בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"בין השמשות", תסריט ובימוי: אלון זינגמן | מחוץ לאזור הדמדומים

למרות האיפוק והקשיחות שמאפיינים את "בין השמשות", ואולי דווקא בגללם, סרטו העלילתי הראשון של אלון זינגמן מצליח לרגש

תגובות

שאלות של אחריות מוסרית ומחויבות אנושית, במיוחד בתוך המשפחה, ניצבות במרכז "בין השמשות", סרטו החדש של אלון זינגמן. עצם העובדה שזינגמן, בסרטו העלילתי הארוך הראשון, בוחר לעסוק בסוגיות כה כבדות משקל, כבר ראויה להערכה. אבל ל"בין השמשות" יש גם מעלות נוספות, שהופכות אותו לאחד הסרטים הישראליים הטובים יותר שהופקו בעת האחרונה.

עלילת "בין השמשות" עוקבת במקביל אחר כמה סיפורים, שבסופו של דבר מצטלבים זה עם זה. קצת עייפתי מהמבנה התסריטאי הזה, שנהפך לנפוץ מדי בעשור האחרון והשימוש שנעשה בו לוקה לעתים מזומנות במכניות. בחירתו של זינגמן להשתמש במבנה הזה היא מסוכנת במיוחד, מאחר שהאירוע המכונן באותו מבנה מרובה סיפורים ודמויות הוא תאונת דרכים. אי אפשר שלא להיזכר ב"אהבה כואבת" ו"21 גרם", סרטיהם של הבמאי אלחנדרו גונסאלס אינאריטו והתסריטאי גיירמו אריאגה, שגם בהם שימשה תאונת דרכים כמנוע התסריטאי שחיבר בין הסיפורים השונים. גם בסרטם המשותף הנוסף, "בבל", משמש כלי רכב שנקלע למצוקה מרכיב משמעותי שמניע את העלילות השונות של הסרט.

סכנה נוספת שעמדה בפני זינגמן היא שכל אחד מהסיפורים בנפרד הוא בעל אופי מלודרמטי, שבקלות יכול היה לגלוש לסנטימנטליות. אבל אף שזינגמן משתמש במבנה תסריטאי מעט משומש, הוא מצליח להשתמש בו בתבונה, תחכום ועידון. כמו כן, למרות הממד המלודרמטי של הסיפורים, הסרט אינו גולש לסנטימנטליות אלא יש בו משהו מאופק ומרוחק אפילו.

אוסף הסיפורים שמרכיב את "בין השמשות" כולל את זה של אלכס (שמיל בן ארי), שנקלע לתאונת פגע וברח כשהוא מסיע משדה התעופה את בתו אושרי (רותם זיסמן כהן), שחזרה לישראל ממסע ארוך בדרום אמריקה; את סיפורה של חווה (ריימונד אמסלם), אם לילדה בת שש, שבמקרה מגלה את זהותה של האשה שמסרה אותה לאימוץ בינקותה; את זה של אנה (נטליה פאוסט), שהיגרה לישראל מארגנטינה ורוצה כעת שבנה בן התשע יעבור ברית מילה (בזמנו, אבי הילד שחי בארגנטינה התנגד למעשה); את סיפורו של שוטר (רמי דנון) שרוצה לחדש את הקשר עם בנו הרופא (גל זייד), וסיפורים נוספים.

גם אם הסרט חורק פה ושם, אחרי הכל זהו סרט ראשון, רוב המעברים מסיפור לסיפור מתבצעים באופן חלק שמשווה לכל סיפור, במערך הכללי של הסרט, את המקום והמשקל הנכונים לו. הסרט כתוב, ואולי בעיקר אפילו ערוך, היטב, והזרימה שלו, הן מבחינה דרמטית והן מבחינה רגשית, מעידה על יכולת קולנועית מבטיחה.

מחויבות מוסרית

אבל מעלתו העיקרית של הסרט נובעת מהחומרה שמאפיינת אותו ומיתרגמת אפילו לקשיחות. אף שכל אחד מהסיפורים משתמש בחומרים בעלי עוצמה שהיתה עלולה להיות מניפולטיבית מבחינה רגשית, זינגמן נמנע ממנה, ובעיקר נמנע מעשיית סרט שמנסה להקל על הצופים שלו ולמצוא חן. זינגמן עשה בסרט כמה החלטות תסריטאיות אמיצות מאוד, שאלמלא הן הסרט היה עלול להיות דביק ומרתיע אפילו. הממד הזה של הסרט הוא המרכיב שלו שהופך אותו יותר מכל ליצירה שמעוררת הערכה ומעוררת את סקרנותי בנוגע להמשך עבודתו הקולנועית של זינגמן.

אין בסרט שמץ של התייפייפות, שפוגמת בסרטים ישראליים רבים. כל זאת לא מעט בזכות הצילום של רואי רוט, שהוא בו-בזמן בלתי אמצעי אבל גם אקספרסיבי, ומתעד היטב את האתרים שהסרט מתרחש בהם. זינגמן, בסרט הראשון שביים, מוכיח גם יכולת הדרכת שחקנים מרשימה. האיפוק שמאפיין את הסרט כולו מאפיין גם את האופן שבו הוא מדריך את שחקניו, שרבים מהם מוכרים מסרטים ישראליים קודמים רבים, אולי מוכרים יותר מדי אפילו. אבל הם עושים ב"בין השמשות" עבודה טובה יותר מכפי שהם עשו בכמה מסרטיהם הקודמים. הדבר בולט בעיקר במקרה של אורלי זילברשץ, שמופיעה אף היא בסרט באחד התפקידים המרכזיים ועושה עבודה מאופקת ומדויקת מתמיד.

יש בסרט סצינה חזקה ומצוינת בין רמי דנון לגל זייד; ריימונד אמסלם ונטליה פאוסט, שאותה לא הכרתי עד כה, טובות ונוגעות ללב וזינגמן מביים היטב גם את הילדים שבסרט, ובהם איאן צנטנר כבנה של אנה ויערה פלציג כנערה שהוא פוגש בבית החולים שאליו אמו מביאה אותו כדי לעבור את ברית המילה.

יותר מכל מעיד "בין השמשות" על מחויבותו המוסרית והרגשית של זינגמן לדמויותיו. המחויבות הזאת היא שמעניקה לסרט את הגינותו. למרות האיפוק והקשיחות שמאפיינים אותו, ואולי דווקא בגללם, הסרט מצליח לרגש בלי שהדבר יבוא על חשבון האמירות שהבמאי מבקש להביע.

"בין השמשות". תסריט ובימוי: אלון זינגמן; צילום: רואי רוט; מוסיקה: יונתן אלבלק; עריכה: אתי לי-און זינגמן; שחקנים: ריימונד אמסלם, אורלי זילברשץ, שמיל בן ארי, רותם זיסמן כהן, נטליה פאוסט, גל זייד, רמי דנון, איאן צנטנר, יערה פלציג, מיכאלה עשת



אורלי זילברשץ ונטליה פאוסט ב''בין השמשות''. בלי סנטימנטליות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו