בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"אקס-מן: ההתחלה" מציע הסברים חלופיים לאירועי המלחמה הקרה

בזכות התפיסה ההסיטורית המרעננת, הסרט שביים מתיו הוא אחד מסרטי הקומיקס המעניינים ביותר של השנים האחרונות

תגובות

"אקס-מן: ההתחלה" מתאר את תחילתה של יריבות נפלאה, זו שמניעה את סיפורה של חבורת המוטאנטים, שפרצה ממוחו הפורה של סטן לי ונגלתה לראשונה לתרבות הפופולרית בחוברת קומיקס ב-1963.

בדומה לסדרות קולנועיות נוספות, כגון "סופרמן", "באטמן" וסדרת סרטי ג'יימס בונד, שאחרי שהניבו שורה של סרטים שמתקדמים בזמן חזרו לאחור כדי לתאר את המקור שממנו צמחו גיבוריהן, גם "אקס-מן: ההתחלה" מתאר כיצד נוצרה השותפות בין שניים מגיבוריו המרכזיים של המיתוס, שבשלב מאוחר יותר יזכו בכינויים פרופסור אקס ומגנטו. וכיצד השותפות, שנהפכה לחברות אמיצה, התגלגלה להיות יריבות בוערת. לעומת "סרטי המקור" של סדרות אלה, שנעצרו לרוב בצעירותם של גיבוריהם, "אקס-מן: ההתחלה" הולך אף רחוק יותר ונפתח בילדותם של שני גיבוריו.

"אקס-מן: ההתחלה", שביים מתיו וון, אינו הניסיון הראשון להחזיר את סדרת סרטי "אקס-מן" למקורותיה. ב-2009 הופק סרט שתיאר את מקורותיה של דמות מרכזית נוספת בסדרה, זו של המוטאנט וולוורין. אבל הסרט, שביים גאווין הוד, היה חלש הרבה יותר משלושת הסרטים שקדמו לו (את השניים הראשונים ביים בריאן סינגר, שהוא אחד ממפיקי הסרט הנוכחי, ואת השלישי ביים ברט רטנר). הוא ללא ספק חלש יותר מהסרט הנוכחי, שגם אם הוא אינו מתקרב ברמתו ובמורכבותו ל"האביר האפל" של כריסטופר נולאן, הוא אחד מסרטי הקומיקס המעניינים יותר שנרא בשנים האחרונות.

"אקס-מן: ההתחלה" הוא סרט קומיקס שמתחיל בשואה - אריק לנשר, שלימים יכונה מגנטו, הוא יהודי, ניצול שואה, שבהיותו ילד במחנה ריכוז בפולין לא הצליח, למרות כוחות העל שלו, למנוע את הירצחה של אמו מול עיניו על ידי קצין נאצי, אף הוא בעל כוחות על, שאימץ אותו, ובחסותו הוא שרד את השואה. מהאירוע ההיסטורי הזה מתקדם הסרט לאירוע היסטורי נוסף - משבר הטילים בקובה שפרץ ב-1962 בעיצומה של המלחמה הקרה, בין ארצות הברית לברית המועצות, וכמעט והביא את העולם אל סף שואה גרעינית.

מאז ומתמיד שילב הקולנוע האמריקאי בין ההיסטורי למיתולוגי (המערבון, אולי הז'אנר הקולנועי האמריקאי המייצג ביותר, עשה זאת בצורה המוחלטת ביותר); הדיאלוג ואפילו העימות בין שני הקטבים האלה עברו תמורות רבות במשך תולדותיו של הקולנוע האמריקאי, ולאחרונה יצאו כמה סרטים שעירבלו בין ההיסטורי למיתולוגי בצורה קיצונית אף יותר מבעבר. אולי כי אנו חיים בתקופה שבה מתחוללות שנים ארוכות כמה מלחמות שהסיבות לפריצתן טישטשו יותר מתמיד את הקו המבדיל בין אמת לבדיון.

הדוגמה הקיצונית ביותר לסרט מהסוג הזה היה "ממזרים חסרי כבוד" של קוונטין טרנטינו מלפני שנתיים. אף שאין בסרטו של מתיו וון הברק, התעוזה והחוצפה שאיפיינו את סרטו של טרנטינו אפשר להגדיר את "אקס-מן: ההתחלה" כסרט שהוא פוסט "ממזרים חסרי כבוד".

יש לי אהדה לסרטים שמערבלים בין ההיסטורי למיתולוגי, שעוסקים בהתנגשות ביניהם, ו"אקס-מן: ההתחלה" עושה זאת רוב הזמן בצורה שנונה, לעתים אף מפתיעה. אריק, שבבגרותו מגלם אותו השחקן מייקל פאסבנדר, בוער מתשוקה לאתר את הקצין הנאצי שרצח את אמו, ואחרי המלחמה שינה את שמו לסבסטיאן שו ונהפך לארכי נבל מהסוג שנהג להופיע בסרטי ג'יימס בונד המוקדמים; ואמנם, כשצופים ב"אקס-מן: ההתחלה", שעיקר העלילה שלו מתרחשת בשנה שבה יצא לאקרנים "ד"ר נו", הסרט הראשון בסדרת ג'יימס בונד, והוא משכתב מחדש את סיפור המלחמה הקרה באחד משיאיה, אותה מלחמה שהניבה את ספרי וסרטי ג'יימס בונד, נדמה לרגעים שאנו צופים בסרט מוצלח בסדרת סרטי ג'יימס בונד, דבר שלא קרה בסרטים האחרונים בסדרה. קשה להימנע מהשאלה אם בתקופה שבה מופקים סרטים מתוחכמים כגון "האביר האפל" וכעת "אקס-מן: ההתחלה" יש עדיין מקום לסרטי ג'יימס בונד "אמיתיים"; אבל זו בעיה שמפיקי הסרט הבא בסדרה יצטרכו להתמודד עמה.

עלילת הסרט מפגישה את אריק עם צ'רלס קסאווייר (ג'יימס מקאבוי), לימים פרופסור אקס, שאף הוא גדל כילד עם אמא נעדרת; במקרה שלו אמא שהתעלמה ממנו. גם לצ'רלס יש כוח על, שהוא במקרה שלו היכולת לקרוא מחשבות (קצת ריחמתי על מקאבוי בסצינות שבהן הוא מפגין את יכולתו בכך שהוא מצמיד אצבע לרקתו ומכווץ את עיניו כדי להראות ריכוז על; לשאר גיבורי הסרט בעל כוחות העל ניתנת האפשרות להוכיח כישורים ראוותניים ומרשימים הרבה יותר).

גיבורי העל בסדרת "אקס-מן" אינם נקראים גיבורי על אלא מוטאנטים, שהחברה כנראה מלאה בהם בלי שאפילו נדע זאת. דרכם משמשת הסדרה כאלגוריה על מקומו של מיעוט בתוך חברה שאינה מכירה אותו (או בו) וכשהיא מכירה אותו (או בו) היא עוינת אותו. זו אלגוריה מורכבת למדי, וחלק ניכר מהעניין ש"אקס-מן: ההתחלה" מעורר נובע מהאופן שבו מתיו וון מפתח אותה על פני רבדים שונים.

עלילת "אקס-מן: ההתחלה" משכתבת מחדש את סיפור משבר הטילים בקובה; מתברר שהעניין התגלגל באופן אחר לגמרי מכפי שההיסטוריה הנציחה אותו, המוטאנטים הם אלה שמנעו את פרוץ מלחמת העולם השלישית, שאותה יזם סבסטיאן שו (קווין בייקון), וחלק מההומור שבסרט נובע מהעובדה שלא רק ההיסטוריה לא היתה מודעת לאותה "אמת", אלא שברור גם שלא הנשיא קנדי ולא ראש הממשלה הסובייטי ניקיטה חרושצ'וב ידעו אותה.

אריק וצ'ארלס מגייסים חבורה של מוטאנטים צעירים כדי לסייע להם למנוע את המלחמה שעומדת לפרוץ, והתסריט מגיע לכמה משיאי ההומור שלו בתיאור תהליך הגיוס, תיאור הכישורים הייחודיים שיש לכל אחד מהמגויסים ותיאור ההווי שמתפתח בין אותם צעירים. עד שהמשבר פורץ הם אינם לגמרי מודעים לחומרת המצב שאליו הם ייקלעו.

פרט לאותה חבורה של מוטאנטים, שמגוון כישוריהם כולל את היכולת להחליף צורה, להשמיד בעזרת גלי קול ולהצמיח כנפיים ולעוף, יש בסרט גם דמויות כמו מוירה (רוז בירן), סוכנת סי-איי-אי ללא כישורים מוטאנטיים, ומוטאנטית צוננת ששמה אמה פרוסט (ג'ניוארי ג'ונס), שביכולתה להפוך את גופה לדמוי יהלום, והיא ניצבת בצד של הרעים.

יהדותו של אריק מוסיפה לסרטו נדבך מרתק, שיש גם שיגידו שהוא בעייתי מבחינה אידיאולוגית. מניעיו של אריק, שייהפך לנבל של הסדרה, להצטרפות למאבק הם אישיים ולאומיים ולא גלובליים. אם רוצים, אפשר לזהות בסרט, דרך דמותו של אריק, ביקורת על עם שמונע על ידי זעם, רצון לנקום ותחושה של קורבנות מתמדת. אריק אף יכריז במשך הסרט "לעולם לא שוב", כשהוא מתייחס לזיכרון השואה (וזהו הרגע שיותר מכל הזכיר לי את סרטו של טרנטינו ואת ההכרזה הנשמעת בו בסופו הלוהט ש"אלה הם פניה של נקמה יהודית").

הקרע המתהווה בין צ'רלס לאריק (וזה אינו ספוילר; כל מי שראה את הסרטים הקודמים יודע שהשניים נהפכו ליריבים) נראה לפעמים כאמירה על הקרע המתקיים והולך ומתפתח בינינו לבין העולם. ייתכן שעם הפרשנות הזאת אני הולך רחוק מדי, אך הרי בשביל זה קיימים סרטי קומיקס שכאלה, כדי ללכת אתם רחוק ככל האפשר, וככל שהאפשרות הזאת ניתנת לצופים, כך גם נהנים יותר. מ"אקס-מן: ההתחלה" נהניתי. *

"אקס-מן: ההתחלה". בימוי: מתיו וון; תסריט: אשלי אדוארד מילר, זק סטנץ, ג'יין גולדמן, מתיו וון; צילום: ג'ון מתיסון; מוסיקה: הנרי ג'קמן; שחקנים: ג'יימס מקאבוי, מייקל פאסבנדר, קווין בייקון, רוז בירן, ג'ניפר לורנס, ג'ניוארי ג'ונס, ניקולאס הולט, אוליבר פלאט, ג'ייסון פלמינג



מתוך ''אקס-מן: ההתחלה''. תגובת המשך לטרנטינו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו