בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המכתבים האישיים של המשוררים יוצאים מהארכיון

כתבי יד נדירים יועברו בקרוב לבית אריאלה ויוצגו לציבור

תגובות

על דף מלבני מוארך ומצהיב, בכותרת "אלה אשר אהבתי", ערך המשורר שאול טשרניחובסקי רשימה של נשים. חלקן כתובות בראשי תיבות, לחלקן מוצמד המקצוע שלהן והן נטולות שם - "האחות", "המורה", הוא מכנה אותן, ואחרות מוזכרות רק באמצעות המקום שבו פגש אותן - "באנייה" או "בדרך". אולי שכח את שמן. הרשימה לא מתוארכת, אולם החוקר ד"ר עידו בסוק משער כי נכתבה בשנות חייו האחרונות.

בסוק שוקד בימים אלה על פענוח השמות ברשימה, והוא אחד מני חוקרים רבים מישראל ומן העולם המבקרים בארכיון "גנזים" לצורך מחקר, ומושים מן הארכיון אוצרות של ממש. הארכיון שכן שנים רבות בתנאים לא תנאים בבית הסופר בתל אביב, ובעוד כשבועיים הוא יעבור סוף כל סוף לאולמות ולמגנזות המשוכללות של בית אריאלה, שבו כתבי היד יוכלו להישמר בתנאים מיטביים.

בתנאים החדשים אפשר יהיה לשמור גם את המכתב שכתב המשורר דוד אבידן לחיים חפר בשמונה במאי 1965. הנדון: "מה כמה למי". אבידן כותב לחפר בחרוזים ותובע את שכר הסופרים המגיע לו בעבור טקסטים ששלח למוסף הסאטירי "ציפור הנפש": "החשבון שהגשתי בעד שכר סופרים/ תמורת השתתפות בעשר מתוך אחת עשרה ה"ציפורים"/ אותו מסרתי לך אישית ב-4 במאי/ בסך הכל 600 ל"י (בהחלט זול מדי)/ שריר וקיים כנוסח הגשתו/ אך ורק אם תדאג מייד לפריעתו/ היינו לא יאוחר משלושה ימים מעת קבלת מכתב זה (בדואר רשום)/ אחרת אראה את עצמי חופשי לשום/ את מערכת "ציפור הנפש" בכל סכום אחר - יותר סביר/ היינו ב"שכר ראוי" לשון המחוקק הזהיר/ ואז אעשה זאת לא באופן פרטי/ אלא, חוששני, באמצעות פרקליטי".

בהמשך מתייחס אבידן למעורבות של עמוס קינן בפרשת החוב וכותב לחפר: "...מה גם שפשוט אין לי עניין/ לקיים כל מגע עם קינן". וחותם: "שלך מעבר לסיכסוך הקטן, דוד אבידן".

באותם ימים ממש, ב-14 במאי 1965, כותב הקולנוען אורי זוהר מכתב לעיתונאי והסופר דן בן אמוץ: "הגעתי להחלטה מכרעת. אני רוצה לעבוד יחד עם גורפינקל במחיצתו של פליני: דוד בתור עוזר צלם ואני בתור עוזר במאי. לא אכפת לי להקדיש למטרה זו כסף ככל שיידרש וחצי שנה עד שנה מחיי. נדמה לי שזה הדבר החשוב ביותר והנכון ביותר שעלינו לעשות. אני מבקשך בזאת מאוד מאוד אם תראה את פליני ברחוב עצור אותו וסדר לי את העניין".

לא קל היה ליצור מקום ראוי בו ישכנו הארכיונים של הספרות העברית, ולמעבר קדמו שנים של מאבקים על מקורות מימון. השושבינים שהדבר בער בהם ודחפו את העגלה הם פרופ' זוהר שביט, יועצת ראש העיר תל אביב לתרבות, משה מוסק שהיה בעבר גנז המדינה ועומד כיום בראש המכון, ומשה מיטלמן, מנכ"ל אגודת הסופרים העבריים. בסופו של דבר נרתמו לעניין מינהל התרבות של משרד התרבות והספורט ועיריית תל אביב.

מכון "גנזים" הוקם ב-1951 על ידי אגודת הסופרים העברים, ביוזמתו של הסופר אשר ברש. מטרתו היתה שימור כתבי יד, מכתבים, תעודות, פרסומים, קטעי עיתונות, תצלומים, קלטות וכל חומר תיעודי הנוגע לספרות העברית ולסופר העברי ויצירתו. במדור כתבי היד שמורים כ-700 אוספים ארכיוניים של סופרים ואנשי עט. במחלקת העיתונות מצויים כ-4,000,000 קטעי עיתונות על סופרים וספרות וכן למעלה מ-30,000 תצלומים, 10,000 ציורים, 231 סרטי קול בנושאי ספרות ו-166 הקלטות של סופרים.

בין האוספים השמורים ב"גנזים" מצויים הארכיונים של שאול טשרניחובסקי, המשוררת רחל, לאה גולדברג, אנדה פינקרפלד-עמיר, דן פגיס, דוד פוגל, פניה ברגשטיין, ימימה טשרנוביץ אבידר, נפתלי הרץ אימבר, נחום גוטמן, אורי צבי גרינברג, ע.הלל, לוין קיפניס, אהרון מגד, אייל מגד, יורם קניוק, עמוס קינן, אמנון שמוש, דן בן אמוץ, אורלי קסטל בלום ונתן יונתן.

אבל לא רק אהובות, חובות בחרוזים ופדריקו פליני מצויים בגנזים. ישנם גם מכתבים טרגיים למדי, כיאה לה לספרות העברית ולסופריה. במכתב שכותבת רחל המשוררת למנחם פוזננסקי היא מתייחסת למחלת השחפת בה חלתה: "רעה אני וכועסת על כל העולם. מרגיז אותי הרוך הזה הבלתי רגיל. וה'מה שלומך' התמידי בלווית חיוך רחמני. עם חברותי, כביכול, אני שמחה תמיד ומתחכמת. הדבר משונה בעיניהן. הלא אחדות בוודאי יודעות את מחלתי... מחלה מיוחסת ואפילו לשם ?מחלת הסופרים' זכתה. אבל, אל ייחשב, שאני, בזכות זו מדמה להספח להם. לא, לא! כזאת לא עלה על ליבי".



איור של לאה גולדברג בשנים האחרונות לחייה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו