בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מריה שראפובה מרחיבה את עסקיה מחוץ למגרש

מריה שראפובה מחזיקה בחוזה החסות הגבוה ביותר שאי פעם שולם לספורטאית, אבל עדיין רוצה לגדול. אחרי שעיצבה קו אופנה משלה והעניקה את שמה למותגי אופנה, הטניסאית בת ה-24 מסתערת גם על חנויות הממתקים

תגובות

אי אפשר להיהפך לספורטאית שמרוויחה הכי הרבה בעולם, מבלי להכיר בעובדה שפוטנציאל הרווחים הגדול ביותר איננו מגיע מניצחון באליפויות, אלא מעסקאות חסות, במיוחד למותגי אופנה וספורט. מריה שראפובה, כיום בת 24 ומדורגת במקום השביעי בטורנירי יחידים, הרוויחה 24.5 מיליון דולר בין יוני 2009 ליוני 2010, על פי "פורבס", סכום הגבוה בכ-4 מיליון דולר מזה שהרוויחה המתחרה הצמודה ביותר שלה, סרינה ויליאמס.

בשנה שעברה שראפובה האריכה את החוזה שלה עם נייקי בשמונה שנים נוספות, בעסקה שמוערכת בשווי של 70 מיליון דולר, הסכום הגבוה ביותר אי פעם לספורטאית, כולל תמלוגים ממכירות בגדים שהיא מעצבת לנייקי. היא גם מעצבת נעליים ותיקים לקול האן ונותנת חסות למותגי יוקרה כמו טיפאני, טאג האוור וסוני אריקסון.

בהרחבה של גבולותיה אל מעבר לצפוי, שראפובה עומדת להכריז על שותפות חדשה עם ג'ף רובין, האיש שעזר ליצור את Dylan's Candy Bar בשנת 2001 ואת רשת חנויות הממתקים שבתוך חנויות הצעצועים "שוורץ" (שנקראת FAO Schweetz) בשנות ה-90, כדי לפתח מותג סוכריות וממתקים משל עצמה. מסטיקים עגולים יעוצבו בצורת כדורי טניס וסוכריות גומי יהיו ארוזות במיכלים בצורת פחיות של כדורי טניס, על פי התוכניות שיצר רובין, שמקווה כי הן יהיו מוכנות בזמן להשקה בארצות הברית באוגוסט. שם המותג? שוגרפובה (Sugarpova, משחק מלים המשלב בין שמה לסוכר).

אף שבזמן האחרון היתה התקדמות בקאמבק המקצועי שלה, אשר כבר נטו להתייחס אליו בספקנות מסוימת מאז ניתוח כתף שעברה ב-2008 והרחיק אותה מהמגרש למשך רוב השנה, שראפובה מניחה את התשתית לחיים שאחרי הטניס. הניצחון שלה על מגרש החימר באליפות איטליה הפתוחה שהתקיימה ברומא במאי האחרון הגדיר אולי קו עלילה אפשרי לתחייתה של שראפובה, אף שהודחה בתחילת החודש בחצי גמר הרולאן גארוס בפאריס.

אבל זוהי התחרותיות שלה מחוץ למגרש, אשר יצרה משחק מרתק יותר בשנים האחרונות, כששראפובה נלחמה על מקומה בקרב הספורטאים השואפים להפוך למותגים, ודחפה הן את נייקי והן את קול האן לייצר יותר דגמים בעיצובה, ליצור את עסק הממתקים שלה וכעת גם להרחיב את הנוכחות המקוונת שלה עם דף פייסבוק המונה 4.3 מיליון אוהדים (יותר מאשר כל ספורטאית אחרת, היא מציינת).

כשהיתה בת 13 וקיבלה מלגת אימונים באקדמיה לטניס בולטיירי בברדנטון שבפלורידה, כתב של תוכנית ספורט ב-HBO שאל אותה באיזו אפשרות היתה בוחרת לו היתה לה הזדמנות לזכות בווימבלדון או להרוויח 20 מיליון דולר מחסויות. היא הביטה למצלמה ואמרה, ללא היסוס, "הייתי בוחרת לזכות בווימבלדון - אז המיליונים יגיעו".

כשהיא מספרת מחדש את הסיפור, שראפובה אומרת: "הסתכלתי על הבחור - ואני זוכרת את זה - חשבתי לעצמי, 'אתה טיפש? אולי אני לא מבינה משהו. איך הוא בכלל יכול לשאול אותי את השאלה הזאת. אתה לא יכול לקנות את וימבלדון. זה לא לרכישה. אתה צריך להרוויח את וימבלדון. דבר שני, אם אתה מנצח בווימבלדון, מובן מאליו שתקבל את הכסף הזה. זה וימבלדון'".

כמובן, היא צדקה. במלותיה שלה, היום יש לה "מספיק כסף כדי להאכיל את הנינים שלי" (למי שעוקב אחר חיי האהבה שלה, שראפובה אמרה שהיא מצפה להקים משפחה עם ארוסה, סשה ווג'אצ'יץ' מקבוצת הכדורסל הניו-ג'רזי נטס).

לקלף את התוויות

במשך השיקום הכואב והמתסכל שלה בפניקס, החלה להשתנות התפישה שלה בנוגע להצלחה. פציעה כרונית בכתף שפרצה בשנת 2007 והצריכה ניתוח בשנה שלאחר מכן אילצה את שראפובה להתמודד עם העובדה שהקריירה שלה במגרש תסתיים יום אחד. והיכן היא תהיה ללא יריב להתמודד אתו?

בדרך מקרה, היא קראה מאמר ב"יו-אס-אי טודיי" שזיעזע אותה, על הבעיות הכלכליות שעומדות בפני ספורטאים מקצוענים לשעבר. וילי דייוויס, אגדת פוטבול, הפסיד בתקופת המיתון מיליוני דולרים בעקבות סגירת בנק בקליפורניה שבו הוא השקיע כספים רבים. מספר מפתיע של שחקני פוטבול הגישו בקשה לפשיטת רגל כמה שנים לאחר שהסתיימה הקריירה שלהם.

שראפובה התקשרה חסרת מנוחה לאייזנבד, שניהל את הקריירה שלה מאז שהיא חתמה עם סוכנות הכישרונות IMG בגיל 11, ואמרה לו שייצור קשר עם כל נותני החסות שלה. באופן טיפוסי הגישה של כל חברה אל שראפובה הוגבלה ל10-12 ימים בכל שנה. "לא אכפת לי מה יש בחוזים", היא אמרה לו. "תגיד להם שאני אעשה מה שהם רוצים, מה שהם צריכים". היא היתה נחושה בדעתה לבסס את המותג מריה הרבה לפני שהיא תחדל לשחק טניס. במובן מסוים, הגרנד סלאם הראשון שלה בווימבלדון שאותו גרפה בגיל 17 הגיע מוקדם מדי בקריירה של ספורטאית שמתעניינת בחסויות - ושבדומה לאחיות וויליאמס לפניה, מתעניינת מאוד באופנה.

שראפובה התלוננה לעתים קרובות בפני חברת נייקי על כך שהבגדים שהם סיפקו לא מתאימים למבנה הגוף שלה. היא הביאה איתה בלוק ציור לטורנירים ומילאה את חדרי המלון שבהם היא שהתה בעיתוני אופנה. היא ביקשה ייעוץ קריירה מאנה וינטור, הידועה כבעלת עניין רב בשחקני טניס, ושאלה אותה אם היא סבורה שזה רעיון טוב עבורה לעצב קולקציה ("תיזהרי", שראפובה זוכרת שווינטור אמרה, "אם בסופו של דבר תיכשלי, לא יהיו לך עוד הרבה הזדמנויות").

היא ראתה גם את הדוגמה שהציבה עמיתתה הרוסייה אנה קורניקובה, שהתפרסמה בבני הזוג שלה ומסע הפרסום לחזיות ספורט בולמות זעזועים. היא החליטה שהיא מעדיפה להופיע בקטן ב"ווג" כשהיא נועלת נעליים מגניבות, במקום על השער של "מקסים" כשהיא לבושה בגד ים (שראפובה הסכימה לדגמן לגיליון בגדי הים של "ספורטס אילוסטרייטד" בשנת 2006, שם היא הופיעה בביקיני קטנטן). היא פעלה בתחכום כה רב בהגנה על התדמית שלה, סיפר אייזנבד בראיון נפרד, עד שהוא הבחין שהיא אפילו התחילה לקלף את התוויות מבקבוקי המים שלה בכל מקום שבו עשויים לצלם אותה.

העסקה הגדולה הראשונה שלה הגיעה בעקבות רגע בלתי מתוכנן בווימבלדון. אחרי הזכייה, אביה החליק לידה טלפון סלולרי כדי שתוכל להתקשר לאמה. היא חייגה את המספר, פעם אחר פעם, אבל לא היתה תשובה. בסופו של דבר היא ויתרה, ככל הנראה לא מודעת לכך שההתרחשות כולה שודרה בטלוויזיה.

מוטורולה, אשר עמדה להציג את סדרת ה-Razr, החתימה את שראפובה בחודש שלאחר מכן. פרסומות ללנד רובר וקאנון באו בעקבותיה, וככל שהקריירה שלה התקדמה, שראפובה ראתה את שמה מתחיל להופיע על מוצרים ממשיים, כמו משקפי שמש ושעון של טאג האוור ותכשיטים של טיפאני.

כחלק משיתוף הפעולה שלה עם קול האן, שהוצג באוגוסט 2009, היא התעקשה שהחברה תכלול נעלי בלט שטוחות ("באתי ואמרתי 'אתם יודעים מה? אני 1.88 מטר ולא אכפת לי מאף אחד אחר'", היא אומרת. "אני הולכת להיות אנוכית ולהגיד שאני אוהבת נעלי בלרינות"). הנעליים, במחיר 138 דולר, הן כיום מבין הפריטים הנמכרים ביותר של המותג.

בינתיים, עיצוב בגדים היא מטרה קשה הרבה יותר להשגה. "כשהייתי יותר צעירה", אומרת שראפובה, "נייקי היו מלבישים אותי בבגדים זהים לאלו של אולי עשר בנות אחרות בתחרות. כולנו נראינו כמו שיבוטים. אני רוצה להיות שונה. אם כולם לובשות שחור, אני רוצה ללבוש אדום".

כחלק מהעסקה החדשה שלה עם נייקי, החלה החברה בשנה שעברה סוף סוף לייצר ולמכור קו המבוסס על המלתחה שלה במגרש, ולהלביש כמה שחקניות עולות, כמו ג'וליה ג'ורגס הגרמנייה ואנסטסיה פיבוברובה הרוסייה, ב"מראה מריה שראפובה".

שנתיים לאחר זכייתה בווימבלדון, בתחרות ארצות הברית הפתוחה ב-2006, התואר השני שלה בגראנד-סלאם (הזכייה הראשונה היתה בגיל 17 בווימבלדון. מאוחר יותר היא זכתה בתואר שלישי, באליפות אוסטרליה הפתוחה), היא לבשה שמלה שחורה קטנה עם צווארון מעוגל בעיטור קריסטלים בהשראת אודרי הפבורן. הבגד הביא לפרסום עצום, אבל השמלה, בשיתוף פעולה בין שראפובה לצוות של נייקי, מעולם לא שווקה בייצור מסחרי. "הם יכלו למכור מיליונים מהשמלה הזאת", אומר אייזנבד. "בעולם מושלם, אני בטוח שנייקי היו רוצים שהיא תלבש משהו לבן ופשוט. זה מוכר יותר טוב". זה לא כל כך פשוט. קודם כל, השמלה השחורה היתה עולה לפחות 600 דולר בייצור קמעונאי.

שמלה דמויית מחוך בצבע צהוב בהיר ששראפובה לבשה באחרונה ברולאן גארוס היתה שונה. זה לא היה משהו שהיא פשוט שלפה במקרה מהארון באותו בוקר. התלבושת שלה נבחרה כשנה וחצי קודם לכן, לצד התלבושת שהיא תלבש בווימבלדון, בתחרות ארצות הברית הפתוחה ובתחרויות גדולות אחרות לאורך כל השנה, תוך בחינה מעמיקה של מגמות הצבעים, תחזיות אופנה ופרטים מזעריים, וגם השעה ביום שבה שראפובה אמורה לשחק והצבע של רצפת החימר האדומה בתחרות. *



מריה שראפובה: ''אם כולם לובשות שחור, אני רוצה ללבוש אדום''



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו