בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בחזרה לרחוב שמגר 5: דודי שמחה שב אל הבמה

בצניעות ובעליזות, דודי שמחה שב אל הבמה בהפקה נאמנה למקור הספרותי

תגובות

אווירת ילדות של פעם - זו התחושה הבולטת בהצגה "דודי שמחה", שמעלה תיאטרון המדיטק בשיתוף תיאטרון כפיים. סיפורו הידוע של ע' הלל זוכה כאן להגשה צנועה ומלאה שמחת חיים, שמשמרת את התמימות הנפלאה שבסיפור. הבית המשותף ברחוב שמגר 5, שבו התגורר הדוד שמחה, התאקלם בקלות במאה ה-21.

"דודי שמחה", שנכתב ב-1964 - על הדוד המבולבל שכל ילד היה רוצה כמוהו, "דוד כזה מיוחד שאין לאף אחד" - זכה בעבר לכמה עיבודים בתיאטרון. כעת, בימיו של "הדוד אריה" (סדרת הספרים מאת ינץ לוי) דווקא, הוא חוזר אל הבמות.

ייחודיותה של ההצגה הנוכחית, שעלתה במסגרת פסטיבל ישראל לילדים ומיועדת לגילאי 5 ומעלה, הוא בשילובים הנכונים. אלית ובר, יוצרת בולטת בתחום תיאטרון הבובות, בעיקר למבוגרים, שביימה, עיבדה ועיצבה את ההצגה, השכילה לשלב בין תיאטרון חזותי מקורי להקפדה על התכנים המילוליים העשירים של ע' הלל. ראוי להערכה גם הכבוד שניתן למאיירת ספריו, רות צרפתי המנוחה: השחקן יובל כהן נראה כדוד שמחה המקורי מהספרים.

עיצוב החלל הבימתי - שבצדו האחד מוצגים חלונות הבית המשותף, על דייריו השונים, ובצדו האחר דירתו המשעשעת של הדוד שמחה - יוצר אווירה אינטימית. הבחירה להציג את המחזה באולם "הקופסא", האולם הצנוע והקטן יותר במדיטק, היתה נכונה. הילדים הוזמנו לשבת בשורה הראשונה ואף למרגלות השחקנים עצמם; בית משותף לכל הדעות.

רוח הפרינג' של ההצגה השתלבה היטב ביצירה הקלאסית השובבה. כך למשל ההומור בעיצוב בובות השכנים - הספר אפרים הבנוי ממברשת שיער ובד לבן, או משה האופה הבנוי משקית קמח גדולה וסלילי מתכת בראשו. בובת הילד המספר הופעלה בחן על ידי השחקן אמיתי מילוא. נראה כי רוח השטות של הדוד שמחה לא היתה מסתדרת באווירה תיאטרלית ממוסדת יותר. היוצרים הצליחו להעביר את ההנאה שבקריאת הסיפור אל הבמה. השחקנים משתטים, משתוללים, מפעילים את הבובות בקלילות, נהנים מכל רפליקה. הילדים שבקהל משתתפים אתם בחוויה; כך אלו המכירים את הדוד שמחה הספרותי וגם אלו הנחשפים אליו לראשונה. להורי הילדים לא נותר אלא להבליע אנחה נוסטלגית.

"דודי שמחה". בימוי, עיבוד ועיצוב: אלית ובר; מוסיקה: רועי ירקוני; תאורה: דולב ציגל; עיצוב בובת ילד: שרה פלי; שחקנים: יובל כהן, אמיתי מילוא. המדיטק, 11.6



מתוך דודי שמחה. כבוד לרות צרפתי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו