בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"נחמן", תיאטרון המדיטק | קן תפילותינו הנידחות

עצב וצחוק, חלומות בהקיץ ונחיתה על קרקע המציאות - מנעד הרגשות שאליו נחשפים הילדים הצופים ב"נחמן" הופך את הההצגה לחוויה מסוג אחר

תגובות

"את הילד הזה אני לא אתן לך להרוס", זועקת סבתו של הילד חיים נחמן ביאליק בהצגה "נחמן", שהועלתה בבכורה חגיגית במסגרת הצגות פסטיבל ישראל לילדים. הזעקה הזו, כנגד סבו של ביאליק הרודה בו וכועס על חולמנותו, היתה קול בודד בעולם ילדותו רצוף הלעג של "המשורר הלאומי", כפי שנפרש במהלך ההצגה.

המחזה, פרי עטו של הסופר עוזי בן-כנען, הועלה לראשונה בשנות ה-80 בתיאטרון לילדים ולנוער, בבימויו של ישראל גוריון. את ההפקה החדשה של ההצגה כעת יזם רוני פינקוביץ', המנהל האמנותי של תיאטרון המדיטק, שאף ביים אותה. כתיבתו המיוחדת של בן-כנען נותרת רעננה גם כיום, כאשר התכנים הלא פשוטים של המחזה נעטפים במעטפת רכה של פנטסיה והומור.

ההעזה לעסוק בצדדים האפלים בילדותו של ביאליק גוברת עוד יותר כשמדובר במחזה לילדים. בעולם הצגות הילדים העכשווי - רצוף ההצגות הדידקטיות יתר על המידה, או ההצגות הנבובות מתוכן ממשי - נדמית ההצגה כעוף מוזר ביותר. לא פוחדים כאן לעסוק במוות (אביו של ביאליק נפטר כשהיה בן שש), לא חוששים לעסוק באלימות פיסית ומילולית של מבוגרים נגד ילדים חסרי אונים, לא נמנעים מלהציג את הילד נחמן בכל אומללותו. מעבר לכך, היפה והמיוחד במחזה הוא בתחושה שהוא מעביר שזהו סיפור אנושי אוניברסלי, על כל ילד מתבגר המרשה לעצמו להמשיך ולחלום למרות לחצי הסביבה.

המעטפת, כאמור, מרככת את התוכן. שיריו של ביאליק השזורים בעלילה, בעיבוד מוסיקלי של יוסי בן-נון, הכוריאוגרפיה של מיטל דמארי המשתתפת אף היא בהצגה כציפור (הנפש?) המלווה אותו בדמיונו לאורך השנים, ובעיקר עיצוב התפאורה והתלבושות של אורנה סמורגונסקי, יוצרים על הבמה אווירת פנטסיה סוריאליסטית. הקהל נכנס למעשה לתוך עולם דמיונו של הילד נחמן, ומוצא עמו שם מפלט מתלאות חייו.

אין להכחיש כי לא תמיד קל לצפות בהצגה, ויעידו על כך תזוזות ואי שקט שניכרו לעתים בקרב הילדים הצופים. בתום ההצגה אף נשמעו ילדים שלא התביישו להודות שהיה להם עצוב. אך בכך טמון חלק מעוצמתה של ההצגה. ברגעים מסוימים נשבו הילדים בקסם החלום של נחמן, ברגעים אחרים כאבו את כאביו, ולעתים צחקו על מאורעות הזויים שחווה. מנעד הרגשות הזה, אליו נחשפים הילדים, הוא בהחלט דבר שצריך להשתבח בו.

ייחודיות ההצגה בולטת גם במשחק הלא מתיילד של השחקנים. דייוויד בילנקה, בתפקיד נחמן, מצליח להציג דמות מורכבת אך נוגעת ללב, אתה קל מאוד לילדים להזדהות. מאיה מדג'ר מציגה היטב את דמותה של האם, שתלאות החיים הקשו את לבה. "אני מכירה את המבט הזה, כמו האבא שלו. כל פעם חולם", היא אומרת על הילד נחמן, בייאוש נוגע ללב. גילה פוליצר, לעומתה, מספקת לדמות סבתו של נחמן נופך קליל יותר בקטעי הומור סלפסטיקי.

שילוב הסגנונות, השפה הבלתי-אמצעית, הקטעים הסוריאליסטיים הרבים, כל אלה הופכים את ההצגה לחוויה מסוג אחר. מעבר להיכרות עם נופך פחות ידוע מחייו של ביאליק, נוצרת כאן חוויה רגשית עמוקה. "לא את ביאליק תראו על הבמה, אלא את עצמכם, כל אחד ואחד מכם", כותב פינקוביץ' בתוכניית ההצגה. אם תוצג ההצגה במסגרת "סל התרבות" לילדי בתי הספר, כדאי ללוות אותה בשיחה או בפעילות יצירתית לעיבוד הרגשות שהיא מעוררת. וכשהצגה מובילה לכל זה, לא צריך לבקש יותר.

"נחמן". תיאטרון המדיטק, 4.6. מחזה: עוזי בן כנען; בימוי: רוני פינקוביץ'; תפאורה ותלבושות: אורנה סמורגונסקי; מוסיקה: יוסי בן-נון; כוריאוגרפיה: מיטל דמארי; תאורה: אורי מורג. שחקנים: דייוויד בילנקה, מיטל דמארי, מאיה מדג'ר, מולי שולמן, גילה פוליצר, הראל מוראד




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו