בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פופ | מבחן טעימה

את אלבום הסולו החדש של אדי ודר מ"פרל ג'אם" מומלץ לדגום במנות קטנות. החדש של תרסטון מור מ"סוניק יות" הוא, לעומת זאת, פנינה אמיתית

תגובות

בחודשים הקרובים עומד להיות בלתי אפשרי לברוח מ"פרל ג'אם". הלהקה מסיאטל שחוגגת 20 שנה לאלבום הבכורה שלה "Ten" עומדת להוציא אותו מחדש במהדורה מיוחדת, לככב בסרט תיעודי של קמרון קרואו (שכבר ביים אותה ב"סינגלס") ולקיים פסטיבל בן יומיים שיהיה פגישת מחזור של חולצות פלאנל ושיער לא חפוף.

בתוך השטף הזה יוצא עכשיו "Ukalele Songs" - מין מבחן טעימה רזה לכשירות הקהל - אלבום סולו שני לסולן אדי ודר, שכמו שאתם יכולים לתאר לעצמכם, מורכב כולו משירים שמנוגנים על כלי המיתר המיניאטורי מהוואי. "שירי יוקלילי" הוא לא אלבום לגמרי חדש; כמה מהשירים בו הם קאברים (המצטיין שבהם הוא גרסה עדינה ומתוקה ל"Dream A Little Dream"), חלקם נכתבו כבר לפני עשר שנים ונוסו אקראית בהופעות של "פרל ג'אם" וחלקם שאריות מהפסקול שהקליט לסרטו של שון פן "Into the Wild".

ודר של היוקלילי הוא טיפוס שונה לגמרי מזה שלפני 20 שנה התאמץ כל כך להישמע מיוסר וכבד ראש; הוא צנוע, אופטימי, משעשע וחף מפוזה. השמשיות שלו מזכירה שוודר הוא בכלל גולש מקליפורניה. בדי-וי-די שמצורף ל"שירי יוקלילי" ובו ודר מופיע לבדו בוואשינגטון אפשר לראות את רמת התקשורת הנדירה שלו עם הקהל, שמצדו ממשיך לנהות אחריו ואחרי "פרל ג'אם" באדיקות.

נדמה שככל שהוא מתרחק מהצל הפטאליסטי של קורט קוביין, כך הוא מתקרב לקצב הפעימות הפנימי שלו. וזה עושה לו טוב. רק בעיה אחת נותרה ב"שירי יוקלילי"; אלו הם עדיין 34 דקות שנשלטות בלעדית על ידי קולו של ודר וארבעת מיתרי היוקלילי. שזה הרבה יותר מדי, בוודאי בשביל מי שסולד מהבריטון המנענע של ודר (שגם אם הוא פחות מנייריסטי מבעבר, הוא נותר דומיננטי). הקונטרה שנותנים לו אורחים מזדמנים - כמו קאט פאואר, שמחדשת אתו את הסטנדרט "Tonight You Belong to Me" וגלן האנסרד שמשתף פעולה ב"Sleepless Beauty" של ה"אברלי בראדרז" אינה מספקת ולא שוברת את החד גוניות של האלבום. אם אתם הולכים עליו - ואפילו אם אתם שפוטים של "פרל ג'אם" - הייתי ממליץ לדגום אותו במנות קטנות. נניח בין ההאזנות שאתם מקדישים להוצאה החדשה של "Ten".

אדי ודר, "Ukalele Songs" (הליקון) לחישה לא פזיזה

עוד סולן של להקה ותיקה ורועשת שמוציא אלבום יחיד אקוסטי ומינימליסטי הוא תרסטון מור מ"סוניק יות". בהאזנות הראשונות נדמה שבדומה ליוקלילי של וודר גם "Demolished Thoughts", החדש והרביעי של מור, הוא אלבום בעייתי כשבוחנים אותו כמקשה אחת; גם בו אין תופים, הגברה או אפקטים וגם הוא נשען על פאלטה מצומצמת של צלילים.

אלא שאט אט מתגלה "Demolished Thoughts" כפנינה אמיתית. ההפקה של בק - בפאזת "Mutation" ו"Sea Change" שלו - מתרגמת את דינמיקת הדיסטורשן והפידבק הייחודית של "סוניק יות" לאווריריות אקוסטית. בק שורט את העקמומיות המובנית בגיטרה הלא מכוונת של מור עם צ'לו, סיטאר, כינור, נבל וקלידים מרחפים שנותנים - יחד עם אורך השירים - תחושת ריווח דומה לזו שנוצרת מדו-שיח הגיטרות שהוא מנהל ב"סוניק יות" עם לי רנלאדו. ההגשה העצלה והאגבית של מור נהפכת על רקע הצלילים האורגניים לכמעט לחישה, בלי שהניואנסים בקולו יישחקו.

אני מניח ששירים כמו "Benediction", "Illuminine", "Blood Never Lies" ובמיוחד "Space" יכלו להתקיים נהדר גם במסגרת הלהקתית של מור; למען האמת הייתי שמח אם "Demolished Thoughts" היה מגיע כשבצדו גרסה רועשת. ובכל זאת, כשהם נקיים מהקישוטים הצורניים שמאפיינים את "סוניק יות", השירים של מור יוצרים בפשטותם אינטימיות ניל יאנגית. וכמו ניל יאנג, גם מור מצליח להגיע דרך האקוסטיקה לקהל חדש - אפשר להבין איך מי שנרתע מהרעש של "סוניק יות" יעדיף את "Demolished Thoughts" על פני, נניח, "Washing Machine" - ובאותו זמן לא לאכזב את מעריציו הוותיקים. מה שבעצם אומר שכולכם צריכים אותו - ולו ליתר ביטחון - בבית. *

תרסטון מור, "Demolished Thoughts" (מטאדור)



אדי ודר. קצב הפעימות הפנימי


תרסטון מור. אווריריות אקוסטית



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו