בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האם תל אביב היא בירת מחול בינלאומית?

ז'אן-פול מונטנרי, מנהל פסטיבל המחול במונפליה שייפתח היום, סבור שהתשובה חיובית ועל כן החליט להפנות זרקור מיוחד ליצירה הישראלית

תגובות

מה הופך עיר לבירת מחול? בכך מהרהר ז'אן-פול מונטנרי בפתח התוכנייה של פסטיבל המחול במונפליה שייפתח היום. המנהל המוערך, שבשלושת העשורים האחרונים הפך את הפסטיבל לאחד מאירועי המחול החשובים ביותר בלוח השנה, מונה מספר קריטריונים שנועדו ללבן את הסוגיה, מדגים באמצעות ניו יורק, פאריס ובריסל בתקופות שונות בהיסטוריה, ולבסוף חותם עם בירת מחול עכשווית: תל אביב.

העיר נותנת את אותותיה בכיוון זה, הוא טוען, ומיד מפרט: "אמן חשוב עם הכרה בינלאומית (אוהד נהרין), אתר להפצת מחול ותמיכה בו (מרכז סוזן דלל שמנהל יאיר ורדי) ולהקות רבות שפועלות בה". מונטנרי, שמקפיד לבקר באירועי "חשיפה בינלאומית" הנערכים מדי שנה בתל אביב, החליט אפוא להפנות בפסטיבל הנוכחי זרקור על המחול הישראלי.

סליחה, בלשון הפסטיבל יש לומר מחול "תל-אביבי". שכן המלה "ישראל" נפקדת לחלוטין מהטקסט של המנהל, אף שבין המשתתפים הישראלים יש גם כמה הפועלים בחו"ל ומזמן אינם יוצרים בתל אביב. מדובר ככל הנראה בתעלול סמנטי שנועד לסייע לפסטיבל לחמוק ממחאות של ארגונים המותחים ביקורת על ישראל. כזכור, לפסטיבל הקולנוע בטורונטו, שהקדיש לפני שנתיים מסגרת מיוחדת לקולנוע תל-אביבי, זה לא ממש עבד. בינתיים עדיין שקט במונפליה. כך לפחות מוסרת דוברת הפסטיבל, שטוענת כי אם יהיו כאלה שירצו למחות, הם יעשו זאת בסמוך למועד ולמקום המופעים עצמם.

כך או כך, התוכנית הישראלית בפסטיבל גדושה ומשובחת. להקת בת שבע, אורחת ותיקה ודי קבועה בפסטיבל, תציג את "פרויקט 5" של אוהד נהרין. "חגיגה אמנותית מהסוג הנדיר", לשון התוכנייה. בשנים עברו הציגה הלהקה בפסטיבל יצירות רבות משתתפים, אולם הפעם נבחרה עבודה קאמרית יותר, שהועלתה במקור עם חמש נשים ולאחר מכן גם בגרסה גברית. במונפליה יוצגו שתי הגרסאות, זו אחר זו, בערב אחד שיועלה פעמיים. לצד המופעים יתקיימו גם סדנאות גאגא, שיעבירו נהרין ורקדני הלהקה.

החיה שבאדם

בפסטיבל ישתתפו שלושה ישראלים שחיים כיום בחו"ל. עמנואל גת פועל כיום עם להקתו בעיר איסטרה, לא רחוק ממונפליה. הוא יציג את עבודתו החדשה "Brilliant Corners", מחול לעשרה רקדנים ששמו כשם אלבומו של אגדת הג'ז טלוניוס מונק מ-1957. המוסיקה של מונק אמנם לא נכללה בפסקול, אך גת מדגיש כי אספקטים רבים שלה נוכחים במחול באופן עקיף.

חופש שכטר, שיוצר בהצלחה בבריטניה עם להקתו, ינעל את הפסטיבל עם גרסה מיוחדת ("גרסת הכוריאוגרף") של עבודתו האחרונה עד כה, "Political Mother". העבודה הוצגה לראשונה לפני כשנה וגרפה ביקורות מהללות (ב"דיילי טלגרף" כינו אותה "פלא אודיו-ויזואלי"). העבודה, שבה משתתפים 12 רקדנים המלווים ב-20 מתופפים וגיטריסטים, הועלתה עד כה בשלל מדינות ברחבי תבל.

גם יובל פיק, שיוצר בחו"ל כבר במשך 15 שנה, נמנה עם המשתתפים. פיק מונה באחרונה על ידי שר התרבות הצרפתי למנהל המרכז הכוריאוגרפי בריו-לה-פאפ, סמוך לליון. עם כניסתו לתפקיד באוגוסט, הוא יחליף את מאגי מארן המוערכת, שניהלה את המקום מאז 1998. פיק יציג בפסטיבל את "Score", טריו מ-2010 ששאב את השראתו מן ההוויה האינטנסיבית השוררת בישראל. את הפסקול מרכיבות פיסות סאונד בשפות שונות שהקליט פיק בארץ, כאשר הגיע לכאן בראשית התהליך.

משתתף בולט נוסף הוא ברק מרשל, שאמנם נולד וגדל בלוס אנג'לס, אבל אל המחול הגיע כשהיה כבר בישראל. מרשל, בנה של כוכבת להקת ענבל מרגלית עובד, יצר בשנות ה-90 עבודות שזיכו אותו בהצלחה ובפרסים. ב-1999 הוא נענה להצעתו של אוהד נהרין לשמש ככוריאוגרף הבית של בת שבע, אך לאחר שנתיים קטעה פציעה את קריירת המחול שלו למשך מספר שנים. בפסטיבל יוצגו שתי העבודות שיצר מרשל עם שובו לפעילות, "מונגר" ו"רוסטר", חגיגות מחול סוחפות שהופקו על ידי מרכז סוזן דלל.

בפסטיבל תהיה התייחסות גם ליוצרים עצמאיים מישראל. תמר בורר, שהופיעה במונפליה כבר ב-1992, תעלה את "אנה", שיתוף פעולה שלה עם אמנית הוידיאו תמרה ארדה, שהוצג בארץ לראשונה לפני כשנה. בורר, שנפצעה ב-1990 בתאונת דרכים שהותירה אותה משותקת בשתי רגליה, היא אמנית רב-תחומית ורקדנית בוטו שפיתחה סגנון מחול ייחודי. "אנה" היא עבודת סולו שמבצעת בורר על רקע הקרנת קטעי וידיאו תיעודיים, המשלבת טקסטים של מחמוד דרוויש.

לצדה יועלו עבודות של שני צמדים של יוצרים ישראלים. ניב שינפלד ואורן לאור יעלו את "פה גדול", טריו שהם מבצעים עם קרן לוי; ואת "קו-וריאנס", דואט שיבוצע במונפליה על ידי שינפלד וסיון גוטהולץ. הצמד השני, יוסי ברג ועודד גרף, יעלה את "Animal Lost", עבודה שנוצרה בדנמרק לפני כשנה, ובה הם רוקדים לצד ארבעה רקדנים משוודיה, צרפת ודנמרק. העבודה, שבוחנת את הממד החייתי החבוי באדם, הוצגה בישראל כמה פעמים בשנה החולפת, ובסוף יולי היא תועלה בארץ שוב, הפעם עם רקדנים מישראל.

דוקטור סוס

הפסטיבל, שנמשך 16 יום, מציע תוכנית מגוונת אבל שפויה. כזו שמאפשרת למבקרים לחוות מחול בנחת ולא להתרוצץ ללא הרף בין האולמות, כפי שקורה לעתים במקומות אחרים. מחירי הכרטיסים סבירים בהחלט ונעים בין 7 ל-35 אירו, זאת בנוסף למופעים שפתוחים לקהל בחינם.

את הפסטיבל יפתח הערב המופע "The Centaur and the Animal" של ברטבה, אמן צרפתי שכבר יותר מ-25 שנה מעלה מופעי במה עם סוסים. מופעיו משלבים מחול, מוסיקה ומשחק, ומופקים במסגרת תיאטרון "זינגרו", שאותו הקים ב-1985. במופע הנוכחי שיתף ברטבה פעולה עם אמן הבוטו היפאני קו מורובושי.

ויליאם פורסיית יעלה עם הבלט המלכותי של פלנדריה את "Artifact", העבודה הראשונה שיצר הכוריאוגרף האמריקאי עם כניסתו לניהול בלט פרנקפורט ב-1984. היצירה, שהיתה לשובר קופות, היא מופע בארבעה חלקים למוסיקה של באך המשלב מחול טהור וטקסט מדובר. פורסיית ביקש לבצע בה מעין דקונסטרוקציה לבלט הקלאסי, תוך שהוא מאתגר את הקהל ואת הקונצפציות המקובלות של שוחרי המחול.

הכוריאוגרף ריימונד הוג, אורח קבוע בפסטיבל, הוכרז כאמן שותף של המהדורה הנוכחית. הוג, שיקיים סדרה של מפגשים עם הקהל, הזמין לפסטיבל שני אמנים שיעלו בו מופעים: מריל טנקארד מאוסטרליה, שתעלה את פרשנותה ל"פולחן האביב" של סטרווינסקי; ופרנקו בי, אמן איטלקי רב-תחומי שחי בלונדון. לצד זה, יעלה הוג מופע משלו, המורכב מקטעים מיצירותיו השונות.

מונטנרי החליט להתייחס השנה גם לקשר שבין מחול לקרקס, כפרקטיקות של גוף. במסגרת זו תעלה אנג'לה לורייר הקנדית שלושה מופעים; פיליפ מנאר, שמעלה מופעים המשלבים להטוטנות, יציג שתי עבודות תחת זהותו החדשה כאשה (ב-2008 הכריז על עצמו כטרנסג'נדר והסב את שמו לפיה מנאר); וייערך מופע משותף של קרקס "Hors Pistes" ושלישיית המוסיקאים "Trio d'en bas".

בין היוצרים הנוספים שישתתפו: מתילד מוניה וז'אן-פרנסואה דורור, שישחזרו שני דואטים שלהם משנות ה-80; אמן הפלמנקו הספרדי ישראל גלבאן, שיעלה את "תור הזהב"; אלבן רישאר ולהקתו שיעלו מופע בליווי להקת כלי הקשה משטרסבורג; דוד וומפק, שיעלה דואט בהשראת "פולחן האביב" (שאותו יבצע עם תמר שלף, ישראלית שחיה בפאריס); דבורה היי (מחלוצות הפוסטמודרניזם האמריקאי) ולורן פישו שיציגו את הדואט "Indivisibilites"; ודידייה תרון, שיעלה עם להקתו פרשנות עכשווית ל"בולרו" של ראוול. בנוסף, יוקרנו בפסטיבל מגוון סרטים תיעודיים העוסקים במחול, בהם שניים של תומר הימן: "I Shot My Love", המתאר את הקשר בין הימן לבן זוגו, הרקדן אנדראס מרק; ו"Out of Focus", שבמרכזו ניצב אוהד נהרין.



מתוך מונגר של ברק מרשל. חגיגת מחול סוחפת


מנהל הפסטיבל, ז'אן-פול מונטנרי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו