בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אטלס מסוף המאה ה-16 במהדורה מחודשת

אטלס "קיביטאטס" המפורסם מסוף המאה ה-16, ובו מפות של כ-450 ערים, מידע ואיורי אופנה ואדריכלות, ראה אור במהדורה מחודשת, גם ירושלים אינה נפקדת מהמפה

תגובות

ירושלים של סוף המאה ה-16 היתה העיר הידועה ביותר ביהודה ובכל ארצות המזרח התיכון - "עיר שגודלה ונפלאותיה מציתות את הדמיון", כדברי הגיאוגרף והתיאולוג הגרמני גיאורג בראון, ששירטט בתקופת הרנסנס כמה מהמפות ההיסטוריות החשובות ביותר של העיר. "ירושלים היא המרכז של כל העולם וממוקמת על הר גבוה בארץ היהודים", הוא כתב בטקסט שמוקם בחלקה העליון של מפה מ-1572, "עדות לכך ניתן למצוא לא רק בעבודת הגיאוגרפים אלא גם בעבודתם של היסטוריונים שחוקרים את התנ"ך הקדוש".

מפת ירושלים היא אחת מ-363 מפות היסטוריות צבעוניות שמופיעות בספר "ערי העולם" (Cities of the World) שהתפרסם לאחרונה בהוצאת טאשן. זו למעשה הוצאה מחודשת של אטלס נודע ששמו "קיביטאטס אורביס טרארום" והתפרסם בסוף המאה ה-16 בקלן. מחבריו, בראון והאמן פרנץ הוגנברג, , ביקשו ליצור לראשונה אוסף מפות של הערים החשובות באירופה, אסיה, אפריקה ודרום אמריקה. ההשראה שלהם היתה "תיאטרום אורביס טרארום", האטלס המודרני הראשון, שיצא בבלגיה שנתייים קודם, ב-1570, והציג תמונה משוערת של העולם כפי שהיה ידוע אז לבני אירופה.

הוצאתו של "קיביטאטס" היתה אפשרית הודות להתקדמות משמעותית בטכנולוגיות הדפוס וכן בגרפיקה וציור. כך למשל, השכלול של טכניקת הפרספקטיבה במאה ה-15 איפשר לאמנים לצייר ערים ממבט ציפור גם בהעדר מגדל גבוה או הר שממנו אפשר להשקיף לעברן. נוסף על כך, טכנולוגיית החריתה על לוחות מתכת נהפכה אף היא לפשוטה וזמינה וכך הודפסו אלפי איורים שובי עין בעלות נמוכה יחסית.

מפעל החיים של בראון מעניק תמונת מצב ייחודית של אורח החיים העירוני באירופה במפנה המאות ה-16 וה-17, מעין גרסה רנסנסית מוקדמת של תוכנת Google Earth הפופולרית. לכל מפה הוא צירף הסבר מפורט, שהיה מבוסס בחלקו על מידע מהימן ובחלקו על מראה עיניים של חוקרים או טיילים מזדמנים.

לעתים הממד הסובייקטיבי של המידע גרר את בראון להתבטאויות מוזרות. "יש מחסור חמור במים לשתייה בעיר הזאת, לכן מרבית האנשים שותים בירה", הוא כתב בטקסט שצירף למפת העיר הגרמנית בראונשווייג. "לונדון היא עיר משגשגת באופן מיוחד, היא המלכה של כל הערים באנגליה", נכתב לצד המפה של הבירה המלכותית. "נהר התמזה מביא לה סחורות יקרות מכל העולם וספינות גדולות יכולות להגיע אל העיר בזמן הגאות". במפה הלונדונית אפשר לזהות בקלות את קתדרלת סנט פול (עם מגדל מחודד, שנהרס ב-1561) ואת התיאטרונים העגולים של הגדה הדרומית שבהם התרחשו קרבות ברבריים של פרים ודובים פראיים.

מפה לא פחות מרתקת הציגה את העיר מילאנו, ש"בה כל בית יפה יותר ממשנהו", כלשונו של בראון. את העיר מקיפים חומה גבוהה, ביצורים וחפיר ואילו השדות מסביבה "פוריים ושופעים". "את מילאנו אפשר לדרג בקלות כאחת הערים הגדולות באירופה... כל כך הרבה אמנים שונים חיים פה עד שאומרים שיש מספיק מהם כדי לבנות את איטליה מחדש. רק שתצטרך להרוס את מילאנו כדי לשכנע אותם לצאת ממנה", התפלפל בראון.

במהדורה החדשה מובאים חלקים מהטקסט המקורם לצד טקסט מבאר חדש פרי עטו של הגיאוגרף הגרמני בן זמננו שטפן פוסל. ההוצאה התאפשרה בזכות עותק נדיר ושמור היטב של האטלס שנמצא בארכיון המוזיאון ההיסטורי בפרנקפורט.

בין השנים 1572 ל-1617 התפרסמו שש מהדורות של הקיביטאטס בלטינית, ועוד כמה בצרפתית ובגרמנית, כולן תחת השגחתו הצמודה של בראון. באופן יוצא דופן הוא אף פנה לקוראים וביקש מהם לכתוב לו ולהציע ערים נוספות לאטלס. זו עדות מובהקת להצלחה העסקית שלו ולכוונות העתידיות להתרחבות המפעל, כמו לניסיון ליצור לקסיקון אוניברסלי אחיד לגיאוגרפיה של ערי העולם. ממשרדו בקלן הוא הצליח להפעיל רשת של כ-150 גיאוגרפים, קרטוגרפים, חרטים ואמנים, שתרמו לאטלס ממרצם ומידיעותיהם וסייעו לפופולריות הרבה שלו. כל זאת בעידן שבו משלוח של איגרת פשוטה היה עשוי להימשך שבועות רבים.

המפות המופיעות בקיביטאטס אינן דומות למפות המוכרות לנו כיום. לצד התיאורים הגיאוגרפיים המדויקים הן מכילות נרטיבים שונים שמובעים באיורים. בקדמת המפה מוצגות לעתים קרובות דמויות בלבוש מקומי שמקנות למסמך ממד נוסף של ידע ואותנטיות; יש חוקרים הטוענים כיום כי האטלס הוא למעשה האנציקלופדיה המקיפה ביותר לאופנה של המאה ה-16. במקרים אחרים מצוירים רמזים לתרבות או לענפים הכלכליים של העיר: כריית אבן צפחה בעיר אנגרה בצרפת, נסיעה במזחלות שלג במוסקווה, רקדניות בפאתי גרנדה או מלומדים בדיון סוער באוקספורד.

את ההקדמה להוצאה המחודשת של טאשן כתב רם קולהאס, אחד האדריכלים החשובים בזמננו. כמו אדריכלים ומתכנני ערים אחרים שעיינו באטלס במאות האחרונות, הוא נמשך לייצוגים והדימויים המרהיבים המופיעים בו ולידע הגיאוגרפי והתרבותי שהם מייצגים. "קשה לקרוא את הספר הזה מבלי לחוש קנאה עזה. קנאה על כך שקבוצה קטנה של עורכים, אמנים ועדי ראייה הצליחו ליצור סינתזה של כמות אדירה של מידע שנאספה על יותר מ-450 ערים, כולל התוכניות וההיסטוריה שלהן, איקונות אדריכליות וביגוד תקופתי", כותב קולהאס. "זה דיוקן מורכב ביותר של העולם".

קולהאס מוסיף כי כיום לא ניתן עוד לייצג את ערי העולם באותם אמצעים אמנותיים נאיביים של הפשטה גיאומטרית. "הערים שלנו נהפכו למפלצתיות, גדולות מכדי שיהיה אפשר לייצג אותן, מאופיינות במורכבות אין-סופית ולקויות בתפקודן".

העבודה החלוצית של בראון והוגנברג אכן הרימה תרומה אדירה להבנה הגיאוגרפית והתרבותית של אירופה, בזמן הוצאת האטלס וגם במאות השנים לאחר מכן. הקיביטאטס עלה על כל האטלסים הקודמים לו בעושר של הפרטים, בתיאור הטופוגרפיה המקיפה את הערים, בדיוק האדריכלי ובהרמוניה האמנותית של כל המרכיבים. אירופה מעולם לא נראתה ולא ראתה את עצמה בדרך מפורטת כל כך קודם לכן. בין שמדובר בפאריס, לונדון, קהיר או ירושלים, גם אחרי יותר מ-400 שנה אפשר למצוא קווי דמיון בין המפות לבין המציאות העכשווית. חלק לא מבוטל מהן יכול לשמש גם היום כאמצעי ניווט יעיל במרכזי הערים ההיסטוריות של העולם.



מפה של ירושלים מתוך ''קיביטאטס אורביס טרארום''


לונדון מתוך ''קיביטאטס אורביס טרארום''



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו