בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אולם הספורט החדש של עירוני א': בין בית הספר לסינמטק

המיקום המרכזי של תיכון עירוני א' מגביל אמנם את התפתחותו, אבל גם יוצר הזדמנויות חדשות

תגובות

תיכון עירוני א' בתל אביב הוא אחד מבתי הספר "העירוניים" ביותר בארץ. הוא שוכן בלב מרקם צפוף בין רחובות מגורים שקטים לבין הסינמטק וגובל מכל צדדיו במתחמים עירוניים חשובים: המושבה הגרמנית "שרונה" (שנהפכת בימים אלה לאזור מסחרי), אזור התעסוקה המתפתח של רחוב הארבעה ובנייני ציבור וממסד רבים.

עירוני א' פועל במשכנו הנוכחי לאחר שהיגר מרחוב מזא"ה בשנות ה-50. המיקום המרכזי מגביל אמנם את ההתפתחות העתידית שלו אבל יוצר הזדמנויות רבות. כך, למשל, הקירבה למוסדות תרבות תל-אביביים איפשרה לו להקים מגמת אמנות משגשגת שמושכת תלמידים מכל רחבי העיר. נוסף על כך, התלמידים מגיעים בתחבורה ציבורית, אופניים וברגל, ואינם תלויים בהסעות מאורגנות כמו בקריות חינוך הממוקמות מחוץ לערים. כך מסוגל בית הספר לתפקד לכל אורך שעות היום.

המגע הצמוד והמחוספס עם העיר היה גם נקודת המוצא בתהליך התכנון של אולם הספורט החדש של בית הספר. לדברי האדריכל רוני זייברט, עד לאחרונה שירת את בית הספר אולם קטן שלא התאים עוד לצרכיו ולתקני הבטיחות. האולם החדש הוקם במקומו, בין המבנה המרכזי של בית הספר לבין "קיר אטום ומכוער של האגף החדש של הסינמטק", כלשונו של זייברט. האתגר הגדול היה לפיכך למצוא קנה מידה, צורה וחומר שיחברו בין שני הנתונים האלה, ואם לא לחבר אז לפחות לנסות לגשר ביניהם.

זייברט הציב את אולם הספורט באופן א-סימטרי תוך יצירה של סמטה קטנה וסימפטית בינו לבין בניין הכיתות. הסמטה הזאת יוצרת מחווה למרקם העירוני התל-אביבי העוטף את בית הספר ומספקת מקומות ישיבה מוצלים. לאורך הסמטה מוקמו חלונות גדולים שדרכם ניתן להציץ אל הפעילות באולם ובקצה שלה הוצבה קפיטריה חדשה עם דלפקי בר שפונים כלפי חוץ.

אולם הספורט החדש מורכב מבסיס בטון ומעליו קירוי של גג אלומיניום מעוגל. הגג מונח על גבי שלד פלדה שתוכנן באמצעות מחשב וצורתו המשורגת שאבה השראה מ"רגלי רקדניות", כהגדרתו של זייברט. השלד הוא מרכיב אדריכלי מרכזי בעיצוב האולם. הוא חשוף כלפי פנים וחוץ ומבטא באופן ברור את העיקרון המבני שלו. המעויינים שנוצרים במפגשים של קורות הפלדה מופיעים במקומות נוספים - בחיפוי הקירות האקוסטיים, הרשתות, המעקות ואפילו בחירור של ספסלי המתכת.

בקומת הקרקע מוקמו השימושים הנדרשים לאולם ספורט: מלתחות, חדרי תמך, מחסנים, חלל כניסה וקפיטריה. זייברט השתמש בצבעים שונים על מנת להפריד בין שירותי הגברים והנשים ולסמן את הכניסה לאולם עצמו. הצבעוניות הזאת נוכחת גם כלפי חוץ. הגמלונים מחופים בלוחות שקופים למחצה מפוליקבורנט צבעוני המסתירים ומאווררים בו זמנית את חללי השירות. הצבעוניות שלהם מדורגת - מצבעים חמים בבסיס הבניין ועד לצבעי הכחול והתכלת בחלקו העליון. בניסיון לחבר בין האולם לבין הבניין הקיים של בית הספר הותקנו גם עליו סדרה של לוחות תואמים.

הסביבות החינוכיות בישראל נוטות להיות דלות מבחינה עיצובית, תוצאה של תכנון שמרני, העדר משאבים ואולי גם חשש מתחזוקה יקרה. זייברט סבור שהצבעוניות צריכה להיות חלק בלתי נפרד מבתי הספר, "זה מאפשר לתלמידים לקרוא בקלות את הבניין, גם אם זאת הפעם הראשונה שהם מבקרים בו", הוא אומר. "בנוסף לכך עירוני א' הוא בית ספר לאמנויות והיה לי חשוב ליצור בניין שישקף משהו מהיחודיות שלו". במהלך התכנון הוא הציע להזמין ציור גרפיטי ענקי על גג האלומיניום שיורד לעבר הסמטה, אבל לבסוף הוחלט לוותר על הרעיון.

כשמביטים לעבר החזית הראשית של אולם הספורט החדש, העין נמשכת דווקא לבניין הגובל בו מדרום - האגף החדש של סינמטק תל אביב בתכנונו של סלו הרשמן. לעומת השימוש העדין והקליל באלומיניום שמאפיין את אולם הספורט, האגף החדש של הסינמטק נראה מיושן עוד לפני שנחנך רשמית. הוא בניין מאסיבי עתיר במאמץ אדריכלי על לא כלום. מעניין כיצד תתפתח מערכת היחסים בין שני הבניינים. מישהו כבר הציע לטעת עצים גבוהים בתוך חצר בית הספר כדי לחסום את הבוהק שישתקף מהסינמטק.

נבחרו אוצרי הביתן הישראלי בביאנלה בוונציה

האדריכלים ארז אלה ודן הנדל והאוצרת מילנה גיצין-אדירם נבחרו לאצור את התערוכה בביתן הישראלי בביאנלה לאדריכלות בוונציה, שתיפתח בספטמבר 2012. התערוכה תעסוק באדריכלות ישראלית מ-1973 והלאה ותתמקד בתמורות החברתיות, התרבותיות והכלכליות הדרמטיות שפקדו את ישראל לאחר מלחמת יום כיפור והשפעתן על אדריכלים ומתכננים.

שמה (הזמני) של התערוכה הוא "נושאת מטוסים", מושג שנלקח מתוך נאום של מזכיר המדינה האמריקאי אלכסנדר הייג שכינה את ישראל "נושאת המטוסים הגדולה ביותר של ארצות הברית". התערוכה תורכב משלושה פרקים מרכזיים. בקומת הקרקע ייחשפו המבקרים לרקע ההיסטורי של התקופה באמצעות עבודות וידיאו שיוקרנו על הרצפה והקירות; במפלס האמצעי יוצגו שורה של פרויקטים אדריכליים מ-1973 ועד ימינו, בהם בניין שמשון של בורסת היהלומים ("שבו הותקן קיר המסך הראשון בארץ", מציין הנדל), פארק התעשייה בתפן של התעשיין סטף ורטהיימר ומגדלי עזריאלי בתל אביב שמייצגים פרויקטים בקנה מידה לאומי שנבנו על ידי יזמים פרטיים. בנוסף יוצגו במפלס עבודות ביקורתיות של יוצרים ואמנים מישראל ומחו"ל. המפלס העליון יוקדש לדיונים פומביים שיתועדו בווידיאו במהלך הבינאלה.

"העניין בתקופה הזאת נובע משני טעמים", מסביר אלה. "יש טענה שאנחנו חוזים כיום בסופה של האימפריה האמריקאית שהיתה סופר משמעותית ומשפיעה על ישראל בתקופה הזאת. מעבר לכך יש כיום תחושה שהעם פחות סומך על השלטון, מה שמזכיר את תהליך הדעיכה של כוחו של השלטון המרכזי אחרי מלחמת יום כיפור. בשורה התחתונה חשוב לנו לקחת את הידע הזה ולהשתמש בו כדאי להביט קדימה".

הכישורים המגוונים של צוות האוצרים הם צעד חיובי ראשון בדרך לתערוכה. אלה הוא בוגר של משרדו של רם קולהאס ואף היה שותף בשלוחה הניו-יורקית של המשרד (שנקראת REX). כיום הוא עומד בראש משרד HQA בתל אביב ומשמש במקביל כראש יחידת אדריכלות:בנייה:סביבה בבצלאל. הנדל הוא אדריכל ודוקטורנט בטכניון, הוא בעל תואר שני מאוניברסיטת הרווארד, שם השלים את התזה שלו על העיר האמריקאית. גיצין-אדירם היא מנהלת ואוצרת ראשית במובי - מוזיאוני בת ים.



האולם החדש. צורתו של הגג שאבה השראה מרגלי רקדניות. בתמונה למטה: האולם לצד הקיר הגדול של הסינמטק



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו