בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הסגנון הנכון: בריאן פרי בהיכל התרבות

אחרי שעה של הופעה מהוקצעת וחלולה, בריאן פרי התחיל פתאום לזהור. גם הרקדניות המגוחכות מהחלק הראשון הקסימו לפתע

תגובות

זאת היתה הופעה אחת, אבל היא עוררה הרגשה של שתי הופעות שביניהן הבדל של שמים וארץ. הראשונה, בכיכובו של בריאן פרי בגרסת הטייס האוטומטי, נמשכה בערך שעה והיתה לא טובה. השנייה, בכיכובו של בריאן פרי בגרסת הפרפורמר המדויק והחד, נמשכה שלושת-רבעי שעה והיתה מצוינת. אם יש הסבר הגיוני להפרשי הרמות האלה, אני לא מצאתי אותו. אבל זה לא חשוב. מה שחשוב הוא שהסיום המוצלח השכיח (או כמעט השכיח) את הפתיחה המאכזבת. פרי ירד מבמת היכל התרבות בתל אביב כמנצח.

ההתאוששות הקיצונית הזאת התרחשה לאחר שהחלק הראשון של ההופעה עורר את התהייה אם המקצוען החביב שעומד על הבמה הוא הזמר שהוביל את אחת הלהקות האנגליות הטובות של שנות ה-70 והשפיע על דורות של מוסיקאים, מפאנקיסטים ועד אמני אלקטרוניקה. היו בחלק הזה ביצועים נמהרים ולא אלגנטיים ללהיטי פופ מלוטשים כמו "Slave to Love" ו"Don't Stop the Dance", קאוורים שטחיים לשירים של בוב דילן, תצוגה ווקאלית ממוצעת מינוס מצדו של פרי, להקת ליווי שהפיקה צליל מנופח וסינתטי, שתי רקדניות שלא ברור מדוע היה בהן צורך, ויצירת הווידיאו הגרועה ביותר שנראתה על במה ישראלית זה זמן רב - זוועת קיטש אמיתית.

זה היה מאוד מוזר. פרי הוא הרי מועצת סגנון של אדם אחד. טעם טוב, מודעות אופנתית, מגע של זוהר - לאן נעלמו כל האיכויות האלה? הקאוור ל"Like a Hurricane" של ניל יאנג, למשל, היה ממש מביך, עם סולו איום של הסקסופוניסטית שנשמעה כאילו היא מנסה לחקות סינתיסייזר שמנסה לחקות סקסופון, וכל זה על רקע ציורים ילדותיים של ספינות בסערה.

ואז, אחרי כשעה של הופעה, פרי התחיל לנגן את "My Only Love" ולחץ Delete על כל מה שהתרחש לפני כן. איזה ביצוע יפה זה היה: עמוק, סבלני, חזק ועדין כאחד, עם הקול הרועד והדרמטי שבקע מהתקליטים הישנים. וכך, מכוחו של שיר נהדר אחד נהפכה ההופעה ממופע בידור מהוקצע אך מעט חלול לאירוע שמייצר מינון מדויק של אמנות ובידור. כשסיים פרי לשיר, אחרי שבע דקות מענגות, קם הקהל על רגליו בפעם הראשונה בערב והריע נמרצות וממושכות. בריאן פרי האמיתי נכנס להיכל.

פרי האמיתי נשאר על הבמה עד סוף ההופעה, וגם הלהקה שלו השתפרה פלאים, והקהל היה חם ואוהד, ולהיט מנצח רדף להיט מנצח (עם הסתייגות אחת: פרי לא שר את "More Than This". הכיצד?) הסימן הכי ברור לכך שעל הבמה קורה משהו טוב היה שהרקדניות, שנראו מגוחכות בחלק הראשון של ההופעה, נראו פתאום כמו תוספת מקסימה. ומה בנוגע ליצירות הווידיאו? מי בכלל ראה אותן. על הבמה עמד זמר מעולה שדרש וקיבל את כל תשומת הלב לעצמו.

בריאן פרי. היכל התרבות בתל אביב, 22.6



בריאן פרי. מהפך באמצע ההופעה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו