בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יוצרות סדרת הטלוויזיה "האחות ג'קי" מדברות על הכל

לינדה ואלם וליז בריקסיוס, מכירות מקרוב את החומרים שמהם עשויה הסדרה שלהן: התמכרויות, אמהות ואשמה, חטא ועונש. בשיחה משותפת הן מסבירות מדוע אידי פלקו היא הליהוק המושלם לגלם את האחות הסוררת ולמה בעיניהן היא גיבורה

תגובות

סדרת הטלוויזיה "האחות ג'קי" החלה כתסריט של המפיק והתסריטאי של "סי-אס-איי", אוואן דנסקי, שבו רופאים נהפכו לעטלפים ונתלו הפוכים בארון השרת - תמונה הזויה המתרחשת בראשה של הגיבורה, ג'קי. כשברשת שואוטיים ביקשו להכניס בסדרה שינויים, הם זימנו את לינדה ואלם וליז בריקסיוס אל המנכ"ל, רוברט גרינבלט. בעידודו, השתיים הפכו את התסריט הפסיכולוגיסטי של דנסקי לקומדיה ריאליסטית שחורה, ובראו לג'קי עולם שמאפשר לה להציג את כל גווניה כדמות. דנסקי נתן לשתיים את ברכתו, והן המשיכו בדרכן. מאז הן היוצרות, התסריטאיות והמנהלות של הסדרה. את הקרדיט הן חולקות עם דנסקי, משום שלדבריהן "הוא זה שהחל לגלגל את הכדור הזה".

בראיון טלפוני מדברות השתיים, שהיו בעבר בנות זוג והיום רק עובדות יחד, על התמכרויות (גם חלק מעברן), על אמהות, אשמה, חטא ועונש, קודש וחול - ואידי פלקו, שלדבריהן היא ההתגלמות של כל זה יחד, ו"אחת השחקניות הכי טובות שקמו למדינה הזאת".

בתחילת הסדרה אומרת ג'קי, אחות בחדר מיון המכורה למשככי כאבים, לאחות הצעירה והחדשה שבאה לעבוד בבית החולים הניו-יורקי, זואי, שהיא אוהבת "שקט ורוע. אלה האנשים שלי". יוצרות הסדרה נשאלות אם אלה גם "האנשים" שלהן, האם הן בעצמן כאלה.

"יש בי חלק שהוא שקט ורע, בלינדה אין בכלל", אומרת בריקסיוס, היוצרת, שלה תספורת בלונדינית קצרה ממש כמו זו של פלקו בתפקיד הראשי של הסדרה. "ידענו שאם נציג אותה מעידה על עצמה כרעה ומיד אחר כך נראה אותה מצילה חיים, זו תהיה דרך טלגרפית להבהיר שמדובר בדמות מורכבת ומרובדת, שיש לה לב זהב מתחת לשריון הנוקשה שלה".

חלק מהחן ומהחוכמה של ג'קי, לבד מהעובדה שמגלמת אותה פלקו, השחקנית הראשונה שזכתה בפרס אמי כשחקנית ראשית הן בסדרת דרמה והן בקומדיה ("הסופרנוס" ואחר כך "האחות ג'קי"), נעוץ בכך שזו סדרה מאוד לא שיפוטית. ג'קי מכורה למשככי כאבים זה זמן רב. בעונה השלישית, המשודרת כעת בהוט 3 (בימי שלישי; בסוף השבוע הזה יובא הפרק השישי בשידור חוזר), היא משקרת לבעלה על השימוש בכדורים, קונה אותם בדרך לא דרך, מסתירה אותם במקומות שונים בבית, משקרת במצח נחושה כשהיא נתפסת, ובכל זאת לא נראה כי היא נענשת או משלמת מבחינה עלילתית על מעשיה.

בריקסיוס: "לפי דעתי, היא משלמת על ההתמכרות שלה כל יום. היא מאוכזבת מעצמה, והיא חוזרת להשתמש משום שהיא מותשת. הקהל רגיל לראות עונשים גדולים, מחוות גדולות, אבל אנחנו מראים את ההידרדרות ההדרגתית, היום-יומית. ההשלכות הן קטנות. אך עם הזמן, אין מנוס שהן יילכו ויגדלו. ברור שלא רצינו להציג מחזה מוסר.

"גם ההתמכרות שלה לא נעשתה באופן דרמטי. הקהל מכיר אותה מתחילת הסדרה כמכורה (כבר אז ניהלה רומן מחוץ לנישואים ולא סיפרה לאנשים שהיא עובדת אתם שהיא נשואה), אבל נראה לי שהיא החלה לצרוך כדורים במחשבה ש'אני אקח את זה כי הרגליים שלי כואבות' או ?יש לי כאב גב' וזה נהפך ל'ואו, זה גורם לי להרגיש ממש טוב'.

כעת היא מסתובבת בתחושה של ?אלוהים, תעשה שאהיה טובה, אבל עוד לא'".

ואלם: "העובדה שהיא אמא מאוד משמעותית לסיפור, בעונה השלישית במיוחד. נדמה לי שבפרק השביעי ישנה סצינה שבה ג'קי רואה את הבת שלה בולעת ויטמינים בארוחת בוקר. היא נחרדת כשהיא רואה את בבואתה שלה משתקפת בבת שלה ונזכרת בבעיה שלה, והיא כואבת אותה. בכל יום היא מתמודדת עם ההשלכות הנפשיות של ההתמכרות שלה. ואידי פלקו, שדיברה בעבר גם על האלכוהוליזם שלה, מצליחה לגלם אותה באופן קורע לב. היא שולטת בעצמה, היא אוהבת את הבנות שלה, אבל סובלת.

"חוץ מזה, שההתמכרות שלה היא רק עוד חלק באישיותה. ליזי ואני התמודדנו עם ההתמכרויות שלנו. כבר הרבה שנים שאנחנו נקיות, אבל נאבקנו בזה. לא רצינו שזאת תהיה תוכנית רק על התמכרות, אלא גם על המסע של אשה שהיא אם עובדת המתמודדת עם שגרת חייה. ההתמכרות באמת צובעת הכל בצבעים קודרים, אבל מדובר בבן אדם מורכב, שמנסה לנהל חיים מאוד מסובכים".

לא מיופייפת

האם הקמטים שעל פניה הם סעיף שדרשתם בחוזה שלה?

בריקסיוס: "אחד הדברים ששאפנו להם הוא אותנטיות, לכן אנחנו מצלמים בניו יורק, לכן אנחנו עובדות עם אידי פלקו, אנחנו אוהבות את המראה שלה - לא מיופייפת, חשופה, אמיתית. רוב השחקניות שמגיעות לגיל 40 דורשות בחוזה שלהן שירטשו את פניהן בכרזה של הסרט או של הסדרה. אידי לא רוצה להשתתף במשחק הזה. היא רצתה לבנות את הדמות הזאת מהיסוד, וזה לא כלל לשבת שעות בחדר האיפור והשיער. לפני צילומי כל פרק של ?ג'קי' מאפרים אותה במשך שלושת-רבעי שעה, בניגוד לשלוש שעות שנדרשו להכנתה ככרמלה ב'סופרנוס'".

ואלם: "זה קשור לעובדה שהתוכנית משודרת בכבלים האמריקאיים, מקום שמאפשר לנו ללהק אליה אנשים שנראים כמו במציאות. אילו היתה זו תוכנית של אחת הרשתות הגדולות והיא היתה מצולמת בלוס אנג'לס, כל האחיות שלנו היו מתרוצצות בביקיני".

למעשה יש תוכנית כזאת: קוראים לה "מרסי", והיא אכן נראית כגרסת הרשת, אולי פארודיה, של "האחות ג'קי".

ואלם: "כן, זה בלי מרסי (ללא רחמים)".

ג'קי רחוקה מלהיות הסטריאוטיפ המוכר של נרקומנית בטלוויזיה. נראה כי הכדורים פשוט משמרים אותה ברמת תפקוד גבוהה, היא לא נראית עולצת מדי או רפויה מדי. היא אנטי-גיבורה מצד אחד, אבל גיבורת-על מצד שני. לא רק בחדר המיון היא דואגת לטפל באנשים שאין להם דרך לשלם ללא ביטוח, אלא שגם כשהיא סועדת במסעדה היא נרתמת לצד מלצרית שלקוח מדבר אליה בגסות.

בריקסיוס: "יש אלמנט של גבורה במקצוע הסיעוד. מה שאחיות עושות בחדרי מיון זה לדאוג שהחולים יישארו בחיים עד שהרופאים יטפלו בהם. ולשמור על חייו של אדם זה מעשה גבורה. ג'קי היא מן הסתם בדיונית, אבל לינדה ואני דיברנו עם אחיות בחדר מיון כל יום, ואלה החיים שלהן. אז היא אכן גיבורה".

יש בסדרה הרבה מאוד דימויים נוצריים - החל בפסלים של הקדושים, אוסף קלפי הקדושות של הבת של ג'קי והחיפוש אחר לוציפר באינטרנט. האם ג'קי היא חוטאת אך גם קדושה?

ואלם: "בדיוק. היא קתולית מעונה, המוקפת בכל הדימויים האלה בבית חולים שנקרא ?כל הקדושים'. כדי שהיא תרגיש קצת יותר טוב בקשר לעצמה, היא רוצה להיות בקרב נזקקים ונגועים ולהציל אותם".

בריקסיוס: "כשראינו בדמיוננו את בית החולים, רצינו שתחנת האחיות תהיה בסגנון שנות ה-70, עם תאורת ניאון קרה - מקום ללא נשמה. ואז, כאשר מתקדמים במסדרון, מגיעים לחדר התפילה. כל הדברים הגשמיים נעשים מתחת לאור הניאון, והרוחני מתרחש בכנסייה. שם, בפרק הראשון העונה, ג'קי מבשרת לאדם שבנו הולך למות; כשהיא מקיימת שיחת נפש עם אוהארה, גם זה קורה בכנסייה ולא במשרד של הרופאה (איב בסט). יש מקום לריפוי פיסי ומקום להחלמה נפשית.

"היה לנו גם חשוב להראות עד כמה מערכת הבריאות במדינה הזאת דפוקה, ולכן רצינו שיהיה חלק ישן בבית החולים שירמז על תקופה שבה היה יותר כבוד למערכת הזאת ולחולים שלה. הסיסמה של חדרי המיון היום בניו יורק היא ?Treat them and street them', כלומר טפלו בהם ותעיפו אותם מבית החולים. אז ניסינו גם דרך המבנה של בית החולים לספר באיזה צרות מערכת הבריאות נמצאת".

קרועה בין קצוות

האם רציתן גם לרמוז לצביעות שבגישה המקובלת כיום בארצות הברית, המעודדת נטילת נוגדי דיכאון, ולזעזוע מהתמכרות למשככי כאבים?

בריקסיוס: "לא בדיוק, כי אף אחד עוד לא התמכר לנוגדי דיכאון".

ואלם: "יש שינוי. קראתי לא מזמן מחקר שמראה שהשימוש במשככי כאבים מהסוג של ויקודין עלה בארצות הברית בחמש השנים האחרונות ב-400%. אנשים מתמכרים להם כמו שלא קרה קודם לכן. זאת התמכרות של אנשים המסרבים לחשוב על עצמם כמכורים".

ואלם (כיום חברתה לחיים של הזמרת מליסה אתרידג') היתה מכורה לאלכוהול ולסמים "אבל בעצם התמכרתי לכל דבר", ובריקסיוס - לאלכוהול ולסמים. בעבר אמרו השתיים כי הן והכוכבת של הסדרה חולקות ביניהן 60 שנות התמכרות. יש משהו סלחני ביחס שלהן לג'קי. "כל פעם שאנחנו כותבות לג'קי, אנחנו סולחות לעצמנו", אומרת בריקסיוס בתגובה לאמירה הזאת, ועל דבריה מגיבה ואלם ב"אמן!"

"אני ממש אוהבת שאמרת את זה, ליזי", אומרת ואלם לשותפתה ליצירה. "כי אנחנו מחפשות דרך לסלוח לעצמנו. חלק מהקושי בלהיות מכור, ולכן לא מצליחים להיגמל, זה שאנשים יורדים על עצמם רצח על זה שהם משתמשים. אין להם דרך להתמודד עם התחושה הרעה הזאת אלא להתנחם בסם, או מה שזה לא יהיה. שתינו היינו במרכזי גמילה ולמדנו שהדבר הכי גרוע זה להעניש את עצמך. לכן חשוב לנו לגרום להתמכרות להיראות אנושית יותר. במקום להעניש אנשים צריך להבין אותם, ולעזור להם לקבל עזרה".

"אנחנו מקבלות הרבה תגובות מאנשים ששואלים בכעס למה היא מתנהגת ככה, למה היא מפירה את הבטחתה להיגמל", מספרת בריקסיוס. ואלם משלימה את דבריה: "ולעומת זאת, ישנם אלה שאומרים לנו ?אני כל כך מבין למה היא עשתה את זה'. תמיד אפשר לזהות מיהם המכורים בקרב הצופים שלנו".

זו מין לחיצת יד סודית?

ואלם: "בדיוק, אנחנו מזהים אחד את השני".

בריקסיוס: "היה לנו גם מזל גדול עם שואוטיים, ערוץ שמטפח דמויות שהן לא בדיוק מוסריות, בין שזה ?דקסטר' הרוצח הסדרתי, האנק מודי המכור למין ב'קליפורניקיישן' ובין שזו ננסי מ'העשב של השכן'. הם לא מחפשים מוסר בשחור-לבן, אלא אמביוולנטיות. ג'קי קרועה בין קצוות. היא כל הזמן נמשכת למשהו שהוא גרוע לה. ערוץ שואוטיים מוכן להתמודד עם דמויות כאלה, ולנו היה מזל כפול ומכופל כי קיבלנו את אידי פלקו".

פלקו, שזכתה בפרס אמי על הופעתה בסדרה, אמרה במעמד ההוא בפליאה: "אני בכלל לא מצחיקה". כעת אומרים דברים דומים גם על הסדרה, במיוחד בהקשר של הכרזת המועמדויות לאמי. יש מי שתוהים אם לא עדיף היה ליצור קטגוריה חדשה - דרמדי - קומדיה עם אלמנטים דרמטיים, במקום שהיא תתמודד בקטגוריית הקומדיות. אך היוצרות של "האחות ג'קי" מתנגדות לכך.

ואלם: "יש הרבה קומדיות מובהקות, והן נהדרות, כמו ?רוק 30' ו'משפחה מודרנית' או ?קומיוניטי'. אנחנו קומדיה שחורה, ויש בסדרה הרבה אלמנטים אפלים. הסיפור שלנו לא יכול היה להיות מסופר בצורה קלאסית של סיטקום. אז אנשים אומרים לנו שאנחנו לא שייכים לקטגוריה, אבל אנחנו גם לא דרמה. לפי דעתי, הפתרון הוא לא להמציא קטגוריה חדשה אלא לשלב אותנו בקטגוריה קיימת כמו שהיה עד עכשיו, כי אין לזה סוף. עד כמה יוכלו לפרוס את הלחם הזה לפרוסות?"

ברקיסיוס: "ההומור שלנו מבוסס על אבסורד. יש משהו מרושע ושובב בקומדיה שלנו. הבדיחות מתרחשות כאשר ברקע אנשים מתים וחוטפים התקפי לב ומתנתקים ממכונות הנשמה. אבל אחיות יספרו לך שככה זה בחייהן - צחוק מתוך עצב, מתוך שחרור, מתוך פחד - לא מסיטואציה מצחיקה. זה ההבדל".

בתור נשים בקהילה ההומו-לסבית, העובדות כעת בניו יורק, היה זה בוודאי שבוע מרגש, שבו הותרו נישואים בין בני אותו מין במדינה?

בריקסיוס: "מאוד. אנחנו היינו מחוץ לעיר בסוף השבוע שעבר, וחזרנו אחרי קבלת ההחלטה, ואני חייבת לומר שהעיר היתה מקום עוד יותר טוב לחיות בו כשחזרנו".



אידי פלקו ב''האחות ג'קי''. שולטת וסובלת


ליז בריקסיוס



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו