בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הילדה בסדר: ראיון עם מיה וסיקובסקה, הכוכבת המבטיחה של "ג'יין אייר"

מיה וסיקובסקה, כוכבת הגרסה הקולנועית החדשה של "ג'יין אייר" שתעלה מחר בישראל, רגילה לגלם נערות עצמאיות ואמיצות. בראיון עמה מצביעה אחת ההבטחות הגדולות של הוליווד על הקשר בין אליס מ"אליס בארץ הפלאות" לסופי מהגרסה האמריקאית של "בטיפול"

תגובות

היא רק בת 21, היא מתעקשת לדבוק בשם משפחה לא ידידותי בעליל, והיא בכלל נולדה באוסטרליה, ובכל זאת היא הולכת וסוללת לעצמה קריירה מבטיחה בתעשיית הסרטים האמריקאית. בחירת התפקידים של השחקנית מיה וסיקובסקה עד כה מגוונת ומעניינת, ויכולתה לגלם דמויות נשיות חזקות ומורכבות, למרות המראה הצנום, הכמעט שברירי שלה, מרשימה. מגזין תעשיית הבידור האמריקאי "וראייטי" סימן אותה כבר לפני שלוש שנים כאחת מעשר שחקניות מבטיחות שכדאי להמשיך ולעקוב אחריהן, ואילו וסיקובסקה, בשלל הדברים שהספיקה לעשות מאז, מוכיחה שההבטחה הזאת לא רק שלא התפוגגה, אלא להיפך, היא רק הולכת וגדלה.

היא התפרסמה לראשונה בארצות הברית לפני שלוש שנים, בזכות הופעתה ב"In Treatmet", הגרסה האמריקאית לסדרה הישראלית "בטיפול". וסיקובסקה גילמה שם את סופי, ספורטאית מחוננת, נערה אינטליגנטית ושנונה בעלת נטיות אובדניות, שמגיעה לטיפול לאחר שנפגעה בתאונת דרכים (דמות שבגרסה הישראלית שיחקה מאיה מרון). אף שמספר הצופים בסדרה היה מאכזב, המבקרים האמריקאים הרעיפו שבחים עליה ועל השחקנית הצעירה.

לפרסום בינלאומי זכתה וסיקובסקה בשנה שעברה, כאשר עלה לאקרנים העיבוד הקולנועי של טים ברטון ל"אליס בארץ הפלאות" מאת לואיס קרול. ברטון בחר להציג בסרטו את גיבורת ספר הילדים הקלאסי כמה שנים לאחר מסע ההרפקאות המפורסם, וליהק את השחקנית הצעירה לתפקיד הראשי, כדי שתגלם את אליס בת ה-19. הביקורות על הסרט היו אמנם מעורבות, אבל הוא נהפך לשובר קופות גדול ושידרג במהירות את מעמדה של וסיקובסקה, שגילמה היטב את הנערה הסקרנית, האמיצה והמשוחררת.

סרט נוסף בכיכובה שיצא בשנה שעברה היה "הילדים בסדר", שביימה ליסה צ'ולודנקו והיה מועמד לפרס האוסקר לסרט הטוב ביותר. וסיקובסקה גילמה בו את בתן הבכורה של זוג לסביות (אנט בנינג וג'וליאן מור), היוצאת יחד עם אחיה הצעיר לחפש את הגבר, תורם הזרע, שאיפשר את לידתם. גם בסרט זה היא התבקשה לגלם דמות של נערה עצמאית ונבונה.

מחר יגיע לבתי הקולנוע בישראל הסרט "ג'יין אייר", המצטייר כהמשך כמעט מתבקש לקריירה של השחקנית. הבמאי קארי פוקונאגה בחר בה להופיע בתפקיד הראשי, ווסיקובסקה מצאה עצמה נכנסת שוב לנעליה של צעירה עצמאית וחזקה, משוחררת וחכמה. עם זאת, מובן שהפעם היה עליה להיכנס לנעליים גדולות במיוחד. דמותה של ג'יין אייר, גיבורת ספרה רב ההשפעה של שרלוט ברונטה מ-1847, כבר חדרה ללבותיהם של אינספור קוראות וקוראים, ועמדה במרכזם של אינספור מחקרים ספרותיים, מאמרים פמיניסטיים ויצירות אמנות. במשך השנים הופקו לא פחות מ-16 סרטי קולנוע ועשר סדרות וסרטי טלוויזיה על פי ספרה של ברונטה.

"קראתי את הספר ב-2009 ואהבתי כל כך את הסיפור ואת דמותה של ג'יין, עד שבאמצע הקריאה הרמתי טלפון לסוכנת שלי ואמרתי לה שזה ספר נהדר ושאני אשמח להשתתף בסרט שיתבסס עליו", מספרת וסיקובסקה בראיון טלפוני. "שאלתי אותה אם היא יודעת על הפקה כזאת, על מישהו שכותב תסריט לפי הספר. באותו זמן אמנם לא היתה אף הפקה כזאת, אבל חודשיים לאחר מכן הסוכנת שלי שלחה לי מייל שבו כתבה שהיא מצאה משהו כזה. היא שלחה לי תסריט, ומיד אחרי שקראתי אותו נפגשתי עם קארי (הבמאי, נ"א). כך שמבחינתי זה היה תזמון ממש מוצלח".

עלילת הסרט עוקבת אחר הילדה ג'יין אייר, שלאחר מות הוריה נשלחת להתגורר בבית דודתה העשירה (סאלי הוקינס). אבל זו מואסת עד מהרה בילדה העצמאית שמתעקשת לעמוד על שלה ושולחת אותה לפנימייה, שבה נאלצות התלמידות לספוג יחס אלים, משפיל ומדכא מצד צוות המורים. כשהיא מתבגרת ועוזבת את המוסד, יוצאת אייר הענייה (וסיקובסקה) לעבוד כאומנת, ומגיעה לאחוזת תורנפילד המבודדת. היא מטפלת שם בבתו של מר רוצ'סטר המסתורי והאפל (מייקל פאסבינדר), ואט אט מוצאת עצמה מתאהבת בגבר שמעסיק אותה. העניינים כמובן מסתבכים עד מהרה, אבל גם ברגעיה הקשים, הגיבורה אינה מוותרת על כבודה העצמי, אינה נכנעת למוסכמות החברתיות, ומתעקשת לשמור על עצמאותה. היא מסרבת להניח לעובדה שהיא אשה רמוסת זכויות ונטולת מעמד בעולם שנשלט על ידי גברים, להכניע את חוש הצדק הטבעי שלה ואת הרוח החופשית שלה.

הסרט, שיצא לבתי הקולנוע בארצות הברית לפני שלושה חודשים, זכה לאהדת המבקרים וגרף שבחים רבים. שני אתגרים מרכזיים עמדו לפניה בעבודה על הסרט הזה, מספרת וסיקובסקה. "כשאת עובדת על חומר מקורי, לא משנה במה מדובר, הצופים פשוט יקבלו את מה שתציגי לפניהם. אבל כשמשחקים מישהי כמו ג'יין אייר, שכבר נהפכה לדמות איקונית, ואנשים מכירים אותה כה טוב עד שיש להם דעה מגובשת עליה, את ממש מקווה שהם יקבלו את הגרסה שלך לדמותה ויצליחו להתחבר אליה. בנוסף, מדובר הרי בספר של 500 עמודים, שהוא כולו מונולוג פנימי של ג'יין. במעבר לקולנוע, חלק מהאתגר הוא להצליח להעביר את האינטנסיביות של המחשבות והתחושות ואת כל מה שהיא חווה, כאשר הזמן שעומד לרשותך להתבטא באופן מילולי מוגבל. כך שלמעשה, אין לך ברירה אלא לנסות ולבטא חלק מהדברים האלה, מהאינטנסיביות של החוויות שלה, באופן פיסי".

גם ב"אליס בארץ הפלאות" וגם ב"ג'יין אייר" גילמת אשה צעירה חזקה ומורדת במוסכמות בת המאה ה-19. מה משך אותך לתפקידים האלו?

"אני רוחשת כבוד עצום והערצה לשתי הדמויות האלה, אליס וג'יין, למה שהן מסמלות בעבור כל כך הרבה גברים ונשים, ולחשיבות התרבותית שלהן. כך שכאשר זכיתי לגלם אותן ולצלול לעומק הדמויות הללו, הרגשתי שנפל בחלקי כבוד גדול. אני חושבת שאני בת מזל במובן הזה".

האם את רואה בעצמך פמיניסטית?

"כן, בהחלט, פמיניזם מדבר על שוויון, והייתי רוצה לקוות שכולם יהיו כאלה".

לו חיית באנגליה במאה ה-19 כמו ג'יין אייר, האם את חושבת שהיה בך הכוח להיות צעירה עצמאית כמוה, מורדת שרוצה לעשות שינוי?

"כן, אני רוצה להאמין שהייתי מסוגלת להיות כזאת. יש בי הערצה גדולה לכוחה העצום של ג'יין אייר. הרי אפילו בימינו, נדיר להיות מישהי בעלת מחשבה כל כך מקורית, ובימים הרחוקים ההם, זה היה נדיר הרבה יותר. כל מה שהיא השיגה בחייה היה בזכות מה שעשתה במו ידיה, וכל מה שלמדה היה בזכות מה שלימדה את עצמה. במקום ליפול קורבן לנסיבות שבהן גדלה, היא רק הלכה והתחזקה עם השנים, ולא היתה מוכנה להתפשר על מי שהיא בשביל מישהו אחר. היא הכירה בחשיבות של מימוש עצמי, לפני שהסכימה לקשור את חייה בחייו של מישהו אחר, ובעיני זה מאוד אמיץ ולא רגיל".

על הספה

וסיקובסקה נולדה בקנברה, אוסטרליה, ב-1989. אמה, צלמת ילידת פולין, עזבה את מולדתה בגיל צעיר ונישאה לצלם ואמן קולאז'ים אוסטרלי. לשניים נולדו שלושה ילדים, ומיה היא האמצעית ביניהם. כבר כילדה התרגלה להתייצב מול מצלמה, מפני שאמה בחרה מדי פעם לצלם את ילדיה במסגרת יצירות האמנות שלה. ואולם, וסיקובסקה נמשכה דווקא לכיוון אחר. מגיל שמונה היא השקיעה שעות ארוכות מדי יום, לאחר שעות בית הספר, בלימודי בלט. היא התמידה בכך במשך שבע שנים תמימות.

"רקדתי הרבה זמן ומאוד אהבתי את זה, אבל לקראת הסוף הבנתי שמדובר בתעשייה מאוד קשה ותובענית, שיכולה להיות מאוד אכזרית, כי היא שמה דגש רב על שלמות, על שלמות פיסית, ולי היה קשה עם זה. במקביל, באותם ימים, ראיתי הרבה סרטים, ומאוד התלהבתי מהאופן שבו הם חוקרים את טבע האדם ואת חוסר השלמות של אנשים. זה משהו שמיד משך אותי ולכן עניין אותי להכיר את התחום הזה יותר לעומק. עם זאת, עדיין יש לי כבוד עצום לרקדני בלט, בין היתר מפני שאני יודעת שזו תעשייה קשוחה מאוד, מבחינה פיסית ונפשית כאחד".

רק בדיעבד התברר לה, היא אומרת, שהשנים הארוכות שהשקיעה במחול היו הכנה מצוינת לקריירה שלה כשחקנית קולנוע - "לא רק מבחינה פיסית, אלא גם במובן שזה העניק לי מודעות גופנית לפיסיות שלי, לגוף שלי, וזה דבר שיכול מאוד לעזור בגילום של דמויות מסוימות", היא אומרת. "בנוסף, זה סייע לי גם לפתח שליטה עצמית, להתמודד היטב עם מצבים מלחיצים, ולהיות מסוגלת לשלוט בעצמי בסיטואציות כאלה. כאשר את רוקדת, את ניצבת על במה ולומדת לתעל את החרדות ואת חוסר השקט שלך כך שייהפכו לפרץ של אנרגיה והתלהבות. אני חושבת שהיכולת הזאת חיונית גם במצבים ששחקנים נדרשים לא פעם להתמודד אתם, כמו פגישות, אודישנים, נוכחות על הסט בזמן צילומים של סרט, ועוד".

במבט לאחור, היא משוכנעת שתעשיית הקולנוע אכן מתאימה לה יותר מעולם המחול. "התחברתי מאוד לצד הרגשי של הריקוד, ולאופן שזה נותן לך להרגיש, אבל למעשה זה תחום שטבועה בו סתירה גדולה: בריקוד עצמו יש משהו מאוד משחרר, אבל התעשייה שמסביבו מאוד מדכאת. עקב כך, נוצרת דינמיקה מורכבת של אהבה-שנאה בין הפרט לבין התעשייה. אני חושבת שיש קווי דמיון מסוימים בין תעשיית המחול לבין תעשיית הסרטים, אבל מרגישה שמשחק מספק לי מרחב נוח יותר לביטוי עצמי".

בגיל 15 יצרה וסיקובסקה קשר עם סוכנות שחקנים אוסטרלית, הגיחה בתפקיד קטן באופרת סבון טלוויזיונית, ומיד אחר כך הופיעה בסרט הקולנוע הראשון שלה, "Suburban Mayhem" האוסטרלי, שהוצג בבכורה בפסטיבל קאן. לאחר שהופיעה בכמה סרטים אוסטרליים, קצרים וארוכים, הגיעה נקודת המפנה בקריירה שלה. קלטת וידיאו עם אודישן מוקלט שלה נשלחה ב-2008 לארצות הברית וזיכתה אותה בתפקידה של סופי ב"In Treatment".

"הרעיון של הסדרה היה כה מבריק, וחגי (לוי), היוצר שלה, הוא גאון", היא אומרת. "זה היה הדבר הראשון שעשיתי באמריקה, וזה היה תפקיד נפלא. זה ממש נדיר להיתקל בתפקיד שהוא כה עמוק ומגוון, כמו זה של סופי. זו היתה אחת החוויות המעשירות ביותר בקריירה המקצועית שלי עד כה, ואני רק יכולה לקוות שייצא לי שוב בעתיד לחזור ולגלם דמות כל כך נפלאה".

לפני הצילומים, היא מספרת, צפתה בפרקים מהסדרה הישראלית, אבל לא באלה שבהם הופיעה הדמות המקבילה לסופי. "מה שראיתי היה פנטסטי, אבל בחרתי לא לצפות בפרקים עם הדמות שלי, כי לא רציתי להיות מושפעת מהשחקנית הישראלית, לא רציתי להעתיק ממנה", היא אומרת. "כך שפשוט ניסיתי לעשות את הכי טוב שיכולתי ורק כשסיימתי את הצילומים צפיתי בפרקים הללו, כי הייתי מאוד סקרנית. אני חושבת ששתי הגרסאות, גם הישראלית וגם האמריקאית, אף שהן מאוד שונות זו מזו, שתיהן נהדרות".

על המזוודות

בחודש שעבר הגיעה וסיקובסקה לפסטיבל קאן כדי להשתתף בבכורה החגיגית של הסרט החדש של גאס ואן סנט, "חסר מנוחה", שבו היא משחקת נערה החולה במחלה סופנית ומתאהבת בנער שהוריו נהרגו בתאונה. "זה סיפור יפהפה ואני מעריצה גדולה של גאס ואן סנט", היא אומרת. "אמי הכירה לי את סרטיו כשהייתי נערה מתבגרת ומבחינתי, זו היתה הגשמה של חלום לשחק בסרט שלו".

כשהיא נשאלת אם יש שחקנית מסוימת שהיא אוהבת במיוחד ושהיתה מאחלת לעצמה קריירה דומה לשלה, היא עונה: "יש כל כך הרבה אנשים שאני מעריכה, אבל יותר מאשר שחקנית אחת, יש מקבץ הופעות שאני חושבת שהן נהדרות: ג'נה רולנדס ב'אשה תחת השפעה', הולי האנטר בסרט 'הפסנתר', ג'ולייט בינוש ב'כחול', אמילי ווטסון ב'לשבור את הגלים', ואני אוהבת גם את קייט בלאנשט וטילדה סווינטון".

בשנתיים הקרובות צפויים לצאת חמישה סרטים נוספים בכיכובה לבתי הקולנוע ובאחרונה פורסם כי היא עומדת לככב גם בסרט ערפדים חדש, שיביים ג'ים ג'רמוש. ואולם, לדבריה, למרות הקריירה הבינלאומית שלה, היא עדיין רואה באוסטרליה את ביתה.

"כשאני לא עובדת אני חוזרת לאוסטרליה, אבל אני מבלה כל כך הרבה זמן בנסיעות, כך שאני למעשה גרה כרגע בתוך המזוודות שלי", היא צוחקת. "כרגע אין לי ממש מקום משלי. אני נודדת ממקום למקום. בשלב הזה בחיים שלי זה בסדר. אני עדיין נהנית מזה, וכל עוד אני צעירה מעניין לי לנסוע למקומות שונים ולראות דברים, להיחשף למקומות חדשים ולתרבויות חדשות. עם זאת, אני כבר מחכה ליום שבו כבר יהיה לי בסיס קבוע, מקום משלי, עם מדף של ספרים", היא צוחקת שוב, "אני מניחה שזה יקרה בקרוב".



מיה וסיקובסקה ב''ג'יין אייר''. נכנסת לנעליים גדולות במיוחד


בגרסה האמריקאית של בטיפול



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו