בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

זובין מהטה במרכז סרט התדמית של הפילהרמונית

קסמו האישי של מהטה עושה חשק לחדש את המנוי. השמות שיופיעו לאורך העונה קצת פחות

תגובות

עם פרסומה של העונה הבאה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית, יצאה התזמורת בסרט תדמית חדש שהפיקה ואותו היא מקרינה לקהל בקונצרטים שלה בסדרה הנוכחית, אחת האחרונות בעונה; וגיבור הסרט הוא זובין מהטה.

מאזיני הפילהרמונית לא באמת מכירים את מהטה: הוא אמנם יחגוג בחודש הבא - בפסטיבל חגיגי - 50 שנה לבואו לתזמורת ולקונצרט הראשון שבו הניף עליה את שרביטו; ובמאות ובוודאי אלפי קונצרטים אפשר היה לפגוש בו, עולה לבמה, ומנצח; וגם לראות אותו בראיונות וסרטים שנעשו עליו. אבל בסרטון הזה יש משהו אחר: כאן מתגלה הקסם האישי של מהטה, הכריזמה שלו, הדרך הישירה שבה הוא יכול לפנות לכל אדם.

לא צריך לשכנע יותר מדי: די בפנייה הישירה של מהטה, שניחן באישיות מעוררת אהבה והערצה, כדי לרוץ ולחדש את המנוי. מה שעשה או לא עשה למען התרבות המוסיקלית כאן אינו שייך: המבט הכן למצלמה, המלים בעברית שהוא משחיל בטבעיות ובהומור - בכל זאת, כבר עברו 50 שנה מאז שבא הנה, וגם ביטויים ביידיש לא חסרים בפיו - אלה פשוט עובדים.

אמנם עצם קיומו של סרט תדמית כבר מעורר חשד קל, כאילו התזמורת לא טובה דיה כדי לסמוך על עצמה ולבטוח בעצמה שעצם האיכות הגבוהה שלה תספיק. סרט כזה מאותת על חולשה - והקהל באולם מזהה אותה. ועם זאת, הנסיבות מקלות: התזמורת יוצאת לעונה אחת מהיכל התרבות המוגן שלה אל הלא נודע - ובחלק הראשון של הסרט מסביר על כך מהטה, ואף מראה תמונות תדמית של ההיכל אחרי השיפוץ; וחוץ מזה, הסרטון עשוי מצוין, קולח, מראה את התזמורת וסולניה במיטבם, מביט ביעף על דמויות היסטוריות כמו לנארד ברנסטיין ומשמיע קטעים מסימפוניה של ברהמס, טס על פני עשרות שנים, בשחור-לבן וצבעים, ומבטא ביעילות את ההיבט ההיסטורי של הפילהרמונית (הסרטון נמצא גם באינטרנט, באתר התזמורת או ביוטיוב).

כשמהטה מתחיל למנות את השמות שיופיעו לאורך העונה, ההתלהבות קצת שוככת: כריסטוף פון דוחנני, רפאל פריבק דה בורגוס, הצ'לנית אליזבת הקר, החצוצרן סרגיי נקרגקוב והכנרת מיוקו קאמו - או אלמונים, או כאלה שראינו אותם כבר עשרות פעמים כאן; והיצירות: הסימפוניה השביעית של דבוז'ק, "תמונות בתערוכה" בתזמור לא מוכר, "עבודת הקודש" של בלוך - לא בדיוק יצירות, ושמות, שהפיקו תגובה כלשהי מהקהל בקונצרט הראשון בו שודר הסרט, לפני כשבוע. רק כשנאמר שמו של המנצח גוסטבו דודאמל עברה המייה נרגשת בקהל, ונשמעו קריאות עידוד.

חגיגות ה-76 בדצמבר עוררו תגובות רבות יותר: המנצח ריקרדו מוטי, הבריטון תומס המפסון, הצ'לן לין הארל - אלה שמות גדולים, שבואם נדיר והם תמיד מרתקים. נותר לקוות למען הפילהרמונית והנוף המוסיקלי המקומי שהשנה הזאת שלהם תעבור בשלום.



מהטה בסרט התדמית. מעורר הערצה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו