בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תעלומת מיכלאנג'לו מאחורי הספה

האם ציור של מריה וישו, שנשכח מאחורי ספה בעיירה אמריקאית, הוא פיאטה מעשה ידיו של מיכלאנג'לו? התעלומה הזאת, שתיבחן בקרוב בתערוכה ברומא, מעוררת שאלות לא רק על תולדות האמנות אלא גם על בילוש ודעות קדומות

תגובות

בשנת 1885, כשמוזיאון מטרופוליטן בניו יורק היה עוד צעיר, הוצג בו ציור שאול מאירופה ועורר מהומה קטנה. זו היתה תמונה על לוח עץ קטן ובה הפיאטה - מריה הקדושה, בחיקה ישו בנה המת ושני מלאכים שריריים אוחזים בו משני צדיו. על פי הסברה המקובלת, הציור הוא מעשה ידיו של מיכלאנג'לו, אך קטלוג המטרופוליטן הסתפק באמירה שבעליו מייחס אותו לאמן הדגול.

הבעלים היתה ברונית גרמניייה ששלחה את הציור לאמריקה בתקווה למכור אותו. אך לא נמצא לו קונה, ולבסוף הוא עבר לידי מכריה, משפחת רוצ'סטר, הוצב למשך שנים רבות מעל האח בביתם וכונה בחיבה "המייק" (קיצור מקומי למיכלאנג'לו). לאחר שהציור נפל ממקומו בזמן הסרת האבק יום אחד בשנות ה-70, הוא הועבר אל מקום בטוח מאחורי הספה, ושם נשכח.

ציור של מיכלאנג'לו הוא אחד האוצרות הגדולים והחמקמקים של אמנות הרנסנס. האמן הדגול יצר קומץ ציורים כאלה בלבד, ידוע שלא חתם על אף אחד מהם, ורק על יצירה אחת, המוצגת בגלריה אופיצי בפירנצה, אין עוררין שהיא אכן שלו.

טונוואנדה שבניו יורק, עיירה אפורה מצפון לבאפלו, היא אולי המקום האחרון בעולם שהחוקרים היו חושבים לפתוח בו את המצוד אחר יצירה נוספת. אך בעשר השנים האחרונות - בעקבות מסע צלב עיקש של טייס קרב בגמלאות מהעיירה, מרטין קובר, שירש את הפיאטה - הציור צץ שוב כגיבור הראשי בתעלומה מרתקת מתחום האמנות וההיסטוריה.

היצירה עומדת במרכז "The Lost Michelangelos" (הציורים האבודים של מיכלאנג'לו), ספר שראה אור עתה באנגלית מאת רסטורטור איטלקי מוערך, אנטוניו פורצ'לינו, המתמחה ביצירות מיכלאנג'לו. פורצ'לינו משוכנע שהציור אותנטי. הוא עבר ניקוי יסודי ראשון ובדיקה של רישום ההכנה שמתחתיו, וחוקרת הרנסנס כריסטינה הרמן פיורה, אוצרת מגלריה בורגזה ברומא, אמרה שניתן לייחס את הרישום למיכלאנג'לו בסבירות גבוהה. בשבועות הקרובים יילקח הציור לרומא ויעבור תהליך שימור במימון קרן רומא, עמותה לתמיכה ביוזמות בתחום המדע, הרפואה והאמנות. לאחר מכן יוצג הציור, לצד השאלות הסובבות אותו, בתערוכה ושמה "רומא ברנסנס, ממיכלאנג'לו עד וסארי", שתיפתח ב-25 באוקטובר במוזיאון הקרן.

על לוח האורן

גלגולו של הציור מנכס משפחתי למושא לבדיקה היסטורית מאלף כשלעצמו. האוצרים בנשיונל גלרי בוואשינגטון דחו את קובר מבלי שראו את הציור במו עיניהם. אלכסנדר נייגל, מרצה במכון לאמנויות באוניברסיטת ניו יורק, קבע נחרצות: "זה העתק של קומפוזיציה של מיכלאנג'לו".

גם פורצ'לינו כמעט שדחה את טענותיו של קובר. אבל לאחר שראה בדואר האלקטרוני סריקה של רישום הבסיס של הציור, הוא ניאות לנסוע לאיטליה לראות את היצירה עצמה.

פורצ'לינו ידוע בעיקר כמשמר פסלים. הוא מילא תפקיד מכריע בשימור הפסל "משה" של מיכלאנג'לו ברומא ומזבח פיקולומיני שבקתדרלת סיינה, הכולל ארבע דמויות של מיכלאנג'לו. ב-2005 הוא פירסם ספר על חיי מיכלאנג'לו וספג בעקבותיו גינויים בטענה שתגליותיו מופרכות.

על הציור של קובר כתב בספרו: "מדהים כמה רבים האנשים שמשוכנעים שיש להם מיכלאנג'לו או רפאל בבית, שירשו מאיזו דודה זקנה או קנו מסוחר מתוך אמונה לא מבוססת שיש סוחרים, אפילו סוחרי עתיקות, שמבינים בתחום פחות מהם".

ואולם, הוא גם ידע על קיומם של מכתבים שמהם עולה בבירור, לדבריו, שמיכלאנג'לו צייר ציור כמו זה שבידי קובר. באחד מהם, מכתב למיכלאנג'לו מידידתו הקרובה המשוררת והאצילה ויטוריה קולונה, מוזכרת פיאטה שנתן לה. במכתב כתבה קולונה שדמותו של ישו "מצוירת באופן מושלם".

במשך שנים פורש הנאמר במכתב כאילו הכוונה לרישום, לא לציור. אך מכתב מ-1546 אישש את אמונתו של פורצ'לינו שקולונה התכוונה לציור דווקא. במכתב, שכתב הקרדינל של מנטואה, ארקולה גונזגה, לקרדינל אחר, מכונה הפיאטה קוואדרו, כלומר ציור. לדברי פורצ'לינו, מכתבים ומסמכים אחרים מתחקים על עקבותיו של הציור, שעבר מקולונה לקרדינל אנגלי, רג'ינלד פול, בן דודו של המלך הנרי השמיני.

לאחר מכן העקבות מיטשטשות, אך פורצ'לינו מזכיר כראיה נסיבתית את הטענה שלאחר מותו של פול התגלגל הציור לידי ארכיבישוף רגוסה - כיום דוברובניק שבקרואטיה.

אחד מרגעי הגילוי שפורצ'לינו מזכיר בספרו קשור לחותם שעווה באדום כהה על גב לוח האורן של הציור, שמשפחתו של קובר לא גילתה מעולם את מקורותיו. החותם ברובו איבד את צורתו, אך תכסיס בילוש פשוט שנקט פורצ'לינו - שפשוף עיפרון על נייר מעל החותם - העלה סמל אבירות ובו שלושה כוכבים, שלאחר מכן זוהה כשייך למשפחתו של פאביו טמפסטיבו. עיזבונו של טמפסטיבו, שכיהן כארכיבישוף רגוסה עד 1616, נמכר כדי לשלם את חובותיו, ורבים מנכסיו עברו לידיה של משפחה איטלקית עשירה, שהחזיקה בהם דורות רבים.

הקשר בין המשפחה הזאת למשפחת קובר מתברר ממסמכים רבים מאמצע המאה ה-19 ועד המאה ה-20, המעידים שנעשו מאמצים קודמים לאשר שהציור הוא פרי מכחולו של מיכלאנג'לו. באחד המסמכים, מ-1865, כותב הרמן גרים, חוקר רנסנס מוערך, שראה את הפיאטה מרגוסה וחשב שהיא בהחלט עשויה להיות מעשה ידיו של המאסטר הדגול.

ויליאם א' ואלאס, אחד המומחים האמריקאים המובילים למיכלאנג'לו, שבחן את הציור ב-2005, אומר שהראיות מצדיקות חקירה מקיפה יותר. "אין לי צל של ספק שהציור הוא מהמאה ה-16 ושהוא קשור קשר הדוק למיכלאנג'לו ולחוגו", הוא אומר.

אך ואלאס גם יודע כמה נפוץ הייחוס של יצירות למיכלאנג'לו - במאה האחרונה הועלו שתי טענות כאלה בשנה, לפי חישוביו, וכולן הופרכו במהירות. גם אם תצוץ ראיה משכנעת יותר, לדבריו, שאלת יוצרו של הציור עלולה להישאר ללא פתרון עשרות שנים ואף הרבה יותר. "קונסנסוס הוא עניין קשה להשגה", הוא אומר.

ואמנם, פורצ'לינו עבר דרך חתחתים בניסיונו לשכנע את החוקרים בייחוסו של הציור של קובר. המטרופוליטן אינו היחיד שמעלה ספקות בעניין זה. מייקל קול, מומחה לרנסנס האיטלקי ומרצה באוניברסיטת קולומביה, אמנם ראה תצלום אחד בלבד של הציור של קובר, אך הוא אומר שהאנטומיה מעוותת בחלקה מכדי שיהיה אפשר לייחס אותו למיכלאנג'לו. סביר יותר, לדבריו, שזה אחד מההעתקים הרבים של קומפוזיציית הפיאטה של מיכלאנג'לו, שנעשו במאה ה-16. "בעיני הציור שבתצלום לא נראה טוב מספיק להיות יצירה של מיכלאנג'לו", אמר.

כריסטינה הרמן פיורה מגלריה בורגזה אומרת שהיא מוכנה לקבל את הטענה שמיכלאנג'לו יצר את הרישום הבסיסי שמתחת לציור, אך גם היא סבורה שחלק מהפרופורציות בציור המוגמר מעוותות ושסביר להניח שאינן מעשה ידיו של המאסטר.

פורצ'לינו מודה כי קשה להתחקות אחר שורשיהם של ציורים בני מאות שנים, כשאין מסמכים רבים להסתמך עליהם, אך מוסיף כי לדעתו, דעות קדומות של הממסד מונעות בדיקה רצינית של הפיאטה, בין השאר משום שהיא צצה במקום לא צפוי ומשום שעומד מאחוריה אדם לא צפוי כקובר. "זה לא ספר לתולדות האמנות", אומר פורצ'לינו על הספר שחיבר על הציור, "זה ספר על דעה קדומה בעולמנו".

בינתיים, בביתו בטונוואנדה השוכן מאחורי מרכז קניות, אומר קובר, בן 54: "עברו כמה חודשים מאז ראיתי אותו". הציור היה תלוי בעבר בחדר האוכל בביתו, שם הוא מתגורר מאז פרש והחל לנסות לגלות אם "המייק" הוא אכן ציורו של המאסטר, כפי שסברה המשפחה מאז ומעולם.

בחודשים האחרונים מחזיק קובר את הציור בכספת בבנק. כמה שעות לפני פגישתנו הוציא אותו משם והביאו הביתה. הוא עוטה זוג כפפות לבנות, פותח את המזוודה השחורה המיוחדת לנשיאת לוח ציור ומסיר בזהירות את הנייר העוטף את הציור ומגונן עליו. הוא מציב כן שפורצ'לינו הכין בעבורו על שולחן האוכל בביתו, מרפד אותו במגבת מטבח לריכוך ואז מציב את הציור על הכן, פותח את התריסים ומסיט את הווילון כדי שאור הבוקר ישטוף אותו.

"פחדתי שאפתח את הארגז ואראה שצמח עליו עובש או משהו", אומר קובר, "אבל הוא נראה בסדר גמור.

"הסתכלתי בציור הזה המון, עשרות שנים", הוא ממשיך ואומר. "אני מכיר כל סנטימטר בו, אז קשה לי להיות אובייקטיבי. אבל כשאני יושב מול הציור הזה אני לא יכול לתפוש איך מישהו יכול להעלות בדעתו שזה העתק נחות. תסתכל עליו".



ציור של מריה וישו שבעליו טוען כי הוא של מיכלאנג'לו


הרישום של מיכלאנג'לו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו