בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פטנט הבדידות של יו נסבו

הסופר הנורווגי המוכר מספרי פשע משובחים למבוגרים כותב גם לילדים. ספרו "פטנט הפוקים של דוקטור פרוקטור" הוא הרבה יותר מספר מצחיק על נפיחות

תגובות

יש תשובה פשוטה מאוד לשאלה מה מצחיק ילדים. לא צריך לקמט מצח או להטריח את גוגל. לא לערוך מחקרים מורכבים ולא סקרים השוואתיים. כל הורה, גננת ומורה יוכלו לענות על כך בשליפה.

בין שאלה בני ארבע-חמש ובין שאלה בני 10-12, ילדים באשר הם, כמעט ללא הבדל דת, גזע ומין, מתגלגלים מצחוק לשמע אזכור כל מה שקשור בנפיחות. אלא אם כן הם ילדים מחונכים מדי, כמובן, שלא לומר ילדות מחונכות יתר על המידה, וגם אז קרוב לוודאי שאזכור הנושא יעלה חיוך בלתי נשלט על פניהם.

למה אם כן לא כתבו על כך ספר ילדים עד היום? נראה שאין צורך להסביר. התופעה האנושית הזאת, החביבה מאוד על ילדים, אינה זוכה לחשיפה כי היא מביכה מבוגרים. אבל די להיזכר עד כמה "סיר הסירים" של אלונה פרנקל פופולרי בקרב פעוטות בשביל להבין שילדים משוגעים על כל אזכור של קולות נפץ או הפרשות אנושיים.

יו נסבו, אב לילדה בת עשר, יודע היטב את הסוד הזה. הסופר הנורווגי, מחברה של סדרת ספרי פשע אינטליגנטיים לעילא ועטורי פרסים - שאחד מהם, "אדום החזה", תורגם לעברית - מרבה לספר סיפורים לבתו. אחד מהם נעשה אהוד עליה במיוחד, ונסבו העלה את הסיפור הזה על הכתב ונתן לו את הכותרת האלגנטית: "פטנט הפוקים של דוקטור פרוקטור". כמו הספרים שלו למבוגרים, במהרה נהפך הספר לראשון בסדרה מצליחה לילדים.

הספר, שראה אור באחרונה בעברית (הוצאת כנרת, תרגום: דנה כספי), מספר על שני ילדים, בולה וליסה, הגרים בשכנות למדען מטורלל. המדען הזה, ד"ר פרוקטור, ממציא בלי משים אבקה שגורמת לבטן פעילות יתר, ושעד מהרה מתגלה שיש לה שימוש נוסף ועתידני: מי שנוטל אותה יכול לעוף לשמים, ואולי גם לחלל החיצון, בכוח האוויר שיוצא מאחוריו. ההמצאה הנפלאה הזאת, אבקת פלצונאוטים - משמשת כר נרחב להרפתקאות רבות שעוד נכונו לגיבורים.

קורא בן עשר הופתע מאוד כששמע על אבקת הפוקים ופעולתה. ההתפעלות לבדה החזיקה אותו במתח במשך דפים רבים.

אבל הספר הרבה יותר חכם ועמוק מכפי שמשקפת הכותרת שלו. הפוקים אמנם מתפקדים כמעין פתיון או טריק המיועד לגרות את הקוראים הצעירים ולגרום להם לפתוח את הספר, או להפציר בהורים שיקראו להם אותו. אבל בהמשך מתגלה שיש בו אלמנטים מספרות הילדים הקלאסית, וגם כאלה קדורניים, מבית דיקנס. האיורים, רישומים זוויתיים ומבשרי רע, שהרעים בהם נראים רעים מאוד, מוסיפים לרושם הזה.

בולה הוא ילד נמוך במיוחד וחלשלוש, המאוים על ידי זוג התאומים טרולס וטרים, בריוני בית הספר. הוא וליסה שכנתו דחויים בחברת הילדים, וגם המבוגרים האחראים בספר מצטיירים בספר כמזניחים למדי. לבולה יש אחות מרשעת שאינה מחמיצה הזדמנות לרדת עליו, ואמא שלו מתייחסת אליו בחוסר עניין מוחלט. לליסה אב חביב למדי, שאינו טורח להקשיב או להתייחס אליה ומעדיף לקרוא את העיתון שלו. וישנה גם המחנכת, שיכולה להיות נחמדה כשהיא רוצה, אבל אינה ערה למה שמתרחש בין הילדים בהפסקות או בדרך לבית ספר.

כך, בתחילת הספר הילדים האלה צריכים לעבור השפלות ופחד יום-יומיים בחצר, ואת הדרך לבית הספר הם עוברים בריצה, כדי לא להיתקל בבריונים. אבל כל זה מתהפך. בזכות חבירתם לד"ר פרוקטור, והאומץ והתושייה החריגים של בולה, הם מצליחים להיחלץ מגורלם וגם להיהפך לגיבורי היום.

בראיון בדואר האלקטרוני עם נסבו, העושה בימים אלה בסיבוב יחסי ציבור בארצות הברית לרגל הוצאת ספרו "איש השלג" (שגם זכה לעיבוד לסרט), נשאל הסופר מדוע בחר לכתוב לילדים, ולמה דווקא על הנושא הזה. "היה לי סיפור שאהבתי", השיב. "אני כותב פשוט כי אני אוהב לספר סיפורים. סיפרתי חלקים ממנו לבתי באותו קיץ והמצאתי את ההמשך תוך כדי".

לדברי נסבו, הוא לא ממש תיכנן לכתוב ספר ילדים. "רציתי לכתוב ספר על חברות ונאמנות ועל אומץ למרות הגודל שלך, מספר החברים או המשכורת. התחלתי והסיפור היה ילדותי משהו, הגיבורים היו ילדים, כך שכתבתי אותו בסוף בשביל ילדים".

לשאלה אם הסיפור, או אופן הצגת הדמויות, מבוסס במשהו על דברים שחווה בילדותו, עונה הסופר: "אני יכול להזדהות עם המצב של בדידות, אף על פי שאני חושב שכל אחד מרגיש בתקופה מסוימת בחייו חריג או בודד.

"כילד הייתי מתבודד, אבל מבחירה. הרבה אנשים שוכחים, שילדים לעתים מעדיפים להיות לבד, אף שמבחוץ זה נראה שהם בודדים. אצלי זה היה כך. הייתי תולעת ספרים, אבל גם שחקן כדורגל. מצאתי מפלט בקריאת ספרים. כשעברנו דירה מאוסלו לעיר מולד, הילדים הגדולים היו מרביצים לי כי בעיניהם דיברתי כמו סנוב ומצבנו הכלכלי היה טוב יחסית אליהם. אבל לא הייתי אומר שהייתי ילד שסבל באופן קבוע מהצקה; קרוב לוודאי מכיוון שהייתי מחזיר".

נסבו עומד לכתוב את הספר הרביעי בסדרה ואולי להתחיל סדרה נוספת. "כשהייתי ילד", הוא אומר, "גדלתי עם סיפורים וספרים נהדרים. עתה זהו תורי לתרום סיפורים לילדים".



יו נסבו. מה מצחיק ילדים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו