בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"בלאק ליפס" מתפשטים לכל הכיוונים

"בלאק ליפס" מוכרים בזכות הטירוף המסיבתי בהופעות שלהם. באלבום החדש, שהפיק מארק רונסון, הם נהפכו לגדולים ורעים יותר

תגובות

"רוב האנשים מבזבזים את החיים שלהם בניסיון להבין איפה המסיבה. איפה ההתרחשות. איפה המקום הנכון להיות בו. ובכן, אנחנו פשוט המסיבה עצמה" - הציטוט הזה, של איאן סט. פה, הגיטריסט של "בלאק ליפס", רביעיית גראג' רוק מאטלנטה, מגדיר היטב את המהות ההדוניסטית של הלהקה. מי שראה אותה לפני ארבע שנים במועדון לבונטין 7 בתל אביב, היה עד לאותו טירוף מסיבתי שסט. פה מדבר עליו והקנה להם מוניטין של אחת מלהקות ההופעות הטובות ביותר בעולם.

בהופעות הסטוג'סיות שלהם "בלאק ליפס" זורקים על הקהל נפצים, מקיאים, מדממים, מתמזמזים אחד עם השני, חושפים איברי מין ומשתינים אחד לשני בפה. בין לבין, הם גם מנגנים שירי גראג' רועשים, דחוסים, קצרים, פרימיטיביים, נאיביים במובן הסיקסטיזי ומלודיים; משהו בין "הסוניקס", "הגוריז" ו"המאמיז" - כוכבי אוספי "Nuggets" המעולים - "הקינקס" ו"הסטונז" ל"ווייט סטרייפס".

ב-2007, השנה שבה אומצו על ידי קונגלומרט האלטרנטיב Vice, הם הקליטו אלבום הופעה בבר מריאצ'י בטיחואנה, כשהקהל מורכב משיכורים שהם אספו מהרחוב. במלים אחרות, "בלאק ליפס" היא חתיכת להקת רוקנרול.

עכשיו נדמה שאחרי 12 שנות מצוינות במחתרת, "בלאק ליפס", שהיתה יכולה להיזכר כלהקה שכמו ג'וליאן מור, פשוט לא יכולה שלא להתערטל, עומדת לעלות כיתה. הסיבה לכך היא מארק רונסון, היהודי הטוב שהנסיק את הקריירות של לילי אלן ואיימי ווינהאוס והעביר את "דוראן דוראן" מקצה שיפורים בתחילת השנה. הוא הפיק את אלבומה החדש של הלהקה, "Arabian Mountain", שהוא הטוב ביותר שלה עד כה.

רונסון, שהחיבה לסאונד וינטג'י והחדות הפופית הפכו אותו למפיק האולטימטיבי בעבורה, אינו מוציא את "בלאק ליפס" מחוץ לאלמנט שלה. כמעריץ ותיק של החבורה הוא ניגש לעבודה עמה כשהוא מודע למעלותיה ולמגרעותיה. הוא ידע בדיוק אילו מוטיבים יש להבליט, אילו פינות יש לשייף, מתי לצחצח את הצליל ומתי להשאיר הלכלוך המגורען המובנה בה.

"רונסון לא שינה אותנו", אמר סט. פה ל"ניו יורק מגזין", והוסיף: "הוא פשוט הפך אותנו לגדולים ורעים יותר". הוא אינו טועה; הוא גרם להם לדייק. רונסון, שידוע לא רק כפטישיסט של סאונד, כי אם גם כמטפל קבוצתי מחונן, יצר מ"בלאק ליפס" מפלצת של הרמוניות קוליות, מנגינות מדבקות, פזמונים הימנוניים, גיטרות מחרחרות ותופים עצבניים. "Arabian Mountain" כל כך כיפי ומהנה, שאולי עדיף למכור אותו בפיצוציות.

בעיתונות האמריקאית כבר מכתירים את "בלאק ליפס" כגיבורי הדור החדש והיורשים של "גאנז אנד רוזס" ו"נירוונה". ב"ספין", למשל, נטען כי "Arabian Mountain" יהיה אלבום שיאגף את המיינסטרים מהדלת האחורית וייקח אותם לאן ש"Because of the Times" ו-"Only by the Night" לקחו את "קינגס אוף ליאון".

ההשוואה הזאת, אף שיש בה היגיון מהכיוון הקרייריסטי, פסולה ולו בשל העובדה ש"קינגס אוף ליאון" הפכה את עורה כדי להגיע למעמד האצטדיוני, בעוד ש"בלאק ליפס" משתכללת מבלי לאבד את הצביון המקורי והייחודי. המעריצים הוותיקים בוודאי יתמרמרו על הופעות מתונות יותר, סגנון מרוכך ומזנדבים טרמפיסטים, אבל זה בדיוק הרגע שהם חיכו לו; הרגע שבו יוכלו לומר שהם היו שם בשביל "בלאק ליפס" מההתחלה, כשעוד היו באמת טובים. לכם אין מה להאמין להם.

ב"Arabian Mountain" יש 16 שירים, שכל אחד מהם הוא פצצת מצרר חודרת שריון. בתוך שנה כולם, ואני מוכן לחתום על זה, מככבים בפסקולים של קומדיות רומנטיות ותוכנית טלוויזיה לבני תשחורת. זה הזמן שלכם לעלות על הרכבת.

"בלאק ליפס", "Arabian Mountain" (הליקון)



''בלאק ליפס''. כיף גדול



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו