוד טובים הביאו מתנות. הרוב המוחלט הביא צ'קים, ממש כמו בכל חתונה, לא היה הבדל מפני שעשינו את זה בבית".

על מה לא התפשרתם?

תמר: "אמרו לנו לבנות במת עץ לריקודים ושאנחנו חייבים לתלות המון תאורה כדי שתהייה אווירה של חתונה וכדי שאנשים לא יפלו. זה נראה לנו מיותר. מאז ימי התיכון הגינה הזו שימשה אותנו להמון מסיבות ותמיד כולם רקדו על הדשא".

גם לאופנת הכלות המוגזמת היא לא נכנעה: "בחתונה לבשתי שמלת כלה נוחה שקניתי דרך יד 2, התאפרתי וסידרתי את השיער בעצמי. לא הייתי הכי יפה שהייתי בחיי, אבל נראיתי כמוני".

לא בהכרח חיסכון

זוגות המתארים לעצמם שבחתונה ביתית יהרגו שתי ציפורים במכה אחת, כלומר יחסכו בעלויות ויעשו הכל בדרך שלהם, צריכים לחשב את כל הסיכונים והעלויות מראש. מפיקת האירועים אורלי דבי מזכירה: "צריך להקים תשתית חשמל, תאורה, הגברה, במות, ציוד קייטרינג, חופה כמובן, אזור לריקודים, שולחנות, כסאות וכלי אוכל. זוג צעיר לא רואה את התמונה הכוללת. מה אם באמצע החופה תקרוס תשתית החשמל המאולתרת ולא יהיה גנרטור לגיבוי? צריך לקחת איש מקצוע שידע לסגור את האירוע מכל הקצוות".

למפיק אירועים נהוג לשלם בין 5,000 ל-15 אלף שקל. רבים מהם מוחקים את המלה "צנוע" מהלקסיקון של הזוג הצעיר, והופכים כל חצר פשוטה לזירה מושקעת ואינטימית של עושר ואושר. דינה ברימר, מ"היולי הפקת אירועים", מודה שזוגות מוותרים לפעמים על חלום החתונה בגינה לאחר שהם מגלים שאירוע בהפקתה יעלה הרבה יותר מחתונה בגן אירועים.

בכל אופן, הדבר הראשון שצריך לעשות הוא להתאים את כמות המוזמנים למרחב הנתון. לפי אלי בוכניק מ"בשביל הבשר", החישוב נעשה לפי שני מ"ר לכל מוזמן. כך חצר בגודל 200 מ"ר תכיל כ-100 מוזמנים בנוחות.

מחיר שכירת גנרטור לערב החתונה נאמד בין 2,000 ל-3,500 שקל, הוצאה שקשה להימנע ממנה. חשוב להבין אלו דרישות חשמל עולות לקראת האירוע.

הקמת תאורה תעלה בין 3,500 שקל לחתונות קטנות ל-15,000 לחצר ענקית. הכי חשוב שרחבת הריקודים תואר, והאורחים לא יאכלו בחושך או ימעדו על ממטרה חוצפנית, ושהחופה תואר כדי שהרב לא יתבלבל בברכותיו.

שכירת הגברה תעלה בין 1,500 ל-3000 שקלים. המחיר כולל הגברה לחופה, לרחבת הריקודים, ופיזור רמקולים בין השולחנות. אם תבחרו להזמין להקה, הסכום יקפוץ ל-4,000 שקל. רצוי לעדכן את כל הגורמים בכך שתגיע להקה, או מוסיקאי כדי שהתאורה והתקליטן יתחשבו בהם.

תקליטן יבקש בין 3,000 ל-8,000 שקלים. המחיר תלוי במוניטין שלו, בנסיון, וביום שבו הזוג בוחר להתחתן. די-ג'יי עידו אדמון מ-Y music מייעץ לשכור תקליטן עם ניסיון בתנאי שטח, שייפגש לפני האירוע עם הזוג בגינתם ויחליט איפה תוקם רחבת הריקודים, ומה הן עוצמות הווליום האפשריות מבחינת השכנים".

שכירת שירותים ניידים היא הוצאה רצינית, מחיריהם נעים בין 3,400 ש"ח ל-5,000 שקלים באירועים גדולים, לפי עיקרון שעל כל 150 מוזמנים צריך להקים תא, אלא אם כן אתם מוכנים נפשית לתורים ארוכים בכניסה לשירותים הביתיים שלכם, ושאלות על נייר טואלט במהלך החופה.

שכירת שולחנות וכיסאות תעלה 25 שקלים לאדם בממוצע, והשכרת "ריהוט אלטרנטיבי", פינת רביצה ופופים תעלה כ-50 שקלים לאדם. במקרה שהחצר קטנה, ניתן להפריד בין חלקי האירוע ולהשתמש ברחבת הריקודים בהמשך כרחבת הסעדה.

קייטרינג יעלה בממוצע בין 200 ל-300 שקלים למנה, ויכלול הקמת מטבח בחצר. אלי בוכניק מדגיש: "כשמזמינים קייטרינג חייבים לבדוק האם לבעל העסק יש רישיון עסק החתום על שמו, רישיון יצרן להוביל ולייצר אוכל במטבח מסודר ולא בקרוואן, הובלה בקירור וסטנדרטים גבוהים. רצוי לעבוד רק עם איש מקצוע עם המלצות, שיכולתו להרים אירוע כזה בדוקה. באירוע כזה יש חוקים, אין מיונז!".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו