בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מוסיקה קלאסית

תגובות

המלצת השבוע

"בלט רוס" בן מאה

מצו, ראשון, 21:30

בעשור הראשון של המאה ה-20 פנה הרוסי איש סנט פטרסבורג סרגיי דיאגילב (1872-1929), משפטן בהשכלתו, לתחום התיאטרון, ומיד התפרסם כאמרגן ממולח, ובעל הצלחה בינלאומית. אחרי כמה קונצרטים ומופעים של מוסיקה רוסית שאירגן בפאריס ייסד שם להקת מחול, ב-1909 וקרא לה "בלט רוס". הפאריסאים היו סקרנים לכל דבר חדש, במיוחד אם הוא אקזוטי, ותחילה העלתה הלהקה מחולות למוסיקה רוסית ספק פולקלורית, כמו "ריקודים פולובציים" של אלכסנדר בורודין ו"שחרדזה" של ניקולאי רימסקי-קורסקוב.

אבל לדיאגילב היו שאיפות גדולות הרבה יותר מניהול להקה פולקלורית - וגיוסו של איגור סטרווינסקי למלחין הבית של הלהקה עזר לו להעלות את הפרופיל שלה. בתוך ארבע שנים, אחרי הבלטים "פטרושקה" ו"פולחן האביב" למוסיקה של סטרווינסקי, נהפכה "בלט רוס" ללהקה המובילה באירופה, ומשכה אליה את היוצרים הגדולים ביותר של התקופה. מלחינים וביניהם קלוד דביסי, מוריס ראוול, מנואל דה-פאליה וסרגיי פרוקופייב יצרו ללהקה; וגם כוריאוגרפים כמו מיכאיל פוקין וג'ורג' בלנשיין, ואמנים שעצבו תלבושות ותפאורה וביניהם אנרי מאטיס ופבלו פיקאסו. בלט רוס, בכיכובו של הרקדן ואצלב ניז'ינסקי, היה כך לאבן שואבת וכוח מניע של הפעילות האוונגרדית בתחילת המאה ה-20 באירופה. ערב זה, שהתקיים ב-2009 וציין מאה להקמתה, מביא כמה מחולות שחוברו במיוחד ללהקה, בכוריאוגרפיה המקורית: "הכובע משולש הקצוות" של דה-פאליה עם התפאורה והתלבושות של פיקאסו, "אחר צהריים של פאון" מאת דביסי בכוריאוגרפיה של ניז'ינסקי, ו"פטרושקה" של סטרווינסקי בהפקה המקורית.

עוד המלצות

טנור הרואי

מצו, שבת, 21:30

בכיר הטנורים של גרמניה היום הוא יונאס קאופמן, שמתמחה באופרות של ואגנר - וברסיטל שלו, תוכנית חימום לקראת אופרה שלמה של ואגנר בכיכובו בערב זה, הוא ישיר את "בארץ רחוקה" ו"סערת חורף" מתוך "לוהנגרין" ו"הוולקירה" של ואגנר, לצד אריות מאופרות גרמניות נוספות, מאת ובר, ומוצרט ("חליל הקסם"). במרכז הערב (22:10): האופרה "לוהנגרין" במלואה, לצד הסופרן הנפלאה אניה הרטרוס. קנט נגאנו ניצח במינכן.

פסטיבל הרביעיות

מצו, שני, 21:30

מפגש ראשוני עם רביעיות כלי קשת צעירות בפסטיבל מיוחד להרכבים אלה, שנערך בבורדו בצרפת. כאן עם "רביעיית נמטנו", שבה מנגנות האחיות שרה, דבורה וליזה נמטנו בכינורות וויולה, ורפאל פידו בצ'לו. עם הפסנתרן אריק לה סאז' הן ינגנו את חמישיית הפסנתר של פורה. עוד רביעיות מהפסטיבל בהמשך הערב (22:40).

שנות ה-60

מצו, חמישי בחצות

הארכיון הקלאסי מוריד ממדפיו סרטי רסיטל עם שניים מהפנתרנים הגדולים של המאה, ששני דורות מפרידים ביניהם: הגרמני וילהלם קמפף (1895-1991), והאיטלקי מאוריציו פוליני, יליד מילאנו 1942. קמפף, מתוכנית בטלוויזיה הצרפתית ומפסטיבל בזאנסון בשנים 1961-1968, ינגן סונטה של שוברט - הוא היה מהראשונים שפנו לרפרטואר הזה, הכמעט לא מוכר אז - וקטעי פסנתר של שומאן; ופוליני, בתחילת הקריירה, ברסיטל בכורה שלו אחרי זכייתו בפרס שופן בוורשה ב-1960, ינגן פרלודים של שופן.

אפשר גם

* קונצרט בוקר. עונג מוסיקלי של בוקר עם סונטות לכינור ופסנתר של שוברט וברהמס, הרביעייה אופ' 135 של בטהובן, שירי ריקרט של מהלר והקונצ'רטו השלישי של רחמנינוב - "מוסיקה לכי קשת, כלי הקשה וצ'לסטה" של ברטוק לסיום. גיאורג שולטי, מרתה ארחריץ', רביעיית קליבלנד, ורבים וטובים אחרים מבצעים (קול המוסיקה, שישי 9:05).

* "אל סיד". הזדמנות לשמוע את רוברטו אלנייה, שטען לכתר היורש של פאוורוטי, באופרה הרומטית של ז'יל מאסנה. יחד אתו: ביאטריס אוריה-מונסון הנהדרת (ארטה, שישי, 21:00).

* רק מנצחים. חגיגה בארטה עם ארכיון של הקלטות גדולות משנות ה-60 וה-70: בולז מנצח על דביסי, גנאדי רוזדסטוונסקי מיד אחריו, ובערב (20:15) אחת מאבני הדרך של הביצוע: קרלוס קלייבר מנצח על הסימפוניה הרביעית של ברהמס (ארטה, ראשון, 11:10). למחרת (שני, 23:20) סרט תיעודי על קלייבר, המנצח החידתי.



מאוריציו פוליני


מרתה ארחריץ'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו