בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אדריכלות | רק הים אותו הים

לא רק שכונות ובתי ספר תיכנן תדי קיסלוב באילת, אלא גם בתי מלון ואתרי תיירות. מה נשאר מהמבנים שהקים לאורך קו החוף, ומהגישה החלוצית שעמדה מאחוריהם?

תגובות

המלון הראשון שהוקם באילת ב-1957 הכיל רק 50 חדרים והיה שונה בתכלית מהמלונות התאגידיים שניצבים כיום לאורך חופי העיר. הוא נבנה בעבור חברת העובדים של ההסתדרות הכללית וניצב לא יותר מ-30 מטר מקו המים, בבידוד מוחלט מהשכונות הראשונות שנבנו במעלה הגבעות המערביות. בתמונות שחור-לבן מהתקופה אפשר לזהות את הניצנים הנאיביים של תרבות הנופש בישראל: כיסאות נוח פשוטים, דיאטה צנועה וחברה טובה. איש לא חשב אז על צוותי בידור או מזנון הכל כלול, שלא לדבר על בריכה או על מזגן.

האדריכל של "מלון אילת", תדי קיסלוב, תיכנן עשרות פרויקטים בעיר במשך תקופה של 25 שנה. בשבוע שעבר נסקרו כאן שכונות הפאטיו ובתי הספר המקוררים שתיכנן בשנות ה-50 וה-60, אבני דרך באדריכלות המודרניסטית הישראלית. אך לצד אותם בניינים, לעבודותיו של קיסלוב באילת היה גם פן תיירותי: בתי המלון והלגונה בחוף הצפוני.

בדומה לשאר העבודות של קיסלוב בעיר, גם ב"מלון אילת" ניתן לראות התייחסות עדינה לנוף ולאקלים המדברי. שני אגפים של הבניין תוחמים חצר פנימית ואילו האגף השלישי מונף על עמודים דקיקים כדי לפתוח מבט נרחב אל הים האדום. המרפסות הוחדרו אל תוך המאסה הבנויה כדי להעניק להן צל, בזמן שחדרים אחרים הוצללו באמצעות מערכת של רפפות עץ.

זהו בניין שמזכיר במקצת בניינים מודרניסטיים מערי מדבר נהנתניות כמו פאלם ספרינגס או לאס וגאס בימיה הראשונים. הוא צנוע אך מלא בתנועה והבעה, והטיח הלבן והפשוט מתבלט על רקע גבעות החול. קיסלוב יצר דגם חלוצי לבנייה מלונאית שנשענה על התפישה של אילת כריזורט, מקום מפלט מרוחק ובתולי. אבל השינוי בטעמו של הנופש הישראלי במקביל להתפתחותה של העיר לא הותירו למלון סיכוי. 50 שנים אחרי, חורבותיו של "מלון אילת" קבורות איפשהו בין הרודס, עיר המלכים וקניון המותגים של הילטון מלכת שבא.

אבן שואבת

ההחלטה לקדם את ענף התיירות באילת התקבלה בשלהי 1951 במסגרת פעילותה של ועדת הנגב במשרדו של ראש הממשלה דוד בן גוריון. הוועדה עסקה בשורה של נושאים שנוגעים לפיתוח חבל הארץ המדברי: מים, תחבורה, מחצבים ועוד. לאילת הוקדש שם סעיף מיוחד בזכות מיקומה האסטרטגי. "הנגב הרחוק ואילת מהווים מרחב טיולים מצוין בתקופות החורף והאביב", נכתב בדו"ח המסכם. "המקום יהווה אבן שואבת תמידית לתיירים וטיילים ואילת תשמש התחנה הסופית ומקום המלונה... בהתחשב עם האקלים החם, הרי עונת הרחצה בים-אילת תהיה הארוכה ביותר, המטיילים ינצלו תמיד את ההזדמנות לטבול בים אותן העונות שקר לעשות כן במקום אחר בארץ, ובעונת הקיץ החמה תהיה הטבילה בים גורם מרענן מן החום".

המעורבות של קיסלוב בענף המלונאות באילת התרחבה מאוד עם התפתחותה של העיר. מלבד "מלון אילת" הוא תיכנן בה גם את "גשרון", שני מלונות דירות בתוך העיר ואת מלון נפטון שבשנות ה-70 נהפך סמל ללוקסוס ישראלי.

נפטון (כיום "רימונים אילת") נבנה ב-1971 בעבור חברת הכשרת הישוב. הוא הכיל 111 חדרים בארבע קומות, מעל לקומת כניסה מוגבהת שבה מוקמו לובי, קבלה, פינת הסבה ("לאונג'"), חדר אוכל ובית קפה שנפתח אל הטיילת. קיסלוב ביקש לפתח באמצעותו טיפוס בנייה אחיד למלונות לאורך חוף הים - קומת קרקע רחבה שמכילה את השימושים הציבוריים ומעליה קומות מדורגות בנסיגה לאחור. ההדים של התכנון הזה מקבלים עד היום ביטוי במלונות חדשים בעיר.

בדומה לבנייני ציבור אחרים שבנה קיסלוב באילת, גם בנפטון הוקמה מערכת לאוורור פסיבי. בחזית האחורית של המלון הוצב מגדל צינון שנעטף במערכת של לבנים חלולות מתועשות. ההישג העיצובי של נפטון הוא דווקא בחזית האחורית ולא בחזית הפונה לעבר הים. מגדל הקירור, יחד עם מגדל מדרגות החירום שמזכיר מעין פריסקופ של צוללת, יצרו קומפוזיציה מרשימה של פתחים ונפחים. מהחזית הזאת נותר היום מעט מאוד; במשך השנים עבר המלון שורה של שינויים ושיפוצים, המרכזי שבהם הוא הוספה של אגף חדש ששינה כליל את מערך התנועה במלון. על בריכת השחייה המקורית הוקם לפני מספר שנים מבנה מסחרי שפונה אל הטיילת.

ליצור אטרקציה

לצד התכנון של מלונות עסק קיסלוב גם בתכנון אזור התיירות של העיר. בראשית שנות ה-60 הוא הצטרף לצוות שכלל את האדריכל אריה שרון ואת משרדם של אברהם יסקי ואמנון אלכסנדרוני לטובת תכנון לגונה באילת. "המחשבה היתה לתת את המאסה של הבנייה במקום אחד כדי לשחרר את הטבע", מספרת בתו של קיסלוב, האדריכלית תאה קיסלוב. "הם הגדילו את קו החוף פנימה מתוך מחשבה ליצור אטרקציה".

"הלגונה נועדה להרחיב את קו החוף וליצור מעגן לסירות", נזכר השבוע אלכסנדרוני. "זה היה רעיון של איזה פרופסור איטלקי ומשרד השיכון החליט ללכת על זה. אילת היתה פטורה קצת ממסים והיתה מעניינת מבחינה נופית. חשבו שצריך לפתח את התיירות כדי ליצור בה הכנסה רצינית יותר. חוץ מזה, לשבת במרפסת של מלון מול מים ומעגנה של יאכטות זה לא כל כך רע".

במסגרת תכנון הלגונה אלכסנדרוני וקיסלוב נסעו יחד לסיור מקצועי בחופי ספרד וצרפת. הם ביקרו באתרים שונים וראיינו אנשי מקצוע ומתכננים. "לא הייתי אומר שהבאנו משם משהו שהתאים לאילת אבל זה פתח לנו את הראש", הוא מוסיף. התוכנית המקורית עברה כמה שינויים, אלכסנדרוני "דחף" את הלגונה לכיוון מערב כדי שתהיה קשורה יותר לעיר. לאחר מכן הוכנסו גם תקנות בינוי למלונות החדשים שייבנו מסביבה: שלוש קומות גובה בנסיגה לאחור וחיפוי באמצעות טיח בהשלכה, ברוח הפשטות והצניעות של המלונות הראשונים שקיסלוב תיכנן בעיר.

עבודות הבנייה בלגונה הצריכו פועלי בניין מקצועיים ונוכחות מתמידה של מהנדסים, ובשביל העיר בת 10,000 התושבים זאת היתה תוספת משמעותית. בשנות ה-80 נהפכה הלגונה לאזור הפיתוח המרכזי של המלונות. ההנחיות של קיסלוב ואלכסנדרוני נזנחו לטובת בנייה בקנה מידה אמריקאי והמלונות נהפכו למסוגרים בתוך עצמם וחסרי כל זיקה אל אילת. "בסופו של דבר הלגונה הצליחה להגשים רק חלק מהמטרות שלה", מסיימת תאה קיסלוב, "אזור המלונות אף פעם לא הצליח להתחבר לעיר אלא נותר כטריטוריה מופרדת לגמרי".



מלון רימונים אילת, בעבר מלון נפטון. קיסלוב ביקש לפתח טיפוס בנייה אחיד למלונות לאורך הים


מלון נפטון בתכנון קיסלוב. התייחסות עדינה לנוף ולאקלים המדברי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו