בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פינת הילד | שוקו ולחמנייה בשחור-לבן

תשעה ילדים בני זמננו עיינו בכתבות ישנות על החופש הגדול של פעם. למרבה ההפתעה, הם לא הגיבו ב"פחחחחח"

תגובות

הדבר היחיד שיציב במדינה הזאת הוא החופש הגדול. אפשר לסמוך עליו שיגיע כמו שעון בכל קיץ כדי לעצור לתלמידי בית הספר את פעולות המוח ולאשפז אותם בקייטנות.

הדבר היחיד שיציב בעיתונות הישראלית הוא הכתבות על אודות החופש הגדול. אלו שבכל שנה מצטטות הורים או גורם בממשלה שחושבים שהוא ארוך מדי, והיתר שמדווחות על החידושים בקייטנות ועל מעשי הנוער המשועמם.

אך אופיין של הכתבות, מתברר, איבד מן התום שלו במשך השנים. בשנות ה-40, ה-50 וה-60 כתבו בעיתון בשפה שהתנגנה אחרת, הקדישו מדורים לעקרות בית נואשות מהחום והמליצו לילדים להשקיע את זמנם הפנוי בעזרה להורים. עם זאת, לא הרבה השתנה בבילויי החופש האהובים על הילדים: מהעדפתם הברורה לים ולבריכה ועד לשעמום שמוציא את הפרחחים להתפרע ברחובות.

מה חושבים ילדים בני זמננו על החופש הגדול של פעם? הושבנו תשעה מהם מול גיליונות ישנים של "הארץ". תיארנו לעצמנו שהם יגיבו ב"פחחחחח", אך הופתענו. לאחר שדרשו שוקו ולחמנייה, הם ניסו לדמיין איך הם היו מתנהגים לו חיו בעולם באותם זמנים.

רשימות מחיפה: מפעל הקייטנות הציבוריות לילדי בית הספר. 1.9.1946

"וזה היה סדר היום בקיטנות חיפה. לפה"צ: מפקד בוקר, התעמלות, ארוחת בוקר, פעולה חופשית במרכזים שונים, מלאכה, קריאה. ב-12 בצהריים - תכנית משותפת. אחרי ארוחת הצהריים - מנוחת הצהריים שנמשכה 2 שעות - טיולים, משחקים. אחרי ארוחת מנחה ומפקד חזרו העירה. גיל הילדים בקייטנות אלו היה 7-13, ביניהם 150 ילדים שסבלו מחוסר משקל מספיק" (מאת י.ב.).

הייתם נרשמים לקייטנה כזאת?

אהד אנג'ל: "זאת נשמעת כמו קייטנה ממש מגניבה. תוכנית היום נשמעת גדושה וכיפית. אהבתי את זה שנשארים עד מאוחר ושעושים הרבה דברים במהלך היום.

בן גת-שרמן: "כן, זה נשמע בסדר גמור, חוץ מדבר אחד. שהם דרשו לישון בצהריים שעתיים".

אהד: "אני אף פעם לא ישנתי בצהריים".

בן: "גם אני לא".

איה לב: "לי לא היה נראה שהייתי מוכנה להיות בקייטנה יחד עם ילדים חולים, בטח אם המחלה שלהם מידבקת. אבל אם הם סתם חלשלושים - אין לי שום בעיה אתם".

מה לדעתכם השתנה בתעשיית הקייטנות מאז 1946?

אופיר הלל: "הקייטנה הזאת מנותקת לגמרי מהנעשה היום. השתדרגנו! אין צורך במפקדי בוקר. כיום בעלי הקייטנות חושבים רק על כיצד לרתק את הילדים לכן הם מבססים קייטנות על סדרות טלוויזיה, ומזמינים אורחים מפורסמים להיפגש עם הילדים, או להבדיל מנסים לקרב את הילדים לטבע עם חיות".

מה לדעתכם עשו בישראל בחופש הגדול הראשון של המדינה?

אורה לב: "אני מתארת לעצמי שהילדים היו צריכים להישאר בבית, כי היה להם מסוכן. כי נראה לי שהקמת מדינה זה דבר מאוד מסוכן ומסובך. אם הם הלכו לקייטנות הם בטח כל היום שיחקו במשחקי פעם; קלאס, מרוץ שקים, משיכה בחבל. כי אז באמת היה פעם".

מחנות, טיולים ו"הריגת זמן". 3.8.1962

"צעירי צפון תל-אביב נוהגים לערוך טיולי טרמפים בחוץ לארץ. השנה יצאו מאות אחדות של צעירים למסעות טרמפ כאלה. תייר ישראלי המזדמן אפילו לארצות הסקנדינביות יוכל למצוא את הנערים והנערות, לרוב ראשם חבוש כובע טמבל, לבושי מכנסים קצרים וחולצה צבעונית, ממתינים בצדי הכבישים הראשיים או האוטוסטרדות וגם בשולי הדרכים באזורים מרוחקים מן המרכז, נושאים ילקוט גב או ילקוט צד גדוש שדגלון ישראלי תקוע בו. והם מנפנפים בדגלון ישראלי דומה ביד לקראת מכונית מתקרבת. הם זוכים בדרך כלל ליחס אדיב ומוסעים על ידי הנהגים" (מאת פ. עזאי).

נראה לכם שהיום היו נותנים טרמפ לנער שהיה מנפנף בדגל ישראל?

ילדים: "מה זה טרמפ?"

זו דרך להגיע ממקום למקום בלי להוציא כסף. מגיעים לשפת הכביש, מסמנים לכלי הרכב החולפים ועולים למכונית עם אדם שנוסע לכיוון המבוקש.

ים מסיקה: "זה נשמע לי ממש מטומטם. אנשים שהם לא מכירים יכלו לפגוע בהם. יש להם מזל שלא קרה להם כלום. אם אתם רוצים לנסוע, סבבה - ארגנו את זה כמו שצריך, דאגו שיהיה לכם איך להגיע ממקום למקום, אל תתפסו טרמפים עם אנשים שאתם לא מכירים".

אופיר: "בטח לא בכובע טמבל".

איה: "דווקא לצאת לטיולים בחו"ל זאת דרך כיפית לבלות את החופש הגדול, וטיולי טרמפים נשמעים מעניינים במיוחד. הייתי רוצה לנסות את זה פעם למרות שזה מפחיד - כך אפשר ללמוד על העולם, להכיר אנשים משונים ומעניינים ולנסות להבין אותם".

סדר יום בחופשה. 22.7.1947

"העבודה והמלאכה ערכן רם לא פחות מן הלימוד. מן הראוי לציין למשל שהבנות חייבות ויכולות לעזור במשק הבית, וכן תמצאנה סיפוק ברקימה, בסריגה, בקליעה וכדומה. והבנים שגם הם יכולים לעזור במשק הבית - ועבודה זו לא ?תזיק' להם כלל וכלל - ימצאו סיפוק במלאכת יד קלה: הדבקות מניר, קארטונאז', נסירה בעץ ועבודות גינה" (מאת אסתר דבשני).

בנות, אתן מסכימות עם הכתוב?

לי גת-שרמן: "לא הייתי מסכימה לרקום, לסרוג ולקלוע - מה אם המחט תיתקע לי בתוך האצבע?"

איה: "תראי, אני מכירה בנים שיכולים לסרוג יותר טוב מסבתות זקנות, אין צורך להגביל את זה לבנות בלבד. אני אישית אוהבת לעזור גם לאבא שלי בעבודות הנגרות שהוא עושה, אז אני לא מסכימה עם הטקסט".

בנים, מה דעתכם?

רועי אנג'ל: "זה נשמע מאוד לא הוגן. אם בת היתה רוצה היא יכולה לעשות כל דבר, ממש כמו הבנים. ואם הן לא רוצות, הן לא חייבות".

משטרת ת"א נערכת לריסון נוער מתפרע בימי החופש. 24.6.1962

"לקראת חופשת בתי הספר, פתחה משטרת מחוז תל אביב בסוף השבוע שעבר ב'מבצע רסן' אשר נועד לריסון נוער מתפרע ובלימת גל עבירות נגד רכוש. מר עמוס בן גוריון, מפקד מחוז תל-אביב, ציין כי המבצע נועד למנוע מעשי פרחחות ובריונות, הקמת רעש, הטרדת עוברים ושבים והידחפות לראש התור, וכן בלימת העבירות של גרימת נזק לרכוש ונסיעה מסוכנת ורעשנית - בעיקר מצד רוכבי קטנועים ואופנועים".

בשבוע שעבר נהרג נער בן 16 כי רכב בשכונה על אופנוע בלי קסדה ובלי רישיון. מה השתנה מאז שנת 1962?

אופיר: "כנראה שום דבר לא השתנה. נערים עדיין עושים בלגן, מסתובבים בלילות ועושים רעש מתחת לבית שלי. אני שומע אותם כשאני מנסה לישון, גם בחופש. זו בעיה שצריך לטפל בה, אבל לא באמצעות המשטרה. זו צריכה לעסוק בפשע, ולא ברעש".

בן: "לדעתי זה טוב שהשוטרים יצאו עם המבצע הזה, כי במקרים מסוימים נערים יכולים לפגוע אחד בשני. אבל כל עוד אני לא עושה שטויות, לא הייתי רוצה ששוטרים יגידו לי מה לעשות".

האם המצב השתפר מאז?

ים: "אולי מעט, אך עדיין יש הרבה נערים שמתפרעים, הורסים הכל ולא מתחשבים בזולת. כך גם בכביש, ואפילו בחוף הים - שחקני המטקות שלא מסתכלים לימינם ולשמאלם".

לאשה ולבית: הבת מנהלת את משק הבית. 3.7.1962

"אמה של יהודית בת ה-12, אחות במקצועה, החליטה ?להתחלף בתפקידים' עם בתה ולהטיל על הילדה את תפקיד עקרת הבית. הדבר נעשה בהסכמה הדדית. עוזרת הבית הקבועה קיבלה חופשה זמנית (לשבועיים) והילדה יודעת כי עליה לסדר את הבית, לערוך קניות, להביא כבסים למכבסה וכדומה, ואפילו לבשל ארוחות קלות או לפחות להכין מנות ראשונות ואחרונות לארוחת הצהריים. הילדה נהנית מהאמון של האם המתיחסת אליה כלמבוגרת והאם מרוצה על שיש לבת תעסוקה בשעות הבוקר".

מצא חן בעיניכם הסידור בין האם לבתה?

שחר אהרוני: "האמא נשמעת לא נחמדה כי היא מפילה על הילדה שלה הכל. ממתי ילדות מכבסות ומבשלות? איך הן הולכות לקניות? זה מסוכן!"

אהד: "לי זה לא נשמע מסוכן במיוחד, אבל בכל זאת האמא מתנהגת מאוד לא יפה לבת שלה. אם אני הייתי הבן שלה לא הייתי מוכן לשתף אתה פעולה, גם אם היתה צורחת עלי, כי זה לא פייר".

אופיר: "הרעיון שילדים יחליפו את ההורים הוא קצת מוגזם, אבל לעזור למשפחה בזמן חופש זה דבר חיובי. אני מתכוון לעזור לאחים שלי ולהורי בניקיון ובסידור הבית. אבל חשוב לזכור שיש לנו כל מיני תוכניות לחופש הגדול, וההורים לפעמים לא לוקחים את זה בחשבון. זה החופש שלי! הקייטנות וימי החופש הריקים ממעש מסייעים להשתחרר מהשנה הקשה בבית הספר, ולהתכונן לשנה הבאה".

***

איה לב, בת 11, קיבוץ גת

הקיץ נרשמתי לשני מחנות. קודם אשתתף במחנה צפרות בחצבה. לאחר מכן במחנה טבע, בחוות טבע אקולוגית. אולי גם אופיע בטלוויזיה. נרשמתי לתחרות "הכתב הבא" של "המהדורה" לילדים בערוץ 1.

שחר אהרוני, בן 8 וחצי, תל אביב

אני נרשמתי לקייטנת האמנות בה הייתי בשנה שעברה. היא תתקיים בבניין גדול עם חצר. בכל יום נצייר, נמחיז הצגות ונראה סרטים.

ים מסיקה, בת 13, נוה ים

אני עומדת לעבוד בחווה של גיזמו, חוות סוסים בגבע כרמל. יש שם קייטנה ואני אהיה אחראית על קבוצת ילדים ואעזור במה שאני יכולה, אנקה את התאים של הסוסים ואאכיל אותם.

אופיר הלל, בן 12, בת ים

אין לי שום תוכניות מוגדרות מראש לחופש הגדול. אני ספונטני לגמרי. אני מתכנן לטייל, לכתוב בפורומים של תפוז ולארוז, כי באמצע החופש נעבור דירה. אולי אשלים צפייה ב"חצויה".

אהד אנג'ל, בן 8, תל אביב

אני אלך ל"קייטנת אמיר", כלומר, אני הולך להיות הרבה אצל שכן שלי, אמיר. באמצע החופש אני מתכנן לעבור דירה לקיבוץ גשר הזיו. זה ליד נהריה, עיר כיפית ממש כמו ת"א.

רועי אנג'ל, בן 7 וחצי, תל אביב

אני אלך לקייטנה בנושא דתות. נלמד על המנהגים בדתות כמו יהדות, איסלאם, נצרות והינדו. בשנה שעברה הקייטנה הזאת היתה בנושא אפריקה.

אורה לב, בת 8, קיבוץ גת

אני צריכה לבחור בין קייטנת סוסים קצרה לקייטנה רגילה ארוכה. מעדיפה ללכת לקייטנת הסוסים. ביתר הזמן אארגן מסיבות פיג'מות עם חברות שלי.

לי גת-שרמן, בת 5, תל אביב

אני מקווה ללכת לקייטנה של גלישה. אבל כנראה אלך לקייטנה של הגן.

בן גת-שרמן, בן 8, תל אביב

אני אהיה בקיץ הקרוב בשלוש קייטנות או אולי אפילו ארבע. קייטנת הכפר הירוק, קייטנת הורים - שכל יום הורה אחר ינהל, וקייטנת סבתא - אצל סבא וסבתא. אולי ארשם לקייטנת גלישה.



החופש הגדול בכנרת, 1975


תצלום: שמחה לב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו