בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הכינו לשווא את הממחטות

תגובות

את אי-הנוחות בצפייה והאזנה להפקה הזאת של "לה טרוויאטה", אחת מני רבות בהיסטוריה של האופרה הישראלית, מגלם הזמר ג'ורג' פטאן: בריטון לירי נהדר שמזמן לא נשמע כאן על הבימות, בעל קול נפלא, דקויות וצבעים, וביטוי מושלם של הטקסט - אבל לא הטיפוס השטני, חסר הלב, שפורש רשת פסיכולוגית אכזרית סביב הגיבורה והורס את חייה ואת אהבתה. וכך גם אלפרדו, הטנור, אהובה של הגיבורה - טנור שתענוג להאזין לסגנון האיטלקי הנובע מפיו, ולקולו - אבל אי אפשר להשתכנע מאהבתו, מתשוקתו, מפחדנותו, מהחרטה שלו; וכמוהו ויולטה, הגיבורה: כמה יפה היא שרה! איך התפקיד המסובך, שתובע גם קולורטורה וגם ליריות, גם הרואיות רמה וגם עדינות חרישית, נבנה בשלמות על ידה! אבל כמה אינה מסוגלת להיות טראגית, ואיך אפילו רמז של דמעה אינה מצליחה לסחוט מקהל שכבר בא מראש עם ממחטות.

עסק טוב עשתה האופרה הישראלית בהצבת ישי שטקלר כמנצח במקום עומר ולבר שביטל: התזמורת שמתחת לבמה נשמעה נהדר אתמול, מצלילי המלמלה החרישיים ועד לתרועות ולמחולות. ב"לה טרוויאטה" המוזיקה היא הגיבורה הראשית - מלווה את הלהיטים הרודפים בה זה אחר זה, ופתאום, כמו מוזיקה בקולנוע, מבטאת את העלילה, יוצרת דיאלוג עם הגיבורים והופכת להיות אלטר-אגו שלהם, מעטרת, מתגנבת, מציירת את הדמויות בלייטמוטיבים, מרגשת; ואת כל זה הצליח שטקלר להשיג במוזיקליות מקורית ובשליטה שהטיסה את הקצב העלילתי. ועל הבמה: חבל שדווקא באופרה פמיניסטית, שמעלה על נס את אצילות האשה ומוחה נגד הגורל שגוזר עליה להיות קורבן בעולם פטריארכלי, מציגים חיפצון משפיל של נשים על ידי הפשטתן מבגדיהן והצגתן לראווה בעירום, ובלבוש ותנועה מבזים.

האופרה הישראלית מציגה: "לה טרוויאטה" מאת ורדי, עם התזמורת הסימפונית ראשון לציון, מקהלת האופרה, שחקנים וסולנים. מנצח: ישי שטקלר. בית האופרה תל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו