בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

צאו לטיול בבריכות הגולן

העצים עמוסים בדובדבנים, המעיינות והנחלים שופעים מים. אלה רק כמה מהסיבות לנסוע בימים אלה לגולן

תגובות
דודו בכר

העצים ברמת הגולן עמוסים עכשיו בדובדבנים. דובדבנים, בייחוד כאלה שקוטפים הישר מן העץ, הם תשוקה גדולה, מסוג הדברים שמצדיקים מאמץ. מעניין לברר איך רכשו הדובדבנים בשנים האחרונות מעמד אצולה. הם כבר לא כמו הפירות האחרים. מתייחסים אליהם באופן שונה, מוכנים לשלם בשבילם מחירים גבוהים, לטרוח למענם בנסיעה עד רמת הגולן, כי רק שם מגדלים דובדבנים, פירות מיוחסים שדורשים תנאים מיוחדים וחום וקור ובעיקר גובה.

אבל לפעמים החיפוש אחר דובדבנים כרוך באכזבה. למשל, הדובדבנים שקטפנו השבוע בבוסתן בראשית ליד קיבוץ עין זיוון. הם יפים להפליא, אדומים, עגולים, מושלמים בצורתם. אבל טעם אין להם. הם לא חמוצים ולא מתוקים. פשוט תפלים והאכזבה צורבת. לא ברור אם הבעיה נעוצה בזן הספציפי של הדובדבנים שמתירים עכשיו לקטוף בבוסתן בראשית, או בכך שהקטיף מוקדם מדי, או שהעונה חלשה או שהבעיות הפוליטיות שמעיקות על הגולן פגעו בטעמם הענוג של הדובדבנים בעין זיוון.

התוצאה מאכזבת במיוחד בעקבות הזיכרונות משנים קודמות, כאשר פירות הגולן ערבו לחיך הרבה יותר. רק לאחר כמה שעות, כאשר בשעת אחר צהריים מאוחרת טעמנו דובדבנים מזן אחר, במשק לוי שליד מושב שעל, נחה דעתנו. הם היו כהים יותר, קצת פחות יפים, אבל היה להם אותו טעם מיוחל, מושלם, שלמענו נסענו מאות קילומטרים.

זאת תחילתה של עונת קטיף הפירות בגולן. אחרי הדובדבנים יגיעו הפטל והאסנה, האגסים והאפרסקים ולבסוף התאנים, הפרי היחיד כנראה שיכול להעניק לדובדבנים תחרות ממשית בטבלת הגרגרנות.

הסיבה השנייה, הטובה יותר, לנסוע עכשיו לגולן היא המים ששופעים במעיינות, בבריכות ובנחלים. קשה קצת להיזכר במצב כזה בגולן בשנים האחרונות. מפל הגילבון, אם ניקח דוגמה אחת יפה במיוחד, שופע עכשיו מים בכמויות גדולות, רוחבו כמה מטרים של זהרורים נוצצים והבריכה שלו פשוט ענקית, רחבה ועמוקה. אין כמעט מקום לשבת על האבנים שניצבות על שפתה. כמה מן הסלעים הגדולים, שאני זוכר בבירור כחלק מגדת הבריכה, ניצבים עכשיו בלבה, טובלים עד אמצעיתם במים.

הגולן הוא אזור חם. כבר עכשיו משמשים סלעי הבזלת השחורים כגופי חימום ענקיים שמקרינים חום והקיץ רק בתחילתו. הנחלים ירוקים עכשיו ומיליארד ברחשים מפגינים את חדוות החיים שלהם בדרכים נלוזות כמו ריחוף שיכול להוציא מן הדעת בתוככי האוזן. שיחים של הרדוף הנחלים הוורוד פורחים ומעידים שזה בכל זאת זמן טוב לביקור ברמה.

הביקור הזה מתמקד בכמה מעיינות ובריכות שאפשר לטבול בהם גם בימים החמים ביותר. בשנים קודמות, בשיא הקיץ, התרוקנו כמה מן הבריכות האלה מן המים, או שנהפכו לשלולות מעופשות, אבל עכשיו כולן מלאות במים צלולים עד שפתן. כמה מן הבריכות האלה זכו בעבר לכינוי "בריכות הקצינים". זה לפי "המדריך לשביל הגולן", שכתבו ישראל אשד ויעקב שקולניק, פרי דמיון ישראלי פרוע. אלה בריכות ששימשו תמיד לאגירת מי מעיינות להשקיה. "לו באמת השתכשכו הקצינים הסורים בכולן, לא היה נותר להם זמן לשום דבר אחר", כתוב במדריך.

קצינים סורים לא שוטטו כאן כבר 44 שנים. הבריכות עדיין במצב טוב. כמה מהן שופצו ביוזמות פרטיות בשנים האחרונות, בעיקר כאתרי הנצחה לחללים תושבי האזור. הכניסה לכל אתרי הבריכות שמוזכרים כאן אינה כרוכה בתשלום ואפשרית גם בשבתות.

משה גלעד

בריכת אורחה

עשרה סוסים רעו נינוחים ליד העצים בחניון של בריכת אורחה. רוכבי הסוסים ישבו מיוזעים על שפת הבריכה ולרגע נדמה היה שהסוסים רכבו על גבם. באוויר התפשט ריח הבשר שצלו הרוכבים על הגריל. בבריכה טבלו כמה ילדים שבאו במכוניות ממושבים באזור. התמונה כולה נראתה פסטורלית.

בריכת אורחה אינה גדולה, בערך שבעה מטרים על שלושה. כולה בצל עצי אקליפטוס ענקיים שמשרים על האתר אווירה צוננת ונעימה. המקום מתאים ללינת לילה בתנאי קמפינג ויש סביבו לא מעט שטח בו אפשר להקים אוהלים, אם כי כמו בהרבה מקומות בגולן, במרחק כמה עשרות מטרים מן הבריכה מתוחה גדר שעליה סימון של שדה מוקשים. תזכורת מתמדת לכך שאנחנו לא במקום נורמלי. גם אחרי 44 שנים זה עדיין לא מקום נורמלי.

בריכת אורחה יונקת את מימיה מעין אם א-שרשיח שפירושו בעברית "העין הפקוחה", שם יפה למעיין. צעירים ממושב רמת מגשימים שיפצו וניקו את הבריכה בשנים האחרונות והציבו בה לוח שיש לזכרו של חברם רזיאל נגר, צעיר בן 20 שנהרג בינואר 2005 בטיול ברמה מנפל של פגז.

השם בריכת אורחה הוצמד למקום כיוון שקראו לגבעה הסמוכה גבעת אורחה (בערבית תל ג'וחדר). למרגלות הגבעה שמתנשאת לגובה 646 מטר ודי בולטת בנוף הרמה השטוח, יש שרידי חאן מהמאה ה-14. פעם יצאו מכאן דרכים חשובות אל הכנרת וההיגיון שבשם אורחה מתייחס כנראה לשיירות הגמלים שחנו במקום. בתחילת מלחמת יום כיפור הותקפה והושמדה כאן בידי טנקים סוריים סוללת תותחנים.

משה גלעד

בריכת כנף

גרם מדרגות ארוך מוביל מרחבת החניה לאקליפטוס גדול שמטיל צל על רחבת עפר. לצדה ניצבת בריכת בטון לא גדולה שמי מעיין צלולים ממלאים אותה מצינור פלסטיק שנטוי מעליה. המים גולשים מצדה השני של הבריכה וזורמים בערוץ קטן במורד, אל הוואדי שרואים מול הבריכה. רוב שעות היום מטיל האקליפטוס צל גדול על הבריכה. המים קרים, אבל נעימים להפליא. הבריכה, שעומקה כמטר ו-20 צופה אל נוף נהדר. נחל כנף העמוק והירוק עובר ממול. זה אחד המקומות הנעימים ביותר לשבת בהם בגולן בסופו של יום חם. זאת כנראה הסיבה שמשפצי המקום הצמידו לאחד העצים שלט עליו כתוב: "מעיין כנף, פסגת גן עדן לזכרו של אשי נוביק". אשר נוביק מהיישוב כנף הסמוך נהרג בעת שירות מילואים במהלך מלחמת לבנון השנייה.

שמו הערבי של המקום הוא עין דיר עזיז. 200 מטר מצפון למעיין קל למצוא את שרידי חרבת דיר עזיז שפירושו בעברית "המנזר המתוק". במקום, מצדה הצפוני של הדרך, יש כפר קדום, בית כנסת ובתי ישוב יהודי מן המאה החמישית לספירה. בבית הכנסת העתיק יש כמה תבליטים יפים וחצאי עמודים שעדיין ניצבים במרכז המבנה. חשוב לא להתבלבל בין אתר זה לבין חרבת כנף שנמצאת ממערב ליישוב. במקום יש מרחב גדול ונוח לקמפינג ומרפסת תצפית נהדרת על הנוף, עם שתי נדנדות עץ נוחות.

עין זיוון

המקום היפה הזה שימש במשך שנים רבות מוקד לוויכוחים בין המטיילים לצבא. מעיין עין זיוון הוא בריכת מים עמוקה, מיוחדת, ובעלת צורה עגולה. היא בנויה אבנים ולא יצוקה בבטון כמו הבריכות האחרות. גרם מדרגות שנטועות בדופן הבריכה מאפשר לרדת אליה בנוחות. המים קרים ונקיים. הבעיה העיקרית שהעיבה על ביקור במקום בעבר היה שדה המוקשים שהקיף אותו מכל צדדיו. שביל ההליכה אליו נחשב במשך שנים רבות בטוח, אבל הקרבה המפחידה של משולשי המתכת הצהובים שמתריעים מפני מוקשים הרתיעה רבים.

בעבר התפרסם כי חיל ההנדסה מפנה את שדה המוקשים הסמוך למעיין ושבעקבות הפינוי ישונה שמו של המקום מ"עין מוקש" המחתרתי למעיין עין זיוון הממלכתי. קשה לדעת כרגע אם הפעילות לפינוי כל המוקשים הסתיימה אבל גדר התיל שחסמה בעבר את השביל המוליך מן הכביש למעיין הוסרה ובמעיין טובלים מתרחצים רבים. אחדים אפילו אומרים שהמיקום המסוכן הוא חלק מן הקסם. *

מראה מקום

בריכת אורחה: גבעת אורחה נמצאת במזרח הרמה, מצפון לרמת מגשימים ומדרום לאלוני הבשן. הנוסעים בכביש 98 דרומה מגיעים לצומת בה הכביש פונה בחדות ימינה. כאן הוא נפגש עם ציר הנפט, שנראה כיום ככביש צר ומוזנח. כדי להגיע למעיין אורחה פונים מכביש 98 שמאלה במקום שבו ניצבת המצבה לזכר חללי התותחנים שנהרגו במקום ב-1973. דרך עפר טובה מובילה כ-300 מטרים מזרחה מהכביש. המעיין נמצא בין עצי האקליפטוס מימין לדרך העפר. יש לצדו רחבת חניה די גדולה.

בריכת כנף: אם באים מכיוון צפון מזרח הכנרת עולים לרמה בכביש 869 שחולף במעלה גמלא לפני שהוא מגיע לכניסה לישוב כנף. אם מגיעים מהגולן נוסעים בכביש 808 שמחבר את צומת המפלים עם רמת מגשימים ופונים מערבה בצומת דליות לכביש 869 ושמאלה לישוב כנף. כדי להגיע למעיין פונים מכביש הגישה לכנף שמאלה כ-100 מטרים לפני שער הכניסה לישוב. דרך עפר באורך שני קילומטר שעוברת ליד הרפת מובילה עד לחניה המשולטת למעיין.

עין זיוון: נוסעים בכביש 91 לצומת בית המכס וממשיכים לכיוון צפון מזרח. לאחר שחולפים על פני הקיבוצים אורטל ועין זיוון מגיעים לצומת זיוון ובה פונים דרומה לכביש 98 ולכיוון אלוני הבשן. 1,300 מטרים מן הצומת פונה שביל עפר מן הכביש. כאן כדאי להחנות את המכונית ולצעוד כ-300 מטר ברגל עד למעיין. לא כדאי לסטות מן השביל הזה.

מדריכים:

1. "ארץ המעיינות" מאת אורי מאור, הוצאת ספריית בית אל

2. "מעיינות ברמה - פינות חמד מוכרות ונסתרות בגולן" מאת אורן זינגבוים

3. "המדריך לשביל הגולן" מאת ישראל אשד ויעקב שקולניק



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו