בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יהודית ורביץ וברי סחרוף עוזרים להופעה של דודו טסה להמריא

ההופעה של דודו טסה באמפיתיאטרון שוני נפתחה בצורה מהוססת, אבל השתפרה פלאים כשהגיעו האמנים האורחים

תגובות

פקק תנועה השתרך שלשום בערב בכביש שמוביל לאמפיתיאטרון שוני, שם התקיימה הופעתו של דודו טסה. בנסיבות רגילות היתה אולי נפלטת קללה, אבל הפעם התחשק דווקא לברך על הצפיפות והאי-נוחות. כל מי שהקשיב ל"דודו טסה והכוויתים", האלבום החדש והמצוין שבו חידש טסה ביצירתיות ובטעם את שיריהם של סבו ואחי סבו, סלאח ודאוד אל כוויתי, יודע שמגיע לטסה שייווצר בגללו פקק תנועה בכניסה לאמפי שוני, פקק שמתהווה בדרך כלל רק בהופעות של זמרי ליגת העל של ממלאי האמפיתיאטרונים.

טסה לא משתייך לליגה הזאת, אבל שלשום הוא משך יותר מ-1,000 אנשים למופע שלו. הופעות האורח של יהודית רביץ וברי סחרוף היו בוודאי תמריץ בשביל חלק מהאנשים בקהל, אבל אין בכך כדי להפחית מגודל ההישג של טסה, שקוצר עכשיו לא רק את פירות האלבום החדש והנהדר, אלא גם את פירותיה של דרך ממושכת שכללה עשרות ואולי מאות הופעות במועדונים קטנים פי עשרה מהאמפיתיאטרון בבנימינה.

ההופעה שלשום שיקפה במידה מסוימת את הבנייה האטית והעיקשת שמאפיינת את דרכו של טסה. היא התחילה בהיסוס וצברה תנופה בהדרגה. הרושם המהוסס של הפתיחה נבע בין השאר מהציפיות והתקוות המוקדמות. קיוויתי שהחומרים העיראקיים של האלבום החדש, שאני אוהב יותר מאשר את אלבומיו האחרים של טסה, ירכיבו את חלק הארי של ההופעה. אבל מתוך תשעת השירים הראשונים היה רק אחד מהאלבום החדש, ורוב השירים הציגו שילוב בלתי מוחץ של מנגינות לא מלהיבות, אינפלציה של ייסורים באגף הטקסטים, נגינה נאה אך לא סוחפת והגשה קולית שלא גילתה את מלוא יכולתו של טסה. למען האמת, ברגעים האלה האמפי היה גדול עליו.

ואז עלתה מישהי שהאמפי קטן עליה. "ויין רייח ויין", השיר ב"דודו טסה והכוויתים" ששרה יהודית רביץ, הוא מועמד מוביל להיות השיר הישראלי הכי יפה של השנה. זו ממש יצירת מופת קטנה. הביצוע החי לא שיקף את מלוא יופיו המרהיב של הביצוע המוקלט, אבל העור הצטמרר קלות גם לנוכח מימוש של 85%.

טסה ניצל את המומנטום שרביץ יצרה גם אחרי שהיא ירדה, בשני שירים נוספים מהמחסן העיראקי המפואר, והתנופה הוסיפה והתגברה בשני הנאמברים עם ברי סחרוף: "לטריב", השיר שסחרוף וטסה שרים ביחד באלבום, ו"עיר של קיץ" הנפלא של סחרוף, שפראזת הגיטרה המזרחית שפותחת אותו היתה זוכה בוודאי לברכתם של האחים אל כוויתי.

רגע האמת של טסה הגיע כשסחרוף ירד, ואז התברר שאם תיפתח אי פעם אקדמיה לרוק ישראלי, שתכלול מן הסתם תוכנית ללימודי ברי סחרוף, אפשר יהיה להפקיד בידיו של טסה את הקורס שמלמד רוקרים צעירים איך לארח את סחרוף בלי שההופעה תקרוס אחרי שהאיש עם הגיטרה האדומה יורד. רבים וטובים כשלו בעניין זה, אבל טסה הצליח. מינון נכון של להיטים ("מעליות", "הלילה לא", "אני רץ") ושירים עירומים שבהם טסה ניגן לבד בגיטרה ("תאדיני" ו"אני גיטרה"), בתוספת כיול מרשים של מיתרי הקול, הפכו את השליש המסיים של ההופעה למוצלח מאוד.

רק עוד שתי הערות לפרוטוקול. רקדניות הבטן שהפציעו בשני שירים היו מיותרות. לא מפני שרקדניות בטן בהופעת רוק זה רעיון רע (ראו, למשל, את ההופעות הקרנבליות של להקת "מידנייט פיקוקס"), אלא מפני שאצל טסה זה לא נראה כמו מהלך אורגני. ודבר שני: הוויתור על "רוחי תליפת", אחד השירים הנפלאים ב"דודו טסה והכוויתים" ומתמודד נוסף על תואר השיר הישראלי היפה של השנה, היה על סף העבירה הפלילית. נסתפק הפעם באזהרה, אבל אם טסה יפסח עליו גם בהופעות הבאות ניאלץ לנקוט נגדו הליכים.

דודו טסה. אמפי שוני בבנימינה, 11.6



טסה ורביץ. הביצוע שלהם ל''ויין רייח ויין'' גרם לעור להצטמרר קלות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו