בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קוסם, שעמומון ופרטיטורה גאונית

תגובות

הסימפוניה השישית, "הפתטית" - זה היה הסיפור של הקונצרט הזה, ודרכה זכה הקהל להיזכר בווירטואוזיות של התזמורת הפילהרמונית הישראלית, בקבוצת כלי הקשת שלה בעלי הצליל היפה, בכלי המתכת שיודעים גם לשיר - ובכל היתר; אבל החצי הראשון של הקונצרט, לפני הסימפוניה, אפילו לא רמז על כל אלה - ואף עורר ספקות רבים לקראתה. הוא התחיל ב"שוליית הקוסם" של פול דיקא, יצירה נפלאה, שכבר נשמעה בעבר בפילהרמונית בביטוי עשיר של אשדות הצלילים הגואים בה, הכשפים ששולף המלחין משרוולו בתיזמור, המלודיות המצחיקות, ההפתעות: דבר מכל אלה לא נשמע כאן. המנצח יואל לוי, נעדר כל חוש ריתמי וחסר הומור, ערם את התווים בגיבוב חסר נשמה, בהתנהלות מסורבלת מפראזה לפראזה: ראש לא הונד סביב, וברך לא טופפה, לשמע המוזיקה הכובשת הזאת.

על הקונצ'רטו הראשון של ברוך, שנוגן בידי הסולן ודים רפין - שם גדול שגדולתו לא הוכחה כאן - אין כל כך מה לומר, חוץ מלשאול מה הוא עושה כלל ברפרטואר. להקשיב לשיעמומון הזה בשביל שתי דקות יפהפיות בפרק האיטי זו בקשה גדולה מאוד, בייחוד כשאין ביצוע מבריק שמעלה אותו מעלה - להבעה רגשית קורעת לב, או לווירטואוזיות עוצרת נשימה, כפי שניתן להפיק ממנו. רפין, שלא דייק לכל האורך, שלא נתן את עצמו באותו פרק איטי, השאיר את היצירה בדישדושה.

חשק גדול לשמוע את הסימפוניה לא היה, אבל אחרי הצליל הראשון הוא התעורר - ולא גווע לכל אורכה. יואל לוי ידע מה לעשות עם התזמורת בפרטיטורה הגאונית הזאת: לא שהדמעות עלו כמתבקש בפרק הראשון בו הוא גם נקט חופש ריתמי מוגזם, ולא שחיוכים שפעו בשלישי; אבל ההנאה הייתה גדולה לכל האורך, והשמחה על הנגינה הנהדרת של התזמורת הייתה שווה את כל ייסורי ההתחלה.

התזמורת הפילהרמונית הישראלית. מנצח: יואל לוי; סולן: ודים רפין, כינור; מיצירות דיקא, ברוך וצ'יקובסקי. היכל התרבות תל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו